הרשתית היא רקמה עדינה הנמצאת בחלק האחורי של העין ותפקידה לקלוט את האור ולשלוח אותו כמידע חזותי למוח. קרע ברשתית הוא חור או קרע בשכבה הפנימית של הרשתית, אשר נגרם לרוב בשל משיכה של הזגוגית (הג'ל השקוף שממלא את מרכז העין) מהרשתית. הדבר יכול להתרחש עם הגיל או בעקבות טראומה. מדובר במצב רפואי מסוכן משום שללא טיפול, נוזל יכול לחלחל דרך הקרע ולגרום להיפרדות רשתית.
בהיפרדות רשתית, הרקמה מתנתקת מהדופן האחורית של העין והופכת ללא תפקודית ואז יש כבר צורך בניתוח. החדשות הטובות: ברוב המקרים ניתן לעצור את התהליך באמצעות טיפול לייזר מהיר ולא ניתוחי.
פנינו לד"ר אפרים ברקו, רופא עיניים, מנתח קטרקט ומומחה למחלות רשתית, כדי לשמוע על ההליך הטיפולי, מתי הוא מתאים וכיצד מבוצע.
ד"ר ברקו הינו מנתח בכיר לקטרקט ורשתית במרכזים הרפואיים קפלן ואסותא ויועץ רשתית במכבי. בעברו ניהל את שירות הרשתית במרכז הרפואי קפלן.
קרע ברשתית - איך זה מרגיש?
אחד העקרונות החשובים בשמירה על תקינות הראייה הוא אבחון מוקדם של בעיות, על מנת למנוע החמרה ואובדן בלתי הפיך של הראייה. קרע ברשתית אינו גורם לכאב ולכן חשוב להיות ערניים לתסמינים הבאים:
• הופעה פתאומית של "זבובים" בעין
• הבזקי אור, במיוחד בשולי שדה הראייה
• ירידה בחדות הראייה או טשטוש ראייה פתאומי
• תחושת וילון או צל שמכסה חלק משדה הראייה
התסמינים הללו אינם בהכרח מעידים על קרע, אך מחייבים בדיקת רופא עיניים בהקדם.
"האבחון מתבצע באמצעות בדיקה יסודית של קרקעית העין לאחר הרחבת אישונים", מסביר ד"ר ברקו, "אנחנו משתמשים בעדשה מיוחדת ובמכשיר אופטי כדי לבחון את הרשתית ולזהות קרעים, חורים, דימומים או סימנים מוקדמים להיפרדות. במקרים מסוימים, למשל אם שדה הראייה מוגבל בגלל דימום או עכירות, ניתן לבצע בדיקת הדמיה משלימה. תוצאות הבדיקה יאפשרו לנו לקבוע את המשך הטיפול וחשוב להבין שככל שהטיפול יבוצע סמוך להיווצרות הקרע, כך סיכויי ההצלחה גבוהים יותר".
קרע ברשתית - טיפול בלייזר שמציל את הראייה
טיפול בלייזר הוא השיטה הנפוצה והיעילה ביותר לעצירת קרע ברשתית לפני שיתפתח למצב מסוכן. מדובר בפעולה מהירה, לא ניתוחית ולרוב ללא כאב. המטרה של טיפול בלייזר היא "לאטום" את הקרע באמצעות צריבה מבוקרת של הרשתית סביבו וכך למנוע חדירת נוזלים שיכולה להוביל להיפרדות רשתית. "הטיפול בלייזר אינו מתקן את הקרע עצמו" מסביר ד"ר ברקו, "אבל הוא מחזק את הרשתית סביב הקרע ויוצר מעין ריתוך שמונע את התפשטות הנזק. באופן זה אנחנו מונעים תהליך מסוכן של היפרדות רשתית".
מהלך הטיפול בלייזר
1. הרחבת האישונים - באמצעות טיפות, כדי לאפשר לרופא שדה ראייה רחב.
2. אלחוש מקומי - לרוב באמצעות הזלפת טיפות הרדמה.
3. טיפול הלייזר עצמו - קרני הלייזר נשלחות אל הרשתית סביב הקרע ויוצרות כוויות זעירות שגורמות לצלקת שתאחז את הרשתית אל דופן העין.
"הטיפול אורך כרבע שעה, הוא אינו כואב אבל ייתכנו אי-נוחות קלה או תחושת הבזקי אור חזקים במהלך הפעולה, והוא מבוצע במסגרת מרפאתית", מסביר ד"ר ברקו.
החלמה לאחר טיפול לייזר בקרע ברשתית
לאחר הטיפול ייתכן טשטוש זמני בראייה עקב ההרחבה וטיפות ההרדמה, אך רוב האנשים יכולים לחזור לפעילות רגילה עוד באותו יום. חשוב מאד להקפיד על מעקב רפואי לאחר הטיפול: "ישנם מצבים שבהם מופיעים קרעים חדשים או מתפתחת בכל זאת היפרדות רשתית וחשוב לנו לאבחן זאת בזמן".
לקריאת מאמרים נוספים בנושא אופטיקה ועיניים >>>
שיטות טיפול נוספות במקרה של קרע או היפרדות רשתית
כאשר הקרע ברשתית מלווה כבר בהיפרדות רשתית, או כאשר לא ניתן לבצע טיפול בלייזר (למשל במקרה של דימום בעין או מיקום בעייתי של הקרע), ייתכן צורך בשיטות טיפול מתקדמות יותר, כמו:
• קריותרפיה - שימוש בקור קיצוני על מנת ליצור צלקת שמחברת את הרשתית מחדש לדופן העין.
• ניתוח ויטרקטומיה - ניתוח עדין להוצאת הזגוגית מהעין והצמדת הרשתית חזרה למקומה, בעזרת גז או שמן סיליקון. משמש בעיקר בהיפרדות רשתית מלאה או מורכבת.
• החדרת גז לעין - הזרקת בועת גז לחלל העין כדי להצמיד את הרשתית זמנית, תוך שילוב עם לייזר או קריותרפיה. לאחר טיפול זה חשוב להישאר בתנוחת ראש מדויקת במשך מספר ימים כדי שבועת הגז תישאר במקומה הנכון.
"אני יודע שקרע ברשתית העין נשמע מונח מאד מבהיל, אבל חשוב לדעת כי הכרות עם התסמינים ואבחון מוקדם, מאפשרים לנו להציע טיפול יעיל ופשוט, אשר מונע נזק לראייה", מרגיע ד"ר ברקו ומוסיף - "אני מציע לכמה אנשים להיות ערניים במיוחד:
• בני 50 ומעלה, שכן עם הגיל, הזגוגית בעין מתכווצת ומתנתקת מהרשתית.
• אנשים עם קוצר ראייה גבוה שאצלם לרוב הרשתית דקה יותר ונוטה להיקרע.
• מטופלים שעברו ניתוח קטרקט עם עדשות רגילות/מתקדמות (למידע נוסף בנושא עדשות מתקדמות בניתוח קטרקט >>).
• אנשים עם היסטוריה משפחתית של היפרדות רשתית
• מי שעברו חבלה בעין או בראש
• מטופלים עם מחלות רשתית קודמות או ניתוחים תוך-עיניים
"מי שנמצא באחת מקבוצות הסיכון, רצוי שיגיע לבדיקה תקופתית אצל רופא עיניים גם אם אין תסמינים. גילוי מוקדם עשוי להציל את הראייה".
**התוכן המופיע במאמר זה מוגש כמידע כללי בלבד ואינו מחליף ייעוץ, אבחון או בדיקה על ידי רופא עיניים מוסמך. מאחר שכל מקרה רפואי הוא אינדיבידואלי, חשוב להיוועץ ישירות עם הרופא המטפל לצורך בחינת המצב האישי, קבלת הסברים מקיפים על הטיפול וקבלת החלטות רפואיות מושכלות.