הגוף והמוח בלחץ מתמשך? זה הכלי היעיל והפשוט ביותר להרגעה

הימים האחרונים מחזירים רבים בישראל למציאות מוכרת של דריכות מתמשכת. החיים מתנהלים בין אזעקה לאזעקה, והחדשות זורמות כמעט בלי הפסקה. עבור רבים התחושה היא שהגוף כולו נמצא במצב של מתח תמידי.

כל רעש קטן מקפיץ. המחשבות רצות קדימה להתראה הבאה. השינה פחות עמוקה והגוף נשאר דרוך.

אבל התחושות הללו אינן מקריות. למעשה מדובר בתגובה ביולוגית טבעית לחלוטין.

כאשר המוח מזהה איום הוא מפעיל את מנגנון ההישרדות המכונה לחימה או בריחה. הגוף מפריש הורמונים כמו אדרנלין וקורטיזול, הדופק עולה והשרירים מתכווצים. המערכת הזו נועדה לאפשר לנו להגיב במהירות למצבי סכנה.

הבעיה מתחילה כאשר המצב הזה אינו נמשך דקות אלא ימים או אפילו שבועות. ותודו ששבוע המלחמה שעברנו נראה עבורנו כמו שבועות ארוכים.

במצב של מתח מתמשך הגוף מתקשה לחזור לאיזון. מערכת העצבים נשארת במצב דריכות גבוה, וההשפעה מצטברת.

הדבר יכול להתבטא בעייפות מתמשכת, עצבנות, דריכות יתר, קושי להירדם ולעיתים גם בתחושת חרדה.

המשמעות היא שהגוף גייס אנרגיה רבה כדי להתמודד עם האיום. כדי לחזור לאיזון הוא צריך לפרוק אותה.

אחת הדרכים היעילות ביותר לעשות זאת היא באמצעות תנועה.

מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין פעילות גופנית לבין הפחתת סטרס.

פעילות גופנית מסייעת להוריד את רמות הקורטיזול בגוף, ומעודדת הפרשה של אנדורפינים, סרוטונין ודופמין. חומרים אלה במוח קשורים לשיפור מצב הרוח ולתחושת רוגע.

אבל לא רק אימונים ארוכים משפיעים. מחקרים מראים שגם פעילות קצרה יחסית יכולה לשפר את מצב הרוח כמעט באופן מיידי.

סקירות מדעיות רחבות מצאו כי אפילו אימון בודד עשוי להפחית את התגובה הפסיכולוגית והפיזיולוגית ללחץ. מחקרים נוספים מצאו כי פעילות בעצימות בינונית יכולה לדכא את תגובת הקורטיזול לגירוי מלחיץ.

במילים פשוטות, כאשר הגוף דרוך הוא זקוק לתנועה כדי להירגע.

הפעילות אינה חייבת להיות מושלמת או מתוכננת. לעיתים גם זמן קצר של תנועה מספיק כדי להפעיל את מנגנוני האיזון של הגוף.

משחק קצר עם הילדים, ריצה קצרה או כמה דקות של קליעות לסל יכולים להספיק כדי להעלות מעט את הדופק, להזיע ולשחרר מתח.

לעיתים דווקא הפעולות הפשוטות ביותר הן אלה שעוזרות לגוף להירגע.

ההשפעה משמעותית במיוחד כאשר מדובר בילדים. ילדים חווים את המתח לא רק דרך מחשבות אלא גם דרך הגוף. לכן פעילות משותפת שמערבת תנועה יכולה לסייע להם לפרוק את המתח.

ריצה משותפת, משחק כדור, תופסת או אפילו ריקוד בסלון יכולים להיות דרך פשוטה לוויסות רגשי.

מעבר להנאה המשותפת, התנועה מאפשרת לגוף להשתחרר מהדריכות.

במסגרות שונות ברחבי העולם משתמשים בספורט ככלי לשיקום נפשי ולהתמודדות עם טראומה. גם בישראל פועלות תוכניות שמשלבות פעילות גופנית ככלי לחיזוק חוסן אישי וחברתי.

ניסיון מהשטח וגם מחקרים מצביעים על כך שספורט יכול לחזק תחושת מסוגלות, לשפר מצב רוח ולהעניק תחושת ביטחון ושליטה.

אז מה אפשר לעשות בפועל?
● ללכת למגרש ספורט שסמוך למקלט: 15-20 דקות של ריצה חופשית או משחק כדור עצמאי, במקום שמאפשר כניסה מהירה למרחב מוגן.
● לצאת לריצה או רכיבה ברדיוס שמאפשר הגעה למרחב מוגן בזמן התראה: גם פעילות קצרה שמעלה דופק מספיקה כדי להפעיל את מנגנוני האיזון בגוף.
● לרקוד בבית עשר דקות: מוזיקה, קפיצות, תנועה חופשית. להעלות דופק, ואז לאפשר לגוף להירגע.
● לשחק ביחד עם הילדים: משחק תופסת ליד הבית, תחרות קליעות, אתגר קפיצות בסלון או כל משחק שמשלב תנועה.

לפעמים, גם רבע שעה של תנועה היא ההבדל בין גוף שנשאר דרוך - לגוף שמצליח להירגע.

הכותב הינו המנהל המקצועי של תוכנית SSI - ספורט לקידום חברתי, בקרן עזריאלי, הפועלת לקידום וחיזוק החברה הישראלית באמצעות ספורט ופעילות גופנית