המציאות הישראלית בשנים האחרונות מתנהלת בגלים של מתח וחוסר ודאות. תקופות לחימה קשות מתחלפות בפרקי רגיעה קצרים ואז שוב חוזרות אזעקות וחדשות מדאיגות. המעברים התכופים בין שגרה לחירום יוצרים עומס מתמשך על הגוף ועל הנפש. מערכת העצבים, שמנסה לחזור לאיזון, נאלצת שוב ושוב להפעיל את מנגנון ההישרדות המוכר של הילחם או ברח.
המצב הזה אולי כבר מרגיש מוכר לחלק מהאנשים ואפילו נדמה כמו שגרה. אולם בפועל מדובר בעומס מצטבר שמפעיל את הגוף לאורך זמן. הדופק עולה, השרירים מתכווצים והמחשבות מתחילות לרוץ קדימה לתרחישים מדאיגים. כאשר מצב כזה נמשך שבועות ואף חודשים, הוא עלול להשפיע על איכות השינה, על מצב הרוח ועל היכולת להתרכז בשגרה.
הדרך להתמודד עם עומס כזה אינה בהכרח ניסיון לשלוט במציאות. את המצב הביטחוני איננו יכולים לשנות. אולם אנחנו יכולים לשנות את הדרך שבה אנחנו מגיבים אליו. כאן נכנסת לתמונה גישת המיינדפולנס, או קשיבות, שמציעה כלים פרקטיים לוויסות מחשבות ורגשות בזמן לחץ.
מיינדפולנס מתבסס על רעיון פשוט אך עמוק. במקום להילחם במחשבות או לנסות לדכא רגשות, אנחנו לומדים להתבונן בהם. כאשר מתרגלים קשיבות באופן מודע, מתאפשר למוח לצאת ממעגל החרדה ולהחזיר לעצמו תחושת יציבות ושליטה.
קרקוע וקבלה חזרה לרגע הזה
אחד הגורמים המרכזיים לחרדה הוא הנטייה של המוח לייצר תרחישים עתידיים. כאשר אנחנו מדמיינים אפשרויות מפחידות, הגוף מגיב כאילו הן כבר מתרחשות. הנשימה מתקצרת והגוף נכנס למתח.
הדרך להתמודד עם זה היא להחזיר את תשומת הלב לרגע הנוכחי. במקום להיסחף עם המחשבות, אפשר לעבור למצב של התבוננות. זהו שינוי קטן אך משמעותי. אנחנו לא מבטלים את המחשבה אלא רק מפסיקים להזדהות איתה.
תרגול קצר יכול לעשות הבדל גדול. אפשר לעצור לרגע ולהפנות את תשומת הלב לכפות הרגליים שנוגעות ברצפה. לאחר מכן לקחת שלוש נשימות עמוקות ולהתמקד בתחושת האוויר שנכנס ויוצא. פעולה פשוטה זו משדרת למערכת העצבים מסר ברור שהרגע הזה בטוח.
תמיכה באחרים מחזקת גם אותנו
כאשר אנחנו נמצאים במצב של לחץ מתמשך, הנטייה הטבעית היא להתכנס בתוך עצמנו. אולם מחקרים רבים מצביעים על כך שעזרה לאחרים יכולה דווקא להפחית את תחושת הסטרס.
כאשר אדם מושיט יד למישהו אחר, מתרחשת במוח תגובה שונה לחלוטין מזו שמופעלת בזמן חרדה. תחושת המשמעות והמסוגלות מתעצמת והגוף עובר ממצב הישרדות למצב של פעולה.
גם פעולות קטנות יכולות לחזק את החוסן הנפשי. שיחה עם שכן מבוגר, עזרה לחבר או אפילו הקשבה למישהו אחר יכולים ליצור תחושת יציבות והקלה.
לנהל נכון את צריכת החדשות
בתקופות של אי ודאות אנשים רבים מוצאים את עצמם מחוברים ללא הפסקה לעדכוני חדשות. הרצון להבין מה קורה ומה צפוי לקרות הוא טבעי. אולם כאשר החשיפה למידע הופכת רציפה ואינטנסיבית, היא עלולה דווקא להעצים את החרדה.
המוח מחפש מידע כדי להרגיש שליטה, אך עודף מידע הופך לדלק שמזין את המחשבות המטרידות. לכן ההמלצה היא לצרוך חדשות בצורה מודעת ומוגבלת.
כדאי להתעדכן דרך מקורות אמינים בלבד ולהימנע מצפייה ממושכת בפרשנויות או בסרטונים קשים. כך ניתן לשמור על תחושת שליטה מבלי להעמיס על מערכת העצבים.
הפסקות קטנות שמטעינות את הנפש
כאשר הגוף נמצא במצב של מתח, הוא נוטה להישאר דרוך לאורך זמן. דווקא במצבים כאלה חשוב לעצור וליצור רגעים קטנים של התאוששות.
הפסקה קצרה יכולה להיות פשוטה מאוד. כוס תה, הליכה קצרה, האזנה למוזיקה או חיבוק לאדם קרוב. פעולות כאלה אינן מותרות מיותרות אלא חלק חשוב בשמירה על הבריאות הנפשית.
הפסקות מודעות במהלך היום מאפשרות למערכת העצבים להירגע ולחזור לאיזון. כך ניתן להתמודד טוב יותר עם האתגרים שמגיעים בהמשך.
הילדים מסתכלים עלינו
ילדים רגישים מאוד למצב הרגשי של ההורים שלהם. גם אם לא נאמרת מילה, הם קולטים את רמת המתח בבית. לכן אחד הכלים החשובים ביותר עבורם הוא ההורה עצמו.
כאשר ההורים מצליחים לשמור על איזון רגשי, הם יוצרים לילדים תחושת ביטחון. לצד זאת חשוב לאפשר לילדים להביע את הפחדים שלהם. כאשר נותנים מקום לרגש, הוא נוטה להירגע מהר יותר.
אפשר לומר לילד שהפחד מובן ושזה טבעי להרגיש כך. מגע פיזי כמו חיבוק ומילים פשוטות של תמיכה יכולים לחזק מאוד את תחושת הביטחון.
תרגולים משותפים יכולים להפוך לחוויה מרגיעה עבור כל המשפחה. משחק נשימה פשוט שבו מדמיינים שמריחים פרח ואז מכבים נר באטיות יכול לעזור להאט את הנשימה. משחק נוסף הוא חיפוש חפצים בצבע מסוים בחדר או הקשבה לצלילים שונים. פעולות כאלה מחזירות את תשומת הלב לרגע הנוכחי ומפחיתות מתח.
לשמור על יציבות גם בעין הסערה
המציאות הביטחונית הנוכחית אינה פשוטה. עם זאת חשוב לזכור שגם מצבים קשים הם זמניים. כאשר מתרגלים נשימה מודעת, מגבילים את צריכת המידע, מחזקים את עצמנו ותומכים באחרים, ניתן להפחית את מפלס החרדה ולשמור על יציבות רגשית.
בסופו של דבר החוסן הנפשי אינו תוצאה של היעדר קושי. הוא נבנה דווקא מתוך היכולת להתמודד עם הקושי בצורה מודעת. נשימה עמוקה, רגע של קשיבות וחיבור בין בני המשפחה יכולים להפוך גם את הימים המאתגרים ביותר לנסבלים יותר.
הכותב הוא ד"ר יובל צור, מנחה וראש תחום מיינדפולנס במכבי טבעי
