מאז פתיחת עונת הסקי בחו"ל, מתרבים המקרים של ישראלים שחוזרים מחופשות החורף עם גבס, קביים ולעיתים אף צורך בניתוח. ד"ר מנחם זינגר, אורתופד בכיר, חווה זאת בעצמו לאחרונה ומסביר מדוע הסכנות בסקי אינן רק בנפילה עצמה, אלא גם בהמשך הגלישה לאחר הפציעה.
למה בעצם יש כל כך הרבה תאונות סקי?
סקי הוא ספורט שבו שכיחות הפציעות גבוהה במיוחד. עוצמת הפציעה תלויה במהירות הגלישה, בזווית הנפילה ובאופן שחרור המגלש בזמן הנפילה, שכן לעיתים המגלש אינו משתחרר כפי שמצופה. הסכנה אינה מנפילות עצמיות בלבד; תאונות בין גולשים שכיחות אף הן, בשל הצפיפות במסלולים ומהירויות הגלישה הגבוהות - הן בסקי והן בסנובורד.
מה גורם לשברים כל כך נפוצים דווקא באזור השוק והברך?
בסקי, הרגל מקובעת בתוך נעל קשיחה, דבר היוצר לחץ מכני גבוה על האזור שמעל הנעל. כיוון שכף הרגל והקרסול חסומים כליל מתנועה, כל העומס מועבר לאזורים בעלי תנועה - הברך ואזור השוק. כתוצאה מכך, רוב שברי הסקי בגפיים התחתונות מתרכזים בשוק (בקצה הנעל) או בברך (קריעת רצועות).
האם פציעות סקי שונות מפציעות ספורט רגילות?
מבחינה רפואית אין הבדל מהותי בין פציעות סקי לפציעות ספורט אחרות. ההבדל הוא בנסיבות: שיעור הפציעות גבוה יותר, והן מתרחשות לרוב בסביבה מרוחקת הדורשת חילוץ.
מה קורה אם נפצעים וממשיכים לגלוש?
המשך פעילות לאחר פציעה עלול להחמיר את המצב משמעותית, ולפעמים להפוך פציעה פשוטה יחסית לבעיה שתדרוש התערבות כירורגית. כרופא, אני נתקל לא פעם במטופלים שהגיעו אליי עם נזק גדול בהרבה ממה שהיה צריך להיות, רק כי המשיכו לגלוש אחרי פציעה ראשונית.
אני חווה זאת בעצמי: המדריך שלי ניסה לשכנע אותי להמשיך לגלוש - לא הסכמתי. בדיעבד, כשהגעתי לבית החולים, התברר שהחלטתי הייתה נכונה. הדחף להמשיך, בין אם מתוך רצון לא "לבזבז" את חופשת הסקי ובין אם מתוך הערכת חסר של חומרת הפציעה, הוא אחד הגורמים העיקריים להחמרת מצבם של נפגעי סקי.
מה קורה לגוף כשממשיכים לפעילות ספורטיבית לאחר פציעה?
התשובה תלויה בסוג הפציעה. בשבר - הכאב בדרך כלל מונע המשך פעילות, וזה טוב, כי הגוף בעצם מגן על עצמו. אולם בפגיעה רצועתית, שבה הכאב עשוי להיות פחות עז ולפעמים אף נסבל יחסית, הסיכון גדל משמעותית: המשך לחץ על המפרק הפגוע עלול לפגוע ברצועות נוספות, לגרום לנזק למניסקוסים, ולהוביל לשחיקה שתצטבר לאורך זמן.
מה שהיה יכול להיות פציעה רצועתית בודדת הניתנת לטיפול שמרני, עלול להפוך למצב הדורש ניתוח. מעניין לציין כי דווקא גולשים בגיל 20 פלוס נוטים להתעלם מפציעות יותר מקבוצות גיל אחרות, אולי מתוך תחושת חוסן גופני, אבל בפועל הם אלה שמגיעים לעיתים קרובות עם הנזק הגדול ביותר.
האם לילדים עלולות להיות השלכות ארוכות טווח?
כאשר הפגיעה היא באזור גדילה, בהחלט, וזו הסיבה שפציעות ילדים מחייבות התייחסות שונה לחלוטין. לוחיות הגדילה הן הרקמה הפעילה ביותר בעצם הילד, ופגיעה בהן עלולה לשבש את תהליך הצמיחה התקין ולגרום לעיוותים או לקיצור גפיים שיתבטאו רק חודשים ושנים לאחר הפציעה. שבר כזה דורש מעקב ארוך טווח, גם אם הילד נראה "בסדר" זמן קצר לאחר הפציעה.
שבר מחוץ לאזור גדילה הוא פשוט יותר מהיבט זה, אך גם הוא מחייב וידוא שההתחברות מתרחשת בצורה ישרה - שכן חיבור בעיוות עלול להישאר קבוע ולהצריך תיקון כירורגי בהמשך. ההחלטה על אופן המעקב והטיפול תלויה תמיד במיקום השבר, סוגו וגיל הילד.
לד"ר מנחם זינגר באתר zap דוקטורס
לאתר של ד"ר מנחם זינגר
אם ילד קיבל טיפול בחו"ל - האם צריך מעקב בארץ?
בהחלט. חשוב להמשיך מעקב אצל אורתופד ילדים עם החזרה ארצה. הרופא יבחן את סוג הפגיעה, הזמן שחלף, איכות הטיפול שניתן, והצורך בהמשך טיפול או התאמתו - כדי למנוע סיבוכים עתידיים.
טיפול בפגיעות רצועתיות.
מהו הטיפול המומלץ בפגיעות רצועתיות?
רוב הפגיעות הרצועתיות מסתדרות עם פיזיותרפיה אינטנסיבית. החריג הוא פגיעה ברצועות הצולבות של הברך: בניגוד לרצועה החיצונית שמחלימה בדרך כלל ללא ניתוח, פגיעה ברצועה הצולבת עלולה לדרוש שיחזור כירורגי - כדי למנוע שחיקה מתמשכת של המפרק ופגיעה במניסקוסים לאורך זמן.
חשוב לדעת: פציעות סקי דורשות התייחסות רצינית - במיוחד כשמדובר בילדים. המשך גלישה לאחר פציעה עלול להחמיר את המצב באופן משמעותי, ופגיעות באזור הגדילה מחייבות מעקב ארוך טווח. מומלץ להיוועץ באורתופד מיד עם החזרה ארצה, גם אם הטיפול הראשוני ניתן בחו"ל, כדי למנוע סיבוכים עתידיים ולהבטיח החלמה מלאה.
ד"ר מנחם זינגר הוא מנהל היחידה לאורתופדית ילדים במרכז רפואי וולפסון, חולון, ואורתופד ויועץ מכבי שירותי בריאות. הוא מדריך קליני בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, בוגר בית הספר לרפואה בבואנוס איירס בהצטיינות ובעל תת-התמחות מסידני, אוסטרליה.
ד"ר זינגר חוקר ראשי במחקרים בינלאומיים וחבר באיגוד האורתופדי הישראלי ובחברה הישראלית לאורתופדית ילדים.
תחומי התמחות: אורתופדית ילדים, פרקי ירכיים בתינוקות וילדים, הבדלי אורך רגליים, עיוותים מולדים בכפות רגליים.
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי
הכתבה בשיתוף zap דוקטורס