אחרי שהכלב שלה ליקק אותה - הרופאים נאלצו לקטוע את ידיה ורגליה

מנג'יט סנגהה, בת 56 מברמינגהאם שבאנגליה, חזרה ערב אחד ביולי 2025 מעבודתה ולא חשה בטוב. למחרת מצא אותה בעלה, קאם, מחוסרת הכרה על הספה בביתם. שפתיה היו כחולות, ידיה ורגליה קפואות. "המחשבות מתרוצצות - איך זה קרה בפחות מ־24 שעות?" סיפר ל־BBC. "בשבת היא שיחקה עם הכלב, ביום ראשון הלכה לעבודה, וביום שני כבר הייתה בתרדמת".

סנגהה הובהלה לבית החולים ואושפזה בטיפול נמרץ. היא הורדמה והונשמה, ובמהלך האשפוז עברה שישה אירועי דום לב. הצוות הרפואי לא היה בטוח שתשרוד. "כל יום אמרו לנו שזה עלול להיות היום האחרון שלה - והיא שוב ושוב הפתיעה את כולם", סיפר בעלה.

הרופאים קבעו כי סנגהה פיתחה אלח דם (ספסיס) - מצב חירום רפואי מסכן חיים שבו הגוף מגיב בצורה קיצונית לזיהום. לפי הערכתם, הזיהום החל ככל הנראה לאחר שהכלב המשפחתי ליקק חתך קטן או שריטה בעורה.

על פי Mayo Clinic, אלח דם הוא מצב שבו תגובת היתר של מערכת החיסון לזיהום גורמת לפגיעה ברקמות ובאיברים חיוניים. כאשר המצב מחמיר הוא עלול להתפתח ל"הלם ספטי" - ירידה חדה בלחץ הדם שמובילה לפגיעה בריאות, בכליות, בכבד ובמערכות נוספות. ללא טיפול מיידי, הסיכון לתמותה גבוה.

במקרה של סנגהה, הזיהום הידרדר במהירות. היא פיתחה קרישת יתר מפושטת (DIC) - סיבוך נדיר אך קטלני של אלח דם, שבו נוצרים קרישי דם זעירים בכלי דם קטנים ברחבי הגוף. מצב זה עלול להוביל הן לחסימות כלי דם והן לדימומים מסכני חיים.

בני משפחתה סיפרו כי נאמר להם שסיכויי ההישרדות שלה קלושים. "אמרו לנו שיש לה ימים ספורים לחיות, ואם תשרוד - ייתכן שתזדקק לקטיעות איברים מרובות", כתבו בני משפחתה בעמוד שפתחו באתר מימון המונים.

ככל שמצבה הידרדר, נאלצו הרופאים לבצע קטיעה מתחת לברך בשתי רגליה וכן קטיעה של שתי ידיה, במטרה לעצור את התפשטות הנמק והזיהום ולהציל את חייה. בנוסף, הוסר הטחול שלה, לאחר שהתפתחה אצלה דלקת ריאות ובעיות שהסתבכו עם אבני המרה.

בסך הכול בילתה סנגהה 32 שבועות בבית החולים. אבל למרות התלאות הרפואיות הרבות שעברה, מצבה השתפר בהדרגה והיא שבה כעת לביתה.

עכשיו משפחתה פועלת לגייס כספים למימון תותבות מתקדמות, כולל אפשרות לידיים רובוטיות, לצד שיקום פיזיותרפי, תמיכה נפשית והתאמות בבית שיאפשרו לה תפקוד עצמאי ככל האפשר.

"מובן שהיא שבורת לב. היא מתאבלת על החיים שהיו לה, על היכולת לבצע פעולות פשוטות כמו להרים כוס מים", כתבו בני המשפחה. "אבל אנחנו מחויבים לעזור לה לבנות את חייה מחדש".

סנגהה עצמה מבקשת להפוך את סיפורה לתמרור אזהרה עבור אנשים. "אני רוצה לחזור ללכת. לקבל את התותבות שלי ולחזור לעבודה. ישבתי מספיק בכיסא ובמיטה - הגיע הזמן לעמוד על הרגליים", אמרה.

לדבריה, חשוב שאנשים יבינו את חומרת הסכנה: "זה יכול לקרות לכל אחד. קשה להסביר את החוויה - לאבד את הידיים והרגליים בזמן קצר כל כך. זה דבר עצום. זה רציני מאוד ואסור להקל בכך ראש".

מקרים שבהם ליקוק של כלב מוביל לזיהום חמור הם נדירים מאוד, אך תועדו בעבר. לעיתים מדובר בחיידקים הקיימים באופן טבעי בפה של כלבים, שעלולים לגרום לזיהום מסכן חיים - במיוחד אצל אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת, מחלות כרוניות או לאחר כריתת טחול. עם זאת, גם אנשים בריאים לחלוטין עלולים, במקרים נדירים, לפתח סיבוך חמור.

הרופאים מדגישים כי אין סיבה להיכנס לפאניקה או להרחיק חיות מחמד, אך חשוב להקפיד על ניקוי יסודי של כל חתך או שריטה, להימנע מליקוק של פצעים פתוחים, ולפנות מיד לרופא במקרה של תסמינים חריגים כגון חום גבוה, צמרמורות, בלבול, דופק מהיר או תחושת חולשה קיצונית.

אלח דם מתפתח לעיתים במהירות מסחררת - שעות ספורות עשויות לעשות את ההבדל בין טיפול פשוט יחסית לבין הידרדרות מסכנת חיים.

סיפורה של סנגהה ממחיש עד כמה הגבול שברירי בין שגרה יומיומית לבין מצב חירום רפואי קיצוני. ביום אחד היא שיחקה עם כלבה וחזרה מהעבודה כרגיל; כעבור פחות מ־48 שעות נאבקה על חייה.

כעת, כשהיא בתחילת מסע שיקום ארוך, היא מבקשת בעיקר דבר אחד: מודעות. לא כדי להפחיד - אלא כדי להזכיר עד כמה חשוב להקשיב לגוף ולפעול במהירות כאשר משהו מרגיש לא תקין.