מחקר גילה את הסיבה שגורמת לכם להשמין. אבל יש פיתרון - והוא טבעי

רבים מאיתנו נאבקים במשקל עודף למרות הקפדה על תזונה, אך לעיתים האשם אינו בצלחת אלא ברמות המתח. מחקר קליני חדש שנמשך חצי שנה בדק האם צמח המרפא אשווגנדה יכול להוריד את רמות הקורטיזול, להפחית דחפים למתוק ולסייע בירידה משמעותית במשקל.

אחת התופעות המתסכלות ביותר עבור מי שמנסה לרדת במשקל היא העצירה הפתאומית בירידה במשקל, המצב שבו למרות גירעון קלורי ופעילות גופנית, המספר המופיע על צג המשקל מסרב לזוז. המדע המודרני מצביע על כך שלעיתים המחסום אינו מטבולי בלבד, אלא הורמונלי-נפשי. סטרס כרוני מוביל להפרשה מוגברת של הורמון הקורטיזול, אשר מעודד אגירת שומן בטני ומגביר את התשוקה למזונות עתירי אנרגיה.

מחקר חדש, כפול-סמיות ומבוקר פלצבו, שפורסם לאחרונה (דצמבר 2025) בכתב העת המדעי Journal of Medicine and Life, בחן לעומק את השפעתו של צמח האשווגנדה (Withania somnifera) על ניהול משקל ומתח בקרב מבוגרים. התוצאות מציבות סימן שאלה גדול על הגישה המסורתית של "פחות קלוריות, יותר ספורט" כפתרון בלעדי.

כדי להבין את חשיבות המחקר, צריך להבין תחילה את המנגנון הביולוגי שקושר בין מתח נפשי לבין היקף המותניים. כאשר המוח מזהה סטרס, הוא מפעיל את ציר ה-HPA (היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל). התוצאה היא הפרשה מוגברת של קורטיזול, "הורמון הלחץ". בטווח הקצר, הקורטיזול חיוני להישרדות, אך בטווח הארוך הוא הופך לאויב המטבוליזם.

הקורטיזול מעודד פירוק שריר והפיכת חלבונים לסוכר זמין בדם, מה שמוביל לעלייה ברמות האינסולין. בנוסף, הוא פועל ישירות על קולטנים בתאי השומן באזור הבטן, שם הריכוז שלהם גבוה במיוחד, ומורה להם לאגור אנרגיה. במקביל, הוא משפיע על מרכזי התגמול במוח וגורם לנו לחפש נחמה במזונות שמעלים במהירות את רמות הדופמין: לרוב פחמימות פשוטות וסוכרים. זהו מעגל קסמים: הסטרס גורם לאכילה, האכילה גורמת לעלייה במשקל, והעלייה במשקל מעלה את רמות הסטרס.

במחקר הנוכחי השתתפו 100 מתנדבים (גברים ונשים בגילאי 19-65) הסובלים מעודף משקל (BMI בין 25 ל-40) אשר העידו על עצמם כחווים מתח כרוני משמעותי. המשתתפים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות:

1. קבוצת הטיפול: קיבלה תמצית שורש אשווגנדה במינון של 300 מ"ג, פעמיים ביום.
2. קבוצת הביקורת: קיבלה פלצבו (כמוסה זהה למראה ולטעם ללא חומר פעיל).

החוקרים הקפידו על תנאים מחמירים: המשתתפים הונחו במפורש שלא לשנות את הרגלי התזונה שלהם ולא להתחיל בתוכנית אימונים חדשה. המטרה הייתה לבודד את השפעת הצמח בלבד ולראות האם הפחתת המתח כשלעצמה יכולה להוביל לשינוי פיזיולוגי במשקל הגוף.

לאחר 24 שבועות של מעקב, הנתונים הראו הבדלים תהומיים בין הקבוצות בכל הפרמטרים שנבדקו:

1. ירידה דרמטית במשקל וב-BMI: קבוצת האשווגנדה הציגה ירידה ממוצעת מרשימה של 8.46 ק"ג ממשקל הגוף הראשוני. זאת לעומת ירידה של 2.41 ק"ג בלבד בקבוצת הפלצבו. בהתאמה, מדד ה-BMI של נוטלי האשווגנדה ירד ב-3.31 יחידות בממוצע, שיפור משמעותי בהרבה מהירידה המזערית של 0.93 בקבוצת הביקורת.

2. ניצחון על ה"קרייבינג" (דחפים למזון): החוקרים השתמשו בכלי מדידה מדעי הנקרא שאלון דחפי המזון (FCQ-T). השאלון בודק היבטים כמו חוסר שליטה באכילה, מחשבות טורדניות על אוכל ותחושת אשמה. המשתתפים שנטלו אשווגנדה דיווחו על ירידה חדה בכל המדדים הללו. נראה כי הצמח הצליח "לכבות" את הצורך הנוירולוגי בנשנושים ובאכילה רגשית, מה שהוביל לירידה טבעית ובלתי מאולצת בצריכת הקלוריות.

3. הפחתת רמות המתח המנטלי: באמצעות מדד הנקרא Perceived Stress Scale , הבוחן כיצד אנשים תופסים את רמת הלחץ בחייהם, נמצא כי רמות המתח של המשתתפים בקבוצת הטיפול ירדו באופן מובהק. הם דיווחו על תחושת רוגע גדולה יותר, שיפור באיכות השינה ויכולת גבוהה יותר להתמודד עם אתגרי היומיום.

4. שיפור במדדי האושר ואיכות החיים: החוקרים בדקו גם את איכות החיים הכללית (מנטלית ופיזית). נוטלי האשווגנדה הראו עלייה משמעותית בשאלון ה-SF-12, המעיד על שיפור בתפקוד היומיומי ובתחושת החיוניות.

הסוד של האשווגנדה טמון בהגדרתה כצמח "אדפטוגן". בניגוד לתרופות הרגעה שעלולות לגרום לטשטוש, או חומרים ממריצים שעלולים להעלות את הדופק, האדפטוגנים עוזרים לגוף להגיע לאיזון (הומאוסטזיס).

המחקר הראה כי התרכובות הפעילות בצמח, הנקראות ויתנולידים (Withanolides), פועלות ישירות להרגעת התגובה ההורמונלית של הגוף למצבי לחץ. כאשר רמות הקורטיזול יורדות באופן עקבי, הגוף מפסיק לקבל אותות של "מצב חירום" המורים לו לאגור שומן. במובן מסוים, האשווגנדה "משכנעת" את מערכת חילוף החומרים שהסכנה חלפה, וזה מאפשר לגוף להתחיל לשרוף מאגרי שומן קיימים.

אחת השאלות המרכזיות בכל שימוש בתוסף תזונה לאורך זמן היא הבטיחות. המחקר הנוכחי עקב אחר המשתתפים במשך חצי שנה וביצע בדיקות דם מקיפות. הממצאים היו מעודדים: לא נרשמו שינויים חריגים בתפקודי הכבד או הכליות, ולא נמצאה השפעה לרעה על רמות הסוכר בדם. תופעות הלוואי היו מינוריות וכללו מקרים בודדים של בחילה קלה או נמנום, שנעלמו מעצמם והופיעו בתדירות דומה לזו שבקבוצת הפלצבו.

המחקר מהווה בשורה של ממש עבור מי שחווה "השמנת סטרס", אך יש להפעיל שיקול דעת לפני שרצים למדפי התוספים:

1. איכות וסטנדרטיזציה: המחקר השתמש בתמצית שורש תקנית המכילה ריכוז גבוה ומדויק של החומרים הפעילים. תוספים פשוטים המכילים רק אבקת שורש טחונה עשויים שלא להניב את אותן התוצאות.

2. סבלנות היא המפתח: הירידה המשמעותית ביותר במשקל נצפתה לא בתוך שבועיים, אלא לאחר 24 שבועות של שימוש עקבי. זהו תהליך של שיקום מערכות הגוף, ולא "זבנג וגמרנו".

3. הגישה ההוליסטית: למרות שהמשתתפים לא שינו את תזונתם באופן מכוון, הירידה במשקל התרחשה כי הם אכלו פחות באופן טבעי בזכות הפחתת הסטרס. שילוב של אשווגנדה יחד עם תזונה מותאמת אישית ופעילות גופנית עשוי להוביל לתוצאות מרשימות אף יותר.

4. התייעצות מקצועית: למרות היותו רכיב טבעי, לאשווגנדה עשויות להיות אינטראקציות עם תרופות מסוימות, במיוחד תרופות לבלוטת התריס, סוכרת או לחץ דם. תמיד מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע לפני שילובו בשיגרה.

לסיכום, המחקר מזכיר לנו שהגוף שלנו אינו אוסף של איברים נפרדים, אלא רשת חכמה שבה הכל קשור בהכל: המערכת ההורמונלית, חילוף החומרים ומצבנו הנפשי פועלים בסנכרון מלא. לכן, פתרון אמיתי לעודף משקל לא יכול להתמקד רק בספירת קלוריות; הוא חייב לתת מענה מקיף לשורש הבעיה, ובמקרים רבים, השינוי במאזן חילוף החומרים ובמשקל הגוף מתחיל ביצירת סביבה פנימית רגועה, המאפשרת למערכות ההורמונליות והעיכוליות שלנו לפעול במיטבן.

ד"ר דלית דרימן מדינה היא מומחית ברפואת המשפחה ורפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית