הנער הצעיר הגיע למרפאה של ד"ר מלכה אשכנזי כשהוא שפוף, נער מתבגר שאיבד לא רק שלוש משיניו הקדמיות בתאונת דרכים קשה, אלא גם את הביטחון העצמי שלו. במשך שנים הוא ניהל מלחמה יומיומית בפלטות נשלפות שנשברו תמיד ברגע הכי פחות מתאים - ערב חג, טיול שנתי או יציאה עם חברים. באחד המקרים, כפי שסיפרה אמו, הפלטה נפלה לבריכה והאב נאלץ לצלול שוב ושוב עד שמצא אותה, רק כדי שהילד יוכל להמשיך את יומו. הסבל החברתי והפיזי היה כבד מנשוא, עד שהנער פשוט סירב לצאת מהבית.
הסיפור הזה, שהסתיים בשיקום מדהים ללא שתל אחד אלא באמצעות שימוש בשיניו הטבעיות של הנער, הוא תזכורת לכך שחבלה בשיניים היא לא סוף פסוק. בראיון מקצועי ומפורט, מסבירה ד"ר אשכנזי איך הופכים טראומה רפואית לסיפור הצלחה, ומדוע הדקות הראשונות לאחר הפציעה הן אלו שיכריעו את עתיד החיוך של ילדכם.
מהם הגילאים והנסיבות השכיחות ביותר שבהם אנו רואים חבלות בשיניים בקרב ילדים ונוער?
"כאשר אנחנו בוחנים את הסטטיסטיקה של חבלות בשיניים, אנחנו מזהים שני 'פיקים' (שיאי פגיעה) מרכזיים בחיי הילד. הפיק הראשון מתרחש סביב גיל שנה וחצי; זהו השלב שבו הפעוט מתחיל ללכת, הוא עדיין לא פיתח שיווי משקל מלא או הכרה של הגבולות הפיזיים שלו, ולכן אחוז החבלות בשיניים נשירות (חלביות) הוא גבוה מאוד בתקופה זו.
הפיק השני מגיע בגילאי 8 עד 11, כשהילדים נמצאים בעיצומה של תקופת בית הספר היסודי. כאן הנסיבות משתנות - מדובר במעשי קונדס, משחקי ספורט או מריבות בין חברים. לעיתים מספיקה דחיפה קלה ליד הברזייה בבית הספר כדי לגרום לשיניים נזק משמעותי. לכן, התשובה לשאלה האם הפגיעה היא בשן חלבית או קבועה תלויה מאוד בגיל ובסיטואציה, אך הטיפול בשיניים קבועות הוא קריטי יותר לטווח הארוך."
נפלה לילד שן קבועה או שנשבר חלק ממנה בעקבות מכה. מהן הפעולות הראשונות שחובה על ההורה לבצע?
"במקרים של שיניים קבועות, אנחנו נתקלים לרוב בשברי כותרת. חשוב מאוד להבין: אם הילד נפל והשן נשברה, אל תרוצו לרופא בידיים ריקות. חפשו את החלק השבור, גם אם מדובר בשני שברים קטנים. ברגע שמצאתם אותם, הניחו אותם מיד בתוך כוס מים.
הסיבה לכך היא פיזיולוגית: כאשר החלק שנשבר מהשן מתייבש, הוא מקבל גוון לבן-גירי שפוגע במראה האסתטי של ההדבקה. מעבר לכך, הקשר שבו אנו מדביקים את החלק השבור לשן חלש הרבה יותר כשהחלק יבש. כדי לשפר את ההדבקה, יש הממליצים להשרות חלק שנשבר והתייבש במים למשך כשעתיים, כדי להחזיר לו לחות לפני ההדבקה. עם זאת, הדרך המועדפת היא לחפש מיד את החלק שנשבר, לשים אותו בכוס מים, ולהגיע לרופא השיניים בהקדם האפשר על מנת להדביק את החלק השבור לשן שנחבלה.
המהירות חשובה גם כדי למנוע מחיידקים שבפה לחדור למוך השן דרך שכבת הדנטין שנחשפה. לאחר חבלה בשיניים עלולה להיגרם פגיעה בכלי הדם המזינים את השן, וכתוצאה מכך זרימת הדם והלחץ בתוך מוך השן פוחתים. מצב זה מאפשר לחיידקים לחדור ביתר קלות לשן דרך אזור השבר. זה אמנם לא מצב של חיים ומוות כמו התקף לב, אבל ככל שנדביק את השן מהר יותר - כך הסיכוי להציל אותה ולשמור עליה לאורך זמן טוב יותר.
מה קורה במצב הקיצוני שבו השן הקבועה כולה (כולל השורש ) יצאה מהמקום בעקבות החבלה?
"זהו המצב מורכב ביותר, המכונה בשפה המקצועית 'שירוש' (Avulsion). ברגע שהשן יצאה בשלמותה מהלסת, השעון מתחיל לתקתק ממש כמו בהחייאה. ככל שהשן שוהה דקות ארוכות יותר מחוץ לפה כשהיא יבשה, כך הסיכוי שהיא תתחבר מחדש לעצם באופן בריא פוחת משמעותית.
המטרה העיקרית שלנו היא להחזיר את השן ללסת במהירות המקסימלית. אם זה קורה במגרש המשחקים ויש מישהו שמרגיש מסוגל - יש לאחוז בשן בכותרת (החלק הלבן) ולא בשורש, לשטוף אותה בעדינות במים (תוך הקפדה שלא תחליק לביוב) ולהכניס אותה מיד חזרה למקומה בלסת. גם אם הילד צורח, חשוב להסביר לו שזה נעשה כדי להציל את החיוך שלו. שן שהוחזרה מיד למקום יכולה לשמש את הילד לכל שארית חייו. אם היא נשארת יבשה יותר מחצי שעה, הסיכוי שהיא לא תיקלט ושתיווצרנה בעיות שמחייבות עקירה הוא כמעט 100%."
מה עושים אם ההורה נמצא בחרדה ואינו מסוגל להחזיר את השן למקומה בעצמו?
"במצב כזה, האופציה השנייה היא להניח את השן בתוך כוס עם חלב קר. מדוע חלב קר? חלב חם עלול להחמיץ ולפגוע בתאים. ניתן לשים את השן בשקית עם חלב, ואותה להניח בתוך שקית נוספת עם קרח כדי לשמור על הטמפרטורה.
לאחר מכן, יש לרוץ לרופא שיניים, ועדיף מומחה לילדים, ולא לחדר מיון בבית חולים. בחדרי מיון התורים לרוב ארוכים מאוד, והצוות הרפואי הכללי לא תמיד מודע לדחיפות הקריטית של הזמן בחבלות שיניים. רופא שיניים מומחה יודע להשתיל את השן מיד ולבצע קיבוע. אובדן שן קדמית בגיל 8 או 9 הוא טרגדיה, כי בגיל הזה עדיין אי אפשר לבצע שתלים, והילד נאלץ להסתובב עם פתרונות זמניים שפוגעים אנושות באיכות החיים שלו ושל הוריו."
לד"ר מלכה אשכנזי באתר zap דוקטורס
לאתר של ד"ר מלכה אשכנזי
ספרי לנו עוד על הפתרון החדשני שיושם במקרה של הנער עם שלוש השיניים החסרות - מהי 'אוטו-טרנספרטציה'?
"כאשר שן שוהה זמן רב מדי ביובש לפני שהיא מוחזרת, היא עלולה לעבור תהליך של 'אנקילוזיס' - היא מתחברת לעצם והופכת לחלק ממנה, ולכן היא מפסיקה לצמוח יחד עם הלסת ונוצר עיוות אסתטי. במקרה של הנער המדובר, המצב היה כה חמור שהעצם נספגה וגרמה ללסת התחתונה להראות בולטת יותר מהלסת העליונה.
הפתרון שביצענו בשיבא נקרא 'אוטו-טרנספרטציה' - השתלה עצמית. לקחנו שן אחרת מהפה שלו (שן מלתעה קטנה שעליה ניתן לוותר ללא נזק תפקודי או אסתטי) והשתלנו אותה במקום השן הקדמית החסרה.
פיתחנו בשיבא טכניקה מבוססת פטנט שבה אנו מדפיסים סד כירורגי מדויק. הסד מאפשר לנו להכין בתוך דקות מכתשית (חור בעצם) שמתאימה בדיוק מושלם לשורש של השן החדשה. ללא הדיוק הזה, השן עלולה להיפגע בתהליך הניסיונות. כיום, הנער הזה הוא גבר צעיר אחרי צבא עם שיניים טבעיות לחלוטין, ללא שתלים וללא צורך בטיפולי שורש מורכבים במרבית המקרים."
האם ניתן למנוע את החבלות האלו מראש, ואילו אוכלוסיות נמצאות בסיכון מוגבר?
"בספורט מגע, המניעה הטובה ביותר היא מגן פה. חשוב להדגיש: אני ממליצה אך ורק על מגנים המיוצרים בהתאמה אישית אצל רופא השיניים. המגנים הסטנדרטיים שנמכרים בחנויות אינם יושבים טוב, מקשים על הדיבור ונוטים ליפול, מה שגורם לילדים פשוט להפסיק להשתמש בהם. מגן מותאם אישית מאפשר לילד לתפקד כרגיל ולשמור על שיניו.
נקודה חשובה נוספת היא המבנה האנטומי של הפה. ילדים עם שיניים בולטות (מרחק של 7 מ"מ ומעלה בין השיניים העליונות לתחתונות) נמצאים בסיכון גבוה פי שלושה לסבול מחבלת שן לעומת ילדים עם סגר תקין. לכן, עבור ילדים אלו, המודעות והמיגון חשובים שבעתיים. עם זאת, יש לזכור שחבלות רבות קורות בסיטואציות יומיומיות שאינן ספורט, כמו במקלחת או בחצר, ושם התגובה המהירה היא קו ההגנה האחרון והחשוב ביותר."
לסיכום, מהו המסר הכי חשוב שכל הורה צריך לזכור מרגע זה?
"המסר הקריטי ביותר נוגע להבדל בין שיניים חלביות לקבועות: אם שן חלבית (נשירה) נפלה בשלמותה - בשום פנים ואופן לא להחזיר אותה למקום! החזרה של שן חלבית ללסת עלולה לפגוע בנבט של השן הקבועה שמתפתח מתחתיה ולגרום לנזק בלתי הפיך לשן העתידית. בשיניים קבועות - המהירות, המים או החלב הם אלו שיצילו את החיוך של הילד שלכם."
ד"ר מלכה אשכנזי היא מהמובילות בתחום רפואת שיניים לילדים בישראל. היא סיימה את לימודי הדוקטורט ברפואת שיניים באוניברסיטה העברית בירושלים ב-1979 והתמחתה ברפואת שיניים לילדים בהצטיינות. לאחר מכן נסעה ללימודי פוסט-דוקטורט ביוסטון, טקסס, למשך שלוש שנים.
ד"ר אשכנזי לימדה מתמחים וסטודנטים במשך כמעט שני עשורים, הדריכה עשרות סטודנטים בעבודות הדוקטורט שלהם וכתבה למעלה מ-90 מאמרים מדעיים שהתפרסמו בארץ ובעולם. ב-2008 הועלתה לדרגת מרצה בכירה ברפואת שיניים לילדים. ב-2012 עברה יחד עם פרופ' לירן לוין קורס מתקדם לביצוע אוטו-טרנספלנטציות באנגליה. בין השנים 2009-2011 שימשה כיו"ר האיגוד הישראלי לרפואת שיניים לילדים, ומאז 2012 היא משמשת כנציגת האיגוד באיגוד האירופאי לרפואת שיניים לילדים.
* המידע בכתבה הינו כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי
הכתבה באדיבות zap דוקטורס