זיהום אוויר, כמו שאנו חווים בימים האחרונים, אינו רק נתון סטטיסטי בתחזית מזג האוויר; עבור מיליוני אנשים הסובלים מרגישות נשימתית, מדובר באיום ממשי על היכולת לבצע את הפעולה הבסיסית ביותר - לנשום.
ד"ר מאיר קרופסקי, מבכירי המומחים למחלות ריאה, מתריע כי המזהמים המודרניים בשילוב עם תופעות טבע כמו סופות אבק, יוצרים "קוקטייל" מסוכן שחודר עמוק אל תוך נאדיות הריאה. בראיון שלפניכם הוא חושף מקרה דרמטי של חולה שמצאה את עצמה על סף השתלת ריאות רק בשל חשיפה לאבק מדברי, ומסביר מדוע בעתיד הלא רחוק, ייתכן שכולנו נאלץ לאמץ את המסכות כחלק בלתי נפרד משגרת חיינו.
ד"ר מאיר קרופסקי, בזיהום אוויר כמו זה שהיה לאחרונה - האם המצב מסוכן יותר לאנשים עם בעיות נשימה?
"בהחלט. זיהום אוויר קיצוני הוא גורם סיכון משמעותי לכלל האוכלוסייה, אך הוא הופך למסכן חיים ממש עבור קבוצות המוגדרות כ'אוכלוסייה רגישה'. מדובר בילדים שריאותיהם עדיין מתפתחות, קשישים שמערכת החיסון והנשימה שלהם נחלשה עם השנים, וכמובן חולים במחלות ריאה כרוניות כמו אסתמה ו-COPD. עבורם, כל חלקיק אבק עלול להוביל לקריסה תפקודית מהירה."
למה זה בעצם מסוכן כל כך ברמה הפיזיולוגית? מה קורה בתוך הגוף?
"בתוך הגוף מתרחש תהליך של שחיקה מואצת. כשאנחנו שואפים את המזהמים הללו, נוצר אלמנט חסימתי בדרכי הנשימה. הגוף מגיב בייצור מוגבר של כיח (ליחה) כניסיון להגן על עצמו, אך הכיח הזה חוסם את מעבר האוויר, שבמילא כבר מוצר אצל חולים. מעבר לכך, המזהמים גורמים לגירוי ישיר של רירית הנשימה, מה שמוביל לכיווץ פתאומי של הסימפונות ולשיעול טורדני שאינו פוסק."
מה קורה לאדם בריא לחלוטין שנושם את האוויר המזוהם הזה? האם הוא חסין?
"אף אחד אינו חסין באמת. אדם בריא עשוי לסבול מתופעות קצרות טווח כמו גירוי בגרון, שיעול או 'תחושת כבדות' בנשימה למשך יום-יומיים, והגוף שלו ידע לפנות את המזהמים החוצה דרך הכיח. הבעיה הקשה היא אצל החולים הכרוניים - אצלם מנגנון הפינוי הזה פגוע מלכתחילה. במקום 'יומיים של סבל', הם חווים החמרה קשה שדורשת התערבות של חמצן, הנשמה לא פולשנית במקרים קשים, וסדרה אינטנסיבית של אינהלציות ומשאפים במינונים גבוהים."
מהן ההמלצות הפרקטיות שלך לאנשים כשיש התרעה על זיהום אוויר כבד?
"ההמלצה החד-משמעית היא להישאר בבית ככל האפשר ולמנוע חשיפה. אם חייבים לצאת, יש להשתמש במסכה המכסה את הפה והאף, בדיוק כפי שהתרגלנו בתקופת הקורונה. מסכה איכותית מסננת חלק גדול מהחלקיקים המגרים ומונעת מהם לחדור ישירות לדרכי הנשימה."
לפנייה לד"ר מאיר קרופסקי באתר zap doctors
לאתר של ד"ר מאיר קרופסקי
ממה בעצם מורכב זיהום האוויר הזה שאנחנו מדברים עליו?
"מדובר בתמהיל מסוכן של גורמים טבעיים ומעשי ידי אדם: שריפות, פליטות מתחבורה, תיעוש כבד של מפעלי פלסטיקה ומתכת, ושימוש בדלקים מזהמים כמו פחם ועץ. המזהמים הקריטיים ביותר מכונים 'חלקיקים נשימים'. אלו חלקיקים מיקרוסקופיים, בקוטר של 2.5 עד 3 מיקרון בלבד. הגודל הזה מאפשר להם לעקוף את מנגנוני הסינון הטבעיים של האף והגרון, להגיע עד לנאדיות הריאה, ושם לחסום, לגרות ולחולל דלקות מקומיות וסיסטמיות."
דיברת קודם על גזים מסוימים שנפלטים לאוויר, תוכל להרחיב?
"אחד הגזים הבעייתיים ביותר הוא תחמוצת הגופרית. זהו גז מגרה מאוד שנוצר בתהליכים תעשייתיים אך גם נישא על גבי ענני אבק המגיעים ממדבריות רחוקות כמו הסהרה, עיראק או איראן. כשהגז הזה נפגש עם הלחות בדרכי הנשימה שלנו, הוא יוצר תגובה כימית שפוגעת ברקמה העדינה של הריאה וגורמת לזיהום אוויר קשה במיוחד ברמה המקומית."
ציינת שגם ילדים וקשישים נמצאים בסיכון גבוה, למרות שהם לא בהכרח מאובחנים כחולים. למה זה קורה?
"גם ללא אבחנה של מחלה כרונית, האוכלוסיות הללו פגיעות יותר. אצל ילדים, מערכת הנשימה עדיין בבנייה, ואצל קשישים ישנה ירידה טבעית ברזרבות הפיזיולוגיות. היכולת החיסונית של דרכי הנשימה שלהם פחותה מזו של אדם צעיר ובריא, ולכן הם נוטים לפתח דלקות וזיהומים הרבה יותר מהר בתגובה לגירוי סביבתי."
מה לגבי אנשים שמעשנים? האם הם בסיכון מוגבר ביחס לאחרים?
"בוודאי. המעשן יוצר נזק מתמשך לריאותיו, שמוביל לאמפיזמה (נפחת) ו-COPD. הריאות שלו כבר 'פצועות'. כשמוסיפים למשוואה הזו אבק מדברי או זיהום תעשייתי, אנחנו מקבלים 'אפקט כפול' - הנזק הסביבתי מתלבש על הנזק הקיים ומחמיר אותו בצורה אקספוננציאלית. עבור מעשן, יום של זיהום אוויר כבד יכול להיות הקש שישבור את גב הגמל הנשימתי."
תוכל לשתף אותנו במקרה ספציפי שטיפלת בו והמחיש את עוצמת הסכנה?
"טיפלתי בחולה הסובלת מ-COPD שנחשפה לזיהום אוויר טבעי - סופת אבק קשה שהגיעה מהסהרה. היא הגיעה למרפאה במצב קריטי, עם תפקודי ריאה ירודים כל כך שהיא עמדה על סף הנשמה פולשנית והשתלת ריאות מיידית. נאלצנו להילחם על חייה בעזרת שילוב של שלושה סוגי משאפים, אנטיביוטיקה במינונים גבוהים ומכשיר BiPAP (הנשמה לא פולשנית) עם תוספת חמצן. לשמחתנו היא שרדה, אך המחיר היה כבד: תפקוד הריאות שלה נותר פגוע באופן משמעותי."
מה המשמעות של אירוע כזה עבור עתיד חולה?
"היא אמנם שוחררה לביתה, אך היא חזרה למצב בסיסי ירוד יותר. הנזק לריאות הוא מצטבר ובלתי הפיך. כל אירוע כזה, בין אם הוא זיהום אוויר או זיהום ויראלי, 'אוכל' עוד נתח מרקמת הריאה הבריאה. החשש הגדול הוא שהאירוע הבא כבר יכריע את הכף והיא תזדקק להשתלת ריאות כדי להמשיך לחיות."
שאלה שמעסיקה רבים: האם כשאנחנו בבית והחלונות סגורים, אנחנו באמת מוגנים מהזיהום שבחוץ?
"התשובה היא כן, במידה רבה. קירות הבית והזכוכית של החלונות מהווים מחסום פיזי אפקטיבי. אמנם חלקיקים קטנים מאוד מצליחים לחדור פנימה (אנחנו רואים את זה כאבק על הרהיטים), אך עוצמת החשיפה בתוך הבית קטנה בעשרות מונים מאשר בחוץ. בבית סגור, האוויר שאנו נושמים הרבה יותר נקי ובטוח."
לסיכום, האם אתה צופה שבעתיד גם אנשים ללא מחלות רקע יצטרכו להסתובב עם מסכות בחוץ באופן קבוע?
"זהו תסריט ריאלי לחלוטין. אם מגמת זיהום האוויר והשינויים האקלימיים תימשך, המסכה תהפוך לאביזר חובה. מי שלא יגן על דרכי הנשימה שלו, ימצא את עצמו מפתח מחלות ריאה חסימתיות כרוניות גם מבלי שעישן סיגריה אחת מימיו. אנחנו הולכים לעולם שבו האוויר הפתוח כבר לא יהיה מובן מאליו, וההגנה על הריאות תהיה חלק בלתי נפרד מהישרדות יומיומית."
ד"ר מאיר קרופסקי הוא מומחה בכיר למחלות ריאה, דרכי נשימה ורפואה פנימית, בעל מומחיות מיוחדת ברפואת צלילה ובגילוי מוקדם של סרטן ריאות. לאחר שנים בתפקידי ניהול ומחקר בביה"ח שיבא והשתלמויות במרכזים מובילים בארה"ב, ד"ר קרופסקי משלב בין רפואה קלינית מתקדמת לבין מתן חוות דעת רפואיות-משפטיות.
הכתבה באדיבות zap doctors
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי