בשורה למטופלים: קיצור זמן לתשובת ביופסיה במכון מור

מי שעבר ביופסיה מכיר היטב את אחת התקופות המורכבות ביותר מבחינה נפשית ברפואה: ההמתנה לתשובה.

ימים ולעיתים שבועות ארוכים של חוסר ודאות — האם מדובר בממצא תקין או ממאיר? האם יהיה צורך בניתוח, הקרנות או כימותרפיה? — מלווים רבים בלילות ללא שינה ובחרדה מתמשכת.

כעת מודיעה מעבדת L.E.M מקבוצת מכון מור על קיצור משמעותי בזמני קבלת תשובות פתולוגיות, מהלך שעשוי להשפיע לא רק על תחושת המטופלים אלא גם על תחילת הטיפול הרפואי עצמו.

המתנה ממושכת לתוצאות ביופסיה אינה רק חוויה רגשית קשה. כאשר מדובר בגידול ממאיר, כל עיכוב עלול לדחות את תחילת הטיפול המתאים — ולעיתים יש לכך משמעות קלינית.

לדברי רות ברוך, מנכ"לית המעבדה, הנושא היה הראשון בו בחרה לטפל עם כניסתה לתפקיד:
היא כינסה את צוותי המעבדה והדגישה כי מאחורי כל דגימה עומד אדם שחייו עשויים להשתנות בעקבות התשובה.

הגישה: מעבר מתפיסה טכנית של בדיקה מעבדתית — לתפיסה רפואית ממוקדת מטופל.

בישראל קיים מחסור משמעותי ברופאים פתולוגים. המשמעות בפועל: עומס כבד על המעבדות וזמני המתנה שעלולים להגיע גם לחודשיים-שלושה.

העיכוב אינו רק לוגיסטי — פתולוגיה היא הבסיס לקביעת אבחנה מדויקת ולבחירת טיפול אונקולוגי מתאים. במעבדה יושמה תוכנית רב-מערכתית שכללה שילוב בין כוח אדם, טכנולוגיה ושינויי תהליכים:

הבדיקות נסרקות ונשלחות לרופא הפתולוג ישירות למחשב — ללא תלות פיזית במעבדה, מה שמאפשר פענוח מהיר יותר ולעיתים כמעט מיידי

לפי נתוני 2025:
* בדיקות היסטולוגיות: ממוצע 16 ימים
* בדיקות דחופות: כ-7 ימים
* בדיקות HPV לצוואר הרחם: כ-7 ימים

זאת לעומת זמני המתנה במערכת הבריאות שיכולים להגיע ל-2-3 חודשים.

אבחון מוקדם אינו תלוי רק בגילוי — אלא גם במהירות התשובה. קיצור זמן ההמתנה עשוי להשפיע על:
* התחלת טיפול מוקדם יותר
* הפחתת חרדה נפשית
* שיפור תכנון רפואי
* חוויית המטופל במערכת הבריאות

למרות שאין למעבדה יכולת להשפיע על תוצאת הבדיקה עצמה, השאיפה היא להמשיך לקצר את פרק הזמן שבין הבדיקה לאבחנה — אחד הגורמים המשמעותיים ביותר עבור המטופלים.

המשמעות עבור הציבור: ייתכן שבעתיד הקרוב הביופסיה כבר לא תלווה בהמתנה ממושכת וחסרת ודאות, אלא בפרק זמן קצר בהרבה — גם מבחינה רפואית וגם מבחינה נפשית.