קימצ'י, המאכל הקוריאני המותסס המבוסס על כרוב וירקות נוספים, מוכר בשנים האחרונות בעיקר בזכות תרומתו לבריאות המעי ולמטבוליזם. אבל מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי Nature מציע תמונה עמוקה יותר: ייתכן שקימצ'י משפיע ישירות על מערכת החיסון, וברמת דיוק גבוהה במיוחד.
החוקרים בדקו מה קורה לתאי מערכת החיסון אצל אנשים שצרכו קימצ'י במשך 12 שבועות. והתוצאות? שינוי ממוקד ומדויק בפעילות תאים מרכזיים במערכת החיסון, בלי לעורר תגובה חיסונית מוגזמת.
המחקר התבסס על ניסוי מבוקר שבו השתתפו 90 מבוגרים עם עודף משקל קל. מתוך הקבוצה הזו נבחרו 13 משתתפים לבדיקה מעמיקה של תאי מערכת החיסון לפני ואחרי 12 שבועות.
המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות:
• קבוצה שקיבלה פלצבו.
• קבוצה שקיבלה אבקת קימצ'י שעברה תסיסה טבעית.
• קבוצה שקיבלה אבקת קימצ'י שעברה תסיסה מבוקרת באמצעות תרבית ייעודית.
החוקרים בחנו עשרות אלפי תאי חיסון מכל משתתף, כדי לראות האם צריכת הקימצ'י משנה את אופן הפעילות שלהם.
מה השתנה במערכת החיסון?
הממצא המרכזי היה חיזוק של תאים שנקראים "תאי הצגת אנטיגן". אלו תאים שתפקידם לזהות גורם זר, כמו נגיף או חיידק, ולהציג אותו לשאר מערכת החיסון כדי להתחיל תגובה מתאימה.
לאחר 12 שבועות של צריכת קימצ'י נמצא כי:
• תאי הצגת האנטיגן הפכו פעילים ויעילים יותר.
• השתפרה היכולת שלהם לקלוט ולעבד חומרים זרים.
• התחזקה התקשורת ביניהם לבין תאי חיסון אחרים.
במילים פשוטות: נראה שמערכת החיסון הפכה מאורגנת ומדויקת יותר בזיהוי איומים.
כיוונון של המערכת
החוקרים בדקו גם את תאי טי- תאים חשובים במיוחד בניהול תגובות חיסוניות. נמצא כי קימצ'י השפיע בעיקר על תאי טי מסוג מסוים שתפקידם לתאם את התגובה החיסונית ולאזן אותה. התאים הללו נטו להבשיל ולהתמיין בצורה מתקדמת יותר לאחר תקופת ההתערבות.
לעומת זאת, תאים אחרים במערכת החיסון, כמו תאים ציטוטוקסיים שתוקפים ישירות תאים נגועים, נשארו יציבים.
כלומר, לא מדובר ב"הגברת" מערכת החיסון בצורה כללית, אלא בכיוונון עדין שלה.
למה זה חשוב?
אחת הבעיות בעולם התוספים היא ההבטחה ל"חיזוק מערכת החיסון". בפועל, מערכת חיסון חזקה מדי עלולה לגרום לדלקתיות יתר או לפעילות אוטואימונית.
הממצאים במחקר הזה מציעים משהו שונה: קימצ'י לא גורם להפעלה כוללת של המערכת, אלא משפיע על שלבים מוקדמים בתגובה החיסונית, בעיקר בזיהוי ובהצגה של גורמים זרים.
זה עשוי לתמוך ב:
• תגובה חיסונית מדויקת יותר- כלומר, מערכת החיסון מזהה טוב יותר מתי באמת צריך לפעול, ומגיבה בצורה ממוקדת ולא מוגזמת.
• איזון בין תגובה דלקתית לרגיעה- הגוף יודע להפעיל דלקת כשצריך להילחם בזיהום, אבל גם יודע לכבות אותה בזמן כדי שלא תגרום נזק מיותר.
• שמירה על יציבות של מערכת החיסון- מצב שבו המערכת פועלת בצורה מאוזנת, לא חלשה מדי ולא פעילה מדי, אלא מותאמת לצרכים של הגוף.
עם זאת, חשוב להדגיש: המחקר בדק שינויים תאיים ומולקולריים, ולא בדק שיעורי הדבקה, מחלות או תגובת חיסונים בפועל.
שורה תחתונה
שני סוגי הקימצ'י שנבדקו הראו השפעות דומות, אם כי בתנאי מעבדה נראה כי קימצ'י שעבר תסיסה מבוקרת יצר השפעה מעט חזקה יותר. עם זאת, בגוף האדם ההבדלים היו קטנים יחסית. החוקרים מציינים שהשפעת המזון תלויה גם במיקרוביום האישי ובתגובה הביולוגית של כל אדם.
מגבלות המחקר
• מספר המשתתפים שנבדקו לעומק היה קטן: 13 בלבד
• לא נבדקו מדדים קליניים ארוכי טווח
• מדובר באנשים עם עודף משקל קל, ולא באוכלוסייה רחבה
לכן אי אפשר להסיק מסקנות גורפות לגבי מניעת מחלות או חיזוק חיסוני בפועל.
אז מה זה אומר בפועל?
קימצ'י הוא לא תרופת פלא, ולא מחליף טיפול רפואי. אבל המחקר הזה מחזק את ההבנה שמזון מותסס מסורתי עשוי להשפיע על מערכת החיסון בדרכים עדינות ומדויקות. לא דרך "הגברה" של המערכת, אלא דרך כיוונון שלה.
עבור מי שמחפש לשפר את איכות התזונה, שילוב של מזונות מותססים כחלק מתזונה מאוזנת ומגוונת עשוי להיות צעד תומך בבריאות כללית, כולל בריאות מערכת החיסון.
אך יש לזכור, שההשפעה תלויה באדם עצמו, בהרכב התזונה הכולל, במצב הבריאותי ובאורח החיים.
ד"ר דלית דרימן מדינה היא מומחית ברפואת המשפחה ורפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית