לרבים מאיתנו יצא לעשות דיאטה בחייהם, ולאחר שהיא נכשלה לנסות שוב, ואחר כך כנראה שוב. לפי מחקר חדש לא רק שזה לא מזיק - אלא דווקא יכול להועיל.
מחקר ישראלי ארוך-טווח המבוסס על הדמיות MRI מתקדמות של כ 500 משתתפים חושף תובנות חדשות על 'דיאטות יו-יו': שינוי תזונתי בריא מייצר בגוף זיכרון קרדיו-מטבולי. "השתתפות חוזרת בתוכנית אורח חיים למטרת ירידה במשקל, גם לאחר 'כישלון' כביכול, עשויה להוביל ליתרונות בריאותיים משמעותיים לאורך שנים, במיוחד בהפחתת שומן בטני מסוכן", הסבירה פרופ' איריס שי, החוקרת הראשית מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, דיקנית קיימות באוניברסיטת רייכמן ופרופסור באוניברסיטת הרווארד. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת BMC Medicine.
המונח "דיאטות יו-יו" מתאר תופעה שכיחה, שבה אנשים יורדים במשקל במסגרת התערבות באורח החיים, אך עם הזמן עולים חזרה במשקל, מה שמוביל לניסיונות חוזרים ונשנים. לניסיונות אלו עשויות להיות השלכות שאינן מתבטאות רק במשקל הגוף, אלא גם בהרכב, ובפרט בכמות ובפיזור של השומן התוך־בטני (ויסצרלי). שומן ויסצרלי מצטבר סביב איברים פנימיים כגון הכבד, המעיים והלבלב, והוא נחשב פעיל מטבולית ומפריש חומרים דלקתיים, ולכן קשור בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, סוכרת ותסמונת מטבולית. לפיכך, עבור אנשים רבים השאלה אינה האם לרדת במשקל פעם אחת, אלא האם יש ערך לניסיונות חוזרים.
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף צוות מחקר בינלאומי, ביקשו לענות על ויכוח מדעי מתמשך: האם דיאטות חוזרות מועילות לבריאות או שמא הן מזיקות? בעוד שחלק מהמחקרים קושרים דיאטות חוזרות למשקל גבוה יותר, להרכב גוף פחות מיטבי, לפגיעה במטבוליזם ואף לעלייה בסיכון לתחלואה ותמותה, מחקרים אחרים מצביעים על היעדר השפעה שלילית מובהקת. לכן, שאלה יסודית עומדת בפני מי שחושב לנסות לרדת במשקל, ומבין שלרוב מדובר בתהליכים חוזרים, היא- מה האפקטיביות של הניסיונות הללו לטוב ולרע?
קבוצת המחקר מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטאות הרווארד, לייפציג וטוליין, ובשיתוף המרכז למחקר גרעיני בדימונה, המרכז הרפואי בריאותא ובית החולים סורוקה, ביצעה מעקב ייחודי של 5 ו־10 שנים אחר משתתפים בשני ניסויים קליניים תזונתיים מבוקרים ועוקבים. כל ניסוי נמשך 18 חודשים וכלל כ־300 משתתפים. שליש ממשתתפי הניסוי הראשון השתתפו גם בניסוי השני . במסגרת הניסויים נבחנו דיאטות ים־תיכוניות ופעילות גופנית בהשוואה לדיאטות ביקורת, ונערכו הדמיות MRI מדויקות לפני ואחרי ההתערבויות.
באופן מפתיע, המחקר מצא שלמרות שבתחילת ההתערבות השנייה המשתתפים חזרו למשקל דומה לזה שממנו החלו את ההתערבות הראשונה, פרופיל השומן הבטני והמדדים המטבוליים שלהם היו טובים יותר בשיעור של כ-15-25% ביחס למצב ההתחלתי שלהם, כולל שיפור ברגישות לאינסולין ובפרופיל השומנים בדם. ממצא זה מצביע על קיומו של "זיכרון קרדיו-מטבולי" חיובי, הנשמר גם לאחר עלייה חוזרת במשקל.
עם זאת, למרות שמשתתפים שחזרו לתוכנית ירידה במשקל איבדו פחות משקל בהתערבות השנייה, הם שמרו טוב יותר לאורך זמן על הישגים בריאותיים. חמש שנים לאחר סיום ההתערבות השנייה, הם הראו פחות עלייה חוזרת במשקל ופחות הצטברות של שומן בטני, בהשוואה למשתתפים שהתנסו בתוכנית ירידה במשקל פעם אחת בלבד.
לדברי החוקרים, הממצאים מערערים את התפיסה הרווחת שלפיה ניסיונות חוזרים לירידה במשקל הם חסרי תועלת, ומחזקים את החשיבות של תוכניות אורח חיים מובנות כתהליך מצטבר לשיפור הבריאות המטבולית לאורך זמן.
"המשקל לבדו אינו משקף במדויק את השומן הבטני או את מדדי הדם", מסבירה הדר קליין, דוקטורנטית ודיאטנית MSc , המחברת המובילה של המחקר. לכן גם אם המשקל חוזר, ייתכן מאוד שהבריאות עדיין משופרת, ואי אפשר להגדיר הצלחה של תהליך רק לפי מספר על המשקל".
פרופ' איריס שי, החוקרת הראשית מאוניברסיטת בן-גוריון, דיקן קיימות ברייכמן ופרופסור באוניברסיטת הרווארד: "גם כאשר הירידה במשקל קטנה יותר בניסיון החוזר, ההשפעה המצטברת על השומן הבטני והבריאות המטבולית היא משמעותית".