כשהמדינה משלמת על מנוי הכושר שלך: למה כדאי ללמוד מסקנדינביה

בעשור האחרון אירופה מציבה רף חדש לחשיבה על כושר ובריאות. יותר ויותר מדינות מבינות שהשקעה בפעילות גופנית אינה פריווילגיה - אלא אסטרטגיה לאומית. כושר נתפס כתשתית ציבורית, לא כמוצר מותרות, ומדיניות ברורה נבנית בהתאם.

במלטה, למשל, התקבלה החלטה דרמטית: כל צעיר בגילאי 16-21 זכאי להתאמן חינם בכל מועדון כושר במדינה. התוצאה הייתה כמעט מיידית - מעל 80% מבני הנוער נרשמו. מועדוני הכושר חוו תנועה חסרת תקדים של מתאמנים חדשים, ובעיקר נוצרה תרבות חדשה שבה פעילות גופנית היא ברירת המחדל, לא היוצא מן הכלל.

בזמן שמלטה פעלה דרך מדיניות ציבורית, דנמרק הציגה מודל התנהגותי־כלכלי מבריק שצמח מהשטח. הרעיון פשוט אך גאוני: מנוי כושר חינמי לחלוטין - שמשלמים עליו רק אם לא מתאמנים.

המודל, שנולד בחדר כושר קטן בקופנהגן והתפשט במהירות ברחבי סקנדינביה, מבוסס על כלל אחד: מי שמגיע לפחות פעם בשבוע - לא משלם דבר. מי שמפספס שבוע שלם - משלם קנס של 10-20 אירו.

העיקרון נשען על אחת התובנות הפסיכולוגיות החזקות ביותר: אנשים לא מפחדים לשלם - הם מפחדים להפסיד. הפחד מאובדן כסף שכבר "שייך לי" חזק בהרבה מהבטחה לרווח עתידי. יעד קטן ובר־השגה, כמו אימון שבועי, הופך לעוגן שמייצר שגרה והתמדה.

גם למועדוני הכושר יש יתרון ברור: תמיד יהיו 30-40 אחוז שיפספסו ולא יגיעו, אבל הרווח האמיתי מגיע דווקא מהמתמידים - אלה שנשארים לאורך זמן, צורכים שירותים נוספים, ויוצרים קשר עמוק עם המקום והקהילה.

בעוד שבאירופה המהפכה הונהגה מלמעלה, בישראל היא צמחה מהשטח. יוזמות פרטיות, ובהן גם הפלטפורמה "Movement", היו הראשונות לשבור את תקרת הזכוכית של עולם הכושר: כניסה גמישה, ללא התחייבות, במחיר נמוך, ועם גישה לרשת רחבה של מועדוני כושר וסטודיואים ברחבי הארץ.

המודלים הללו חשפו קהלים שלמים לעולם הכושר - רבים מהם לראשונה בחייהם. רק לאחר שהוכח בשטח שהנגשה מייצרת התמדה ושינוי אמיתי, הצטרפו גם הגופים הציבוריים: קופות החולים, משרד הביטחון וארגוני עובדים הרחיבו מסלולי סבסוד והפכו את המגמה לתנועה לאומית.

השילוב בין חדשנות פרטית לפריסה ציבורית יצר מציאות חדשה: יותר ויותר ישראלים נכנסים להתאמן - ולא נושרים.

הנתונים מחזקים את התמונה. בסקר שנערך באפליקציית Upapp של מכבי עלה כי אחד מכל חמישה משתמשים החל להתאמן לראשונה בחייו בזכות הסבסוד. זהו נתון דרמטי, שממחיש עד כמה הנגשה משנה התנהגות.

גם במועדוני הכושר עצמם השינוי מורגש היטב: הקהל מגוון יותר - צעירים ומבוגרים, נשים וגברים, ואוכלוסיות שמעולם לא היו חלק מעולם הכושר הופכות את האימון להרגל קבוע.

דוגמה בולטת לכך היא "תוכנית עמית" של משרד הביטחון. חיילי מילואים וחיילים משוחררים מקבלים כניסה מסובסדת למועדונים - מהלך שמשפר שינה, מפחית סטרס ותומך בחזרה מאוזנת לשגרה לאחר שירות מאתגר.

גם המגזר העסקי מצטרף: עובדים שקיבלו מנוי מסובסד לפלטפורמות כושר מתאמנים פי שלושה מהממוצע - שיעור אימוץ חריג בקנה מידה עולמי.

אחרי עשרות שנים של ניהול מועדוני כושר וליווי פרויקטים בענף, ברור לי שהמהפכה הבאה לא תגיע מציוד חדש או מסטודיו מפואר יותר - אלא מהנגשת האימונים. כשהאימון זמין, פשוט ולא מאיים - אנשים מתמידים.

וכשאומה שלמה מתמידה - מערכת הבריאות מרוויחה: פחות יושבנות, פחות מחלות, פחות עומס.

בסופו של דבר, השקעה בפעילות גופנית אינה הוצאה - אלא חיסכון ארוך טווח. מדינה שתבין זאת ותפעל בהתאם תחסוך בעתיד מיליארדים, ותרוויח אזרחים בריאים, חזקים ופרודוקטיביים יותר.

הכותב, ינקי אובזילר, מנכ"ל מועדון הכושר קולנוע פאר