אנחנו כבר יודעים שעונת השפעת הייתה קשה במיוחד השנה, אבל האם יכול להיות שבעזרת פרי פשוט שאפשר למצוא כמעט בכל סופרמרקט היא יכולה להסתיים טוב יותר?
הרימון ידוע כבר אלפי שנים בזכות תכולת נוגדי החמצון הגבוהה שלו, מדענים סבורים כיום כי תרכובת המצויה בפרי ובקליפתו מחזיקה בתכונות אנטי־ויראליות מרשימות - כאלה שעשויות לעצור את נגיף השפעת, ואף מעבר לכך. אבל קודם תדאגו להתחסן.
מחקר שנערך באיראן בחן את השפעתה של תרכובת בשם פוניקלאגין (Punicalagin), המצויה ברימונים, על תאים במעבדה. החוקרים גילו כי החומר פוגע במנגנון שבו נגיף השפעת חודר לתאי אדם - תהליך המכונה אגלוטינציה (בעברית: צִימוּת), כלומר היצמדות של תאי דם אדומים זה לזה. לפי החוקרים, "פוניקלאגין הראה יעילות ברורה נגד זיהום שפעת".
וזה לא הכול: מחקר נוסף משנת 2017 מצא כי אותה תרכובת עשויה לספק הגנה גם מפני נגיף ההרפס.
הרימון נחשב לפרי מרפא כבר אלפי שנים. המצרים הקדמונים הכירו בתכונותיו האנטי־בקטריאליות והשתמשו בו לטיפול בזיהומים שונים. גם ברפואה האיורוודית נעשה שימוש בפרי ובקליפת עץ הרימון במשך אלפי שנים, בין היתר לטיפול בשלשולים ובדיזנטריה.
מחקרים עדכניים יותר מתאילנד מצביעים על כך שלרימון יש השפעה חיובית גם נגד חיידקים מחוללי מחלות מזון, בהם אי־קולי, סלמונלה, ויבריו וליסטריה.
בשל מגוון השפעותיו, כמעט כל חלק בצמח הרימון - מהמיץ והקליפה, דרך הגרגרים ועד הפרחים והקליפה של העץ - נבדק בהקשר לפעילות אנטי־מיקרוביאלית. עם זאת, מרבית המחקרים מצביעים על הפוניקלאגין כתרכובת הפעילה והחזקה ביותר.
חשוב לציין כי המחקר הספציפי בנושא השפעת עדיין נמצא בשלבים מוקדמים, ורוב הממצאים מבוססים על ניסויים בתאים ולא בבני אדם. החוקרים קוראים להמשך בדיקות קליניות כדי לאשש את התוצאות.
ובכל זאת, מומחים מסכימים כי רימון הוא תוספת מצוינת לתזונה בכל עונות השנה. שֶנון היינס, דיאטנית קלינית מוסמכת מ־Hartford HealthCare, מסכמת: "רימון הוא אחד הפירות שעושים המון טוב לגוף - ללב, לעור ולמערכת העיכול. הוא עשיר בנוגדי חמצון, ויטמינים וסיבים תזונתיים, וגם פשוט טעים".
לדבריה, אפשר לשלב גרגרי רימון ביוגורט, שייקים, דייסת שיבולת שועל, סלטים, קוסקוס או קערות דגנים. מיץ רימונים גם הוא מועיל, אך מומלץ לצרוך אותו במתינות בשל תכולת הסוכר הטבעי.