למה כל כך הרבה אנשים מתעוררים עייפים - ואיך זה קשור באף

בין הרגע שבו אנחנו מגיחים לעולם לרגע שבו אנחנו נפרדים ממנו, יש פעולה אחת שמלווה אותנו ללא הפסקה: הנשימה. הפעולה הראשונה שאנו עושים כתינוקות היא שאיפה עמוקה, והפעולה האחרונה שלנו היא נשיפה.

לאחרונה קראתי את ספרו המרתק של ג'יימס נסטור "נשימה", ספר שגרם לי להבין עד כמה הדרך שבה אנחנו נושמים משפיעה על כל היבט בחיינו - מהריכוז והשינה, דרך רמות האנרגיה, ועד למערכת החיסונית והבריאות הכללית שלנו.

נסטור מסביר שלאורך האבולוציה הפנים שלנו הפכו לצרות יותר והלסתות קטנו - בין היתר בעקבות מעבר למזון מעובד ורך שאינו דורש לעיסה משמעותית. השינוי הזה חסם בהדרגה את דרכי הנשימה שלנו.

התוצאה: אנחנו נושמים דרך הפה, נושמים מהר מדי, וסובלים משורה ארוכה של תסמינים ובעיות - הפרעות שינה, לחץ דם גבוה, עייפות כרונית, בעיות שיניים, אפטות, פצעים בפה, ויקיצה בבוקר עם תחושת תשישות במקום רעננות.

הבשורה הטובה היא שאפשר לתקן את זה. בכתבה זו נצלול לעומק הטיפים של נסטור, ונגלה שהם לא רק מגובים במחקר מדעי עכשווי - אלא מחזירים אותנו אלפי שנים אחורה, אל חוכמת היהדות והרמב"ם.

היהדות ראתה בנשימה את מהות החיים כבר משחר ההיסטוריה. הרמב"ם, מגדולי הרופאים וההוגים של העם היהודי, הדגיש בכתביו את חשיבות איכות האוויר והנשימה לבריאות האדם.

הוא טען כי שינוי באוויר שאנו נושמים הוא הגורם הראשון לשינוי במצב הבריאותי, וכתב: "צריך האדם להשתדל שיהא האוויר שהוא נושם זך ונקי".

1. סגרו את הפה בלילה
ודאו שאתם נושמים אך ורק דרך האף - גם ביום וגם בלילה. האף הוא המזגן והפילטר של הגוף.

על פי נסטור, אנשים שישנים עם פה פתוח סובלים מבעיות בריאות רבות, והדברים מבוססים הן על מחקרים מדעיים והן על ניסיונו האישי.

אם נשימת האף מאתגרת עבורכם בגלל אף סתום, חשוב להבין: אף אחד לא נולד עם אף סתום. במהלך השנים שלי ברפואת הרמב"ם פגשתי עשרות אנשים שבחרו לשנות את התזונה וההרגלים שגרמו לבעיה - והאף נפתח מחדש.

מרבית האנשים שסובלים מאף סתום ונזלת כרונית מדווחים שבחופשות הם כמעט ואינם סובלים מהתופעה, או חווים הקלה משמעותית. הסיבה פשוטה: הנפש נרגעת, התזונה משתנה מעט, והסביבה פחות רעילה.

2. תרגלו את קצב ה־5.5
שלוש פעמים ביום - בוקר, צהריים וערב:
שאפו אוויר במשך 5.5 שניות, ונשפו במשך 5.5 שניות.
זהו הקצב האופטימלי להרגעה, איזון מערכת העצבים והפחתת סטרס.

3. נשמו לאט יותר
אל תנסו לקחת שאיפות ענק. נשימה קטנה, שקטה ואיטית יעילה הרבה יותר לספיגת חמצן. כשאנחנו נושמים מהר מדי (היפרוונטילציה), אנו פולטים יותר מדי פחמן דו־חמצני. הדבר גורם לכלי הדם להתכווץ, ולחמצן "להיתקע" בדם במקום להגיע למוח ולשרירים.

4. השתמשו בסרעפת
נשימה נכונה מניעה את הבטן - לא את הכתפיים ולא את החזה העליון. נשימה סרעפתית עמוקה מאפשרת חמצון יעיל, רוגע ויציבות פנימית.

5. מבחן הלילה
נסו הדבקת פה עדינה למשך כמה לילות, כדי להבטיח נשימת אף במהלך השינה.
רבים מופתעים לגלות עלייה חדה ברמות האנרגיה עם היקיצה בבוקר.

6. לעסו חזק
הוסיפו לתזונה מאכלים שדורשים לעיסה משמעותית, כמו ירקות קשים, אגוזים, זרעים. לעיסה מחזקת את מבנה הלסת ופותחת את דרכי הנשימה באופן טבעי.

תרגול נוסף: נשימת נחיריים לסירוגין
טכניקה מעולם היוגה שמאזנת את שני חצאי המוח:
• סגרו נחיר ימין, שאפו משמאל
• סגרו נחיר שמאל, נשפו מימין
• שאפו מימין, נשפו משמאל

ולבסוף - הוקרת תודה. בכל בוקר קחו דקה להודות על הנשימה. הרי היא הנשמה שבתוככם.

אם אהבתם ורוצים ללמוד עוד על הדרכים הטבעיות של הגוף לרפא את עצמו, על תזונה מזינה והרגלי חיים בריאים - אתם מוזמנים לבקר באתר שיר לטבע