המחלה הזו שכיחה בילדים. מומחית מבהירה: אנטיביוטיקה היא לא הפיתרון

דלקות עיניים אצל ילדים נפוצות במיוחד בגנים ובבתי ספר, וברוב המקרים אינן נגרמות כלל מחיידק אלא מווירוסים. לא כל עין אדומה דורשת אנטיביוטיקה, ובמקרים רבים אפשר להתחיל בטיפול עדין ומעקב, בלי למהר למרשם.

אודם בעיניים, הפרשות ונפיחות קלה יכולים להופיע בבת אחת וליצור לחץ מיידי אצל הורים. זה קורה לא פעם בבוקר, רגע לפני היציאה למסגרת החינוכית, ומוביל לאותן שאלות מוכרות: האם מדובר בדלקת מדבקת? האם צריך להשאיר את הילד בבית? והאם הפתרון הוא כבר עכשיו טיפול תרופתי?

בפועל, דלקות עיניים בילדים מופיעות בעיקר בתקופות של תחלואה במסגרות. השילוב של צפיפות, מגע קרוב והרגלים יומיומיים כמו שפשוף עיניים בידיים לא נקיות מאפשר להן להתפשט במהירות. ברוב המקרים מדובר במצב לא מסוכן, אך כזה שגורם אי נוחות משמעותית ועלול לשבש את השגרה של הילד ושל המשפחה.

לא כל עין אדומה נובעת מאותה סיבה. אצל ילדים נפוצות דלקות ויראליות ודלקות חיידקיות, ולעיתים מדובר במצב שאינו זיהומי כלל, כמו חסימה בדרכי הדמעות, בעיקר בגיל הרך. אלרגיה היא אפשרות מוכרת, אך בגיל צעיר היא פחות שכיחה ונוטה להופיע יותר מגיל בית ספר.

למרות ההבדלים בין הגורמים, התסמינים יכולים להיראות דומים: אודם, נפיחות, הפרשות ולעיתים גם כאב. לכן האבחון במרפאה מתבסס לרוב על התמונה הקלינית, ובמקרים מסוימים גם על תרבית, בעיקר כשאין שיפור או כשהתמונה אינה חד משמעית.

בעבר, הופעה של הפרשות בעין הובילה לעיתים קרובות למרשם אנטיביוטי כמעט באופן אוטומטי. כיום ברור שחלק גדול מדלקות העיניים בילדים הן ויראליות, ולכן אנטיביוטיקה אינה בהכרח הפתרון. בנוסף, שימוש יתר באנטיביוטיקה עלול לתרום להתפתחות עמידות חיידקים ולחשיפה מיותרת לתרופות.

אם בעבר הייתה נטייה לתת אנטיביוטיקה כמעט מיד, גם כדי למנוע וגם כדי לטפל, היום קיימות חלופות טובות יותר, שיכולות לתת מענה גם לדלקות ויראליות וגם לזיהומים חיידקיים, בלי המחיר של שימוש יתר באנטיביוטיקה שיכול להוביל לעמידות חיידקים.

המשמעות היא טיפול מדורג: להתחיל בעדינות כשאפשר, לעקוב אחר השינוי ולהסלים טיפול רק אם אין תגובה או אם מופיעים סימני אזהרה.

לצד טיפול תומך כמו תחליפי דמעות, קיימים גם תכשירים עדינים ללא מרשם שיכולים לתת מענה רחב יותר. בין היתר טיפות עיניים 'דרופספט', המבוססות על כלורהקסידין בשילוב נגזרת של ויטמין E. הכלורהקסידין הוא חומר אנטי זיהומי בעל פעילות רחבה, והוויטמין מסייע בהפחתת אי נוחות ובתמיכה ברירית העין.

היתרון המעשי הוא האפשרות להתחיל טיפול כבר בתחילת הסימפטומים, כאשר מופיעים אודם ואי נוחות, כל עוד המצב אינו קשה ואין החמרה משמעותית. במקביל, יש צעדים פשוטים שיכולים להפחית הדבקה ולהאיץ החלמה: היגיינת ידיים, מגבת נפרדת לילד, החלפת מצעים והימנעות משפשוף עיניים.

חשוב לזכור שהדבקה אינה עוברת רק ממגע ישיר בין ילדים. במסגרות חינוך גורמים מדבקים יכולים לשרוד על צעצועים, שולחנות, כיסאות ומשטחים שונים גם ימים ארוכים. ניקוי צעצועים ומשטחים בתקופות תחלואה, יחד עם שטיפת ידיים ושימוש במגבות אישיות, הם מרכיב מרכזי במניעת הדבקה המונית.

לא בכל מקרה חייבים להגיע לרופא מיד. אם המצב קל, הילד מרגיש טוב ואין החמרה, אפשר להתחיל טיפול עדין ולעקוב. אם אין שיפור תוך יומיים שלושה, או אם חלה החמרה, מומלץ להיבדק.

חשוב מאוד לדעת כי בילדים אסור בשום אופן להשתמש בטיפות עיניים שמכילות סטרואידים - זה כלל בטיחותי חשוב במיוחד, משום ששימוש לא נכון עלול לסבך את התמונה ולכן חייב להיות רק בהנחיה רפואית.

כאשר מופיעים כאב משמעותי, נפיחות בולטת בעפעפיים, רגישות חזקה לאור, ירידה בראייה, החמרה מהירה או מצב כללי לא טוב, לא מחכים ופונים לבדיקה. במקרים מסוימים הזיהום עלול להתקדם גם לאזור העפעפיים.

ד"ר יונינה רון היא מומחית לרפואת עיניים לילדים ואחראית תחום עיניים ילדים ופזילה בבית החולים רמב"ם