כשאדם משתחרר מאשפוז עקב שבץ מוחי, נדמה שהסיפור הסתיים - אבל למעשה, הוא רק התחיל. פרופ' חן הלוי, מנהל המחלקה הנוירולוגית-שבץ במרכז הרפואי תל אביב איכילוב, מסביר מדוע מעקב אצל מומחה שבץ אינו "רצוי" אלא חיוני, מה קורה למטופלים שמוותרים על המעקב, ואיך הטכנולוגיה של היום מאפשרת גישה לטיפול מקצועי גם למי שגר רחוק מהמרכז הרפואי.
פרופ' הלוי, למה חולה שבץ צריך להמשיך לקבל ייעוץ של מומחה, גם אחרי שהוא השתחרר מאשפוז? מה יכול לקרות במידה שהוא מוותר על הייעוץ או על המעקב?
"הניסיון שלנו מראה באופן חד-משמעי שבאשפוז לא ניתן להבין את התמונה המלאה. שבץ הוא אירוע כל כך דרמטי - עם ריבוי בדיקות, תהליכים רפואיים ואינטראקציות עם צוותים שונים - שאדם רגיל פשוט לא מסוגל לתפוס את כל המתרחש בבת אחת.
הבעיה השנייה היא עומס הצוות הרפואי בבתי החולים. לא פעם, גם במהלך האשפוז וגם בשחרור, לא מתקיים שיח מסודר ומסכם שמבהיר למטופל ולמשפחה את כל הדברים החיוניים.
אבל הנקודה החשובה ביותר היא שהסיפור לא נגמר באשפוז. האשפוז מספק טיפול ראשוני ובדיקות הכרחיות, אך תהליכי הבנה, הערכה ובדיקות נוספות חייבים להתרחש לאחר מכן - הם פשוט לא יכולים להתבצע במהלך האשפוז עצמו.
והנה העובדה המדאיגה: מהניסיון שלי, במעל 50% מהמקרים, ואני מעריך שהמספר גבוה יותר, כאשר אנחנו עוברים על תיק האשפוז ומקרה השבץ, אנו מגלים טעויות, דברים שלא היו ידועים, או בדיקות חיוניות שלא הומלצו או הומלצו אך לא בוצעו. התוצאה היא שאני נדרש לבצע פעולות נוספות רבות כדי להביא את המטופל למצב מוגן מפני שבץ נוסף.
חשוב לזכור: אדם שעבר אירוע מוחי נמצא בסיכון גבוה לאירוע נוסף, והסיכון הגבוה ביותר הוא בשלושה החודשים הראשונים. זה בדיוק הזמן הקריטי שבו יש לבחון את המטופל, לסקור את הטיפולים שניתנו, לזהות בדיקות חסרות, להבין את הגורם לשבץ ולתקן את כל גורמי הסיכון - כדי למנוע אירוע נוסף שבדרך כלל חמור יותר מהראשון."
מתי חולה צריך לפנות מיד למומחה, גם אם עוד לא הגיע מועד הביקור הקבוע?
"אם יש תור בטווח סביר, אין צורך לחשוש. אך אם מתעוררים סימפטומים חדשים או החמרה - למשל, חולשה שמופיעה בצד השני - כל אלה מחייבים פנייה מיידית לחדר מיון.
ככלל, כל אשפוז בגלל שבץ צריך לשמש אות אזהרה חמור ולהוביל לפגישה עם מומחה שבץ בטווח סביר. לצערי, הזמינות במערכת הציבורית מוגבלת - אנו משקיעים מאמצים להביא מטופלים תוך שלושה חודשים, אך זה לא תמיד מתאפשר."
מה האפשרויות שקיימות היום לחולים שגרים רחוק מהמרכז הרפואי? האם טלרפואה מהווה תחליף מלא?
"ישנם שני סוגים: מטופלים עם מוגבלות שעבורם היציאה מהבית אתגר לוגיסטי משמעותי, ומטופלים שגרים במרחק גיאוגרפי ניכר. תושב נהריה שרוצה לקבל טיפול במרכז - נסיעה של שעתיים עלולה להיות מרתיעה מאוד עבורו. בפועל, מטופלים רבים מהפריפריה כלל לא מגיעים למומחים.
הטכנולוגיה של היום מאפשרת לצמצם פערים באמצעות טלרפואה. המפגש בוידאו מאפשר למומחה לראות את המטופל, לדבר איתו ועם משפחתו, ולערוך בדיקה - גם אם מוגבלת.
חלק משמעותי מהמענה הוא בחינת תיעוד רפואי ותוצאות בדיקות - CT, MRI, ודופלר. היום קיימת מערכת המאפשרת העלאת כל הבדיקות מהבית.
אני מודה שבעבר הייתי מסתייג מטיפול מרחוק כזה, אך הניסיון שכנע אותי שניתן לבצע מפגשים יעילים ביותר בצורה זו. כמישהו שהתנסה ברפואה פריפרית - בסורוקה ובחיפה - אני מבין היטב את החשיבות של עריכת בדיקות, גם אם מרחוק. הטלרפואה מצמצמת פערים בנוחות רבה ובעלות סבירה."
מתי ניתן להסתפק בבדיקת וידאו ולוותר על בדיקה פיזית?
"באופן אידיאלי - אף פעם. בדיקה פיזית תמיד עדיפה. אך כאשר בדיקה פיזית בלתי אפשרית או כרוכה בקושי רב, בדיקת וידאו עדיפה פי מיליון על העדר טיפול. מטופל שממתין חצי שנה לנוירולוג בקופת חולים ומקבל ביקור של 10 דקות, לעומת מפגש וידאו של שעה עם מומחה שבץ - ההבדל עצום.
השתכנעתי שניתן לספק רפואה איכותית גם בצורה זו, והיא מצמצמת פערים משמעותיים. זהו שירות חיוני. כמובן, אם ניתן להגיע פיזית - זה הפתרון האופטימלי."
האם קיימים שירותי בית לחולי שבץ?
"כן, לפעמים אנו שולחים רופאים לביקורי בית, בעיקר באזור המרכז. זה מספק מענה למטופלים שלא יכולים לצאת מהבית אך זקוקים להערכה נוירולוגית, או במצבי מצוקה שאין רצון להגיע לחדר מיון.
אמנם אלו לא מקרים תכופים - המערכת הקהילתית של קופות החולים עובדת היטב והמטופלים מסתדרים או מגיעים לחדר מיון במקרים דחופים - אך ישנם מצבים שבהם ביקור בית נדרש.
דוגמה: מטופל עם מוגבלות משמעותית לאחר שבץ, שוהה בביתו, והמשפחה מזהה שינוי מסוים - לא מצב דרמטי, אך כן מעורר דאגה. מצד אחד, הם מהססים להגיע לחדר מיון עקב שעות ההמתנה הארוכות, החשיפה לזיהומים וחוסר הוודאות. מצד שני, הם זקוקים להערכה מקצועית.
במצבי ביניים כאלו, ביקור מומחה בבית יכול להועיל רבות. הרופא יכול להעריך את המצב, להמליץ על בדיקות - למשל CT ראש, שניתן לתאם ביום-יומיים ללא חדר מיון - או לקבוע שיש צורך בפנייה מיידית למיון, אז המטופל מגיע עם הפניה וליווי רפואי מלא. במצבים אלו, ביקורי הבית מספקים מענה חיוני."
מה ההצעה שלך למשפחות של חולי שבץ? איך הן יכולות לוודא שהיקירים שלהם מקבלים את המעקב הטוב ביותר?
"משפחת המטופל היא הגורם החשוב ביותר. חולי שבץ רבים אינם יכולים לדאוג לעצמם בצורה מלאה, במיוחד בשלבים הראשונים, והמשפחה משמשת על תקן סוכן שלהם. באשפוז, נוכחות ומעורבות משפחתית קובעות את איכות הטיפול באופן מהותי.
לאחר האשפוז, על המשפחה קודם כל לוודא שהשחרור כולל הבנה בסיסית של מה אירע. שנית, לוודא שבן המשפחה מגיע למומחה שבץ בטווח זמן סביר - אם במרפאת החוץ של בית החולים או אצל מומחה פרטי לפי בחירתם. שלישית, לוודא שהמטופל נפגש עם מומחה אמיתי בתחום השבץ, שמבין את המקרה לעומקו ויכול להנחות לגבי הטיפול והשיקום הנכון.
המטרה הסופית היא 'שיקום מוצלח' - Successful Recovery - שהמטופל יחזור לעצמו ולחייו, תוך מניעת שבץ נוסף. זוהי המטרה המרכזית שלנו."
אודות פרופ' חן הלוי
פרופ' חן הלוי הוא מומחה לנוירולוגיה ומנהל המחלקה הנוירולוגית-שבץ במרכז הרפואי תל אביב-איכילוב. הוא אחד מרופאי השבץ המובילים בארץ.
ביחד עם ד"ר ג'רמי מולד, הקים את המרכז הישראלי לשבץ בתל אביב. המרכז נותן מענה מקיף ומתקדם לאבחון מוקדם, וטיפול בשבץ מוחי, תוך מיקוד במתן שירותים רפואיים ברמה הגבוהה ביותר, שימוש בטכנולוגיה חדשנית וצוות מומחים בעלי ניסיון רב בתחום. המרכז נועד לספק לחולי השבץ ובני משפחותיהם תמיכה מקצועית וסביבה מרגיעה, תוך דגש על יחס אישי ואכפתי, ליווי צמוד מרגע האבחון ועד להשלמת תהליך השיקום. המרכז מציע גם שירותי טלרפואה וביקורי בית למטופלים שמתקשים להגיע פיזית.
במרכז צוות רופאים רב מקצועי המתמחה במענה לבעיות נוירולוגיות נוספות, כגון: כאבי ראש, טרשת נפוצה, ירידה קוגניטיבית, שינה, ועוד.
ליצירת קשר ופרטים נוספים - היכנסו לאתר של המרכז
הכתבה בשיתוף zap דוקטורס
*המידע בכתבה הינו כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי
