מה באמת קובע כמה שנים תחיו? למדע יש תשובה

במשך שנים ארוכות נחשבה תוחלת החיים לתוצאה של שילוב בין סגנון חיים, תזונה, פעילות גופנית, סביבת מגורים וכמובן - קצת מזל.

אבל מחקר חדש, שפורסם בכתב העת היוקרתי Science, מציע תמונה מעט שונה - ואפילו מהפכנית.

לפי הממצאים, כ־50% מהשונות בתוחלת החיים של בני האדם נקבעת מראש על ידי מרכיב אחד עיקרי. מדובר בנתון שמכפיל ואף משלש את ההערכות הקודמות לגבי אותו גורם - ופותח פתח חדש לגמרי לחקר ההזדקנות.

בעבר העריכו חוקרים כי רק 6% עד 25% מתוחלת החיים של האדם מושפעים מאותו גורם (כליו נרחיב בהמשך), בעוד היתר תלוי בתזונה, אורח חיים, עישון, זיהום אוויר, גנטיקה של מחלות ועוד.

אבל כעת, קבוצת חוקרים מאוניברסיטאות בליידן (הולנד), שוודיה, דנמרק וארה"ב הצליחה לבודד את ההשפעה של סיבות מוות חיצוניות - כמו תאונות, מחלות זיהומיות ואירועים אקראיים - ולבחון רק את "המרכיב הפנימי".

התוצאה: השפעה מובהקת של 50% על תוחלת החיים - ולא משנה באיזו תקופה נולדת.

החוקרים השתמשו במודלים מתמטיים מורכבים, שהתבססו על נתונים רחבי היקף של תאומים שנולדו בין השנים 1870 ל־1935 - בעיקר במדינות סקנדינביה ובארה"ב.

המטרה הייתה לבדוק: עד כמה תוחלת החיים זהה בין תאומים זהים (שחולקים כמעט 100% מה-DNA שלהם) לעומת תאומים לא זהים (שחולקים רק 50%).

המסקנה הייתה ברורה: ככל שהתאומים זהים יותר גנטית - כך גם הגיל בו נפטרו דומה יותר.

גנטיקה. כן, 50% מתוחלת החיים שלכם עשויה להיות קבועה גנטית - מרגע הלידה. אבל רגע לפני שאתם מרימים ידיים או חושבים שאין טעם להשתדל - חשוב להבין:

הגנטיקה מעניקה רק את "הפוטנציאל: לא את התוצאה הסופית. הסביבה, ההרגלים והבחירות שלכם משפיעים על החצי השני.

או כמו שניסח זאת אחד החוקרים, ד"ר יוריס דילן מאוניברסיטת ליידן: "יש לכם נטייה גנטית לחיות זמן רב - אבל מה שתעשו עם זה - תלוי לגמרי בכם."

עד היום, מחקרים הסתמכו על "שיעור תמותה כללי" - כלומר, פשוט בדקו מתי אנשים מתו.

הבעיה בשיטת מחקר זו היא שרוב המסמכים הרפואיים ההיסטוריים לא כוללים סיבת מוות, מה שמקשה להפריד בין מוות מזקנה לבין מוות סיבתי, למשל - תאונה, שפעת קשה או מגיפה.

החוקרים פתרו זאת בדרך יצירתית: הם התמקדו במחלות שנחשבות כיום ל"בלתי מסכנות חיים" - כמו חזרת או קדחת - והניחו שהשפעתן על תמותה בזמנו נבעה מהיעדר טיפול רפואי, לא מהגנטיקה עצמה.

כך הצליחו ליצור מודל סטטיסטי שבודק אך ורק את התמותה ממקורות פנימיים - גנטיים או תלויי גיל.

האם זה נכון רק לצפון אירופה? שאלה מצוינת, והתשובה היא: לא בטוח. נכון לעכשיו, המודל נוסה רק על אוכלוסיות ממוצא צפון-אירופי, פשוט כי אלו הקבוצות שיש לגביהן תיעוד איכותי של תאומים לאורך דורות.

בעתיד, בעזרת מאגרי מידע עולמיים מתקדמים יותר, מקווים החוקרים לבחון אם אותו אחוז תורשתיות תקף גם באזורים אחרים בעולם, כולל בישראל.

אם נוכל להבין אילו מרכיבים גנטיים משפיעים על אריכות חיים - נוכל לפתח בעתיד טיפולים רפואיים מותאמים אישית שיאריכו לא רק את תוחלת החיים, אלא בעיקר את תוחלת הבריאות - השנים שאנו חיים ללא מחלות או ירידה תפקודית.

לפי אחד החוקרים, ד"ר לוק פילינג מאוניברסיטת אקסטר: "אם נדע מהם המנגנונים הביולוגיים שמאפשרים לאנשים לחיות יותר - נוכל גם למצוא דרכים לתמוך בהם ולחזק אותם רפואית".

השורה התחתונה - 50% מתוחלת החיים שלכם עשויה להיקבע מראש - אבל זה לא גזר דין. זה רק הרקע, והציור עדיין בידיים שלכם. כי גם אם נולדתם עם "פוטנציאל לאריכות ימים", הוא לא ימומש בלי שינה טובה, תזונה נכונה, פעילות גופנית וסביבה תומכת. הגנטיקה היא נקודת פתיחה. החיים - הם כבר אוסף של הבחירות שלכם.