במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, נרשם לאחרונה מקרה רפואי נדיר במיוחד, כזה שגם אונקולוגים ותיקים אינם פוגשים לעיתים קרובות: חולה סרטן ריאה בשלב מתקדם מאוד, עם חסימה כמעט מלאה של דרכי האוויר, הגיע למצב של החלמה מלאה, עד כדי הוצאת תומכן (סטנט) שנועד בדרך כלל למטופלים סופניים בלבד.
"זה לא מקרה שרואים כל יום", אומר , מנהל האגף האונקולוגי בשערי צדק, פרופ' ניר פלד, מנהל מערך האונקולוגי בשערי צדק בריאיון לוואלה. "זה שילוב נדיר של תזמון נכון, עבודה רב תחומית ותכנון טיפולי מדויק, שמצליח לייצר שינוי אמיתי במסלול מחלה שנחשבה בעבר כמעט חסרת סיכוי", מציין.
הכול החל לפני כשנתיים, כאשר מטופל בן 70, עם רקע רפואי מורכב של יתר לחץ דם, סוכרת ושחמת כבד, הגיע למיון שערי צדק כשהוא סובל מקוצר נשימה חמור.
בדיקות הדמיה חשפו גוש שחסם את פתח הכניסה הראשי לריאה הימנית. ביופסיה קבעה את האבחנה הקשה: סרטן ריאה מסוג "Squamous", עם גרורות גם לריאה השמאלית שלב 4.
"האתגר הראשוני לא היה רק הסרטני, אלא מכני", מסביר ד"ר דבאח באסל, רופא מתמחה במערך האונקולוגי. "האוויר פשוט לא עבר. בלי לפתוח את דרכי הנשימה, שום טיפול אנטי-סרטני לא היה יכול לעבוד".
לאחר דיון רבתחומי הוחלט על החדרת תומכן (סטנט) לפתח הסימפון הראשי, כדי לאפשר נשימה. במקביל נבנתה תוכנית טיפולית מותאמת אישית: קרינה להפחתת נפח הגידול, בשילוב כימותרפיה. האפשרות לטיפול ממוקד נשללה, מאחר שהגידול לא נשא מוטציות מתאימות.
"זה כמו לנסות לתקן מנוע כשכביש חסום", מתאר פרופ' פלד. "קודם כל פותחים את הדרך ורק אז הגוף יכול להתמודד עם הסרטן עצמו".
לאורך כשנתיים ליוו הצוותים את המטופל, שהתמודד גם עם תופעות לוואי של הקרינה בריאה הימנית. ואז הגיע הרגע החריג: בדיקות המעקב הראו היעלמות מלאה של המחלה מהריאות.
"בשלב הזה הבנו שיש שאלה שלא שואלים בדרך כלל", אומר ד"ר באסל. "האם יש עדיין צורך בסטנט?".
סטנטים בדרכי האוויר נחשבים פתרון פליאטיבי. הם נוטים להזדהם, להיסתם, ודורשים תחזוקה מתמדת. הוצאתם מסוכנת ועלולה לגרום לדימומים קשים. ובכל זאת, לאחר הערכה זהירה, הוחלט להסיר את התומכן בהצלחה מלאה.
"שליש מחולי סרטן הריאה כיום יכולים להגיע לריפוי ממשי", מדגיש פרופ' פלד. "לא רק להרוויח עוד זמן, אלא למות מזקנה. לפני עשור זה היה כמעט בלתי נתפס".
לדבריו, אין "מתכון קסם" אחד. הכלים האונקולוגיים מוכרים- ניתוח, קרינה, כימותרפיה, אימונותרפיה, אך ההבדל טמון בתזמון, בהתאמה האישית ובשיתוף הפעולה בין תחומים שונים. "זה תזמור. לדעת באיזה כלי להשתמש, מתי, ואיך לשלב בין טיפול במחלה לבין טיפול בנזקיה".
האם ניתן לשחזר הצלחה כזו אצל מטופלים נוספים? הצוות נזהר מהבטחות, אך גם אופטימי. "גידולים דומים יכולים להתנהג דומה", אומר פלד. "כשמטופל מגיע לתגובה עמוקה כל כך, ברוב המקרים המחלה גם לא חוזרת".
המטופל, שחי כיום ללא סטנט וללא עדות למחלה פעילה, חזר לאיכות חיים כמעט מלאה. עבור הצוות, זהו תזכורת חדה לכך שגם מול אבחנות קשות- רפואה מדויקת, סבלנות ועבודה משותפת יכולים לשנות את הסיפור כולו.