שנתיים למלחמה: כל פנייה חמישית לער"ן היא של ילד או מתבגר

בזמן שמדינת ישראל מתמודדת עם מציאות מתמשכת של אי ודאות, חרדה ביטחונית ושבר חברתי, ציינה לאחרונה עמותת ער"ן - עזרה ראשונה נפשית את שבוע הער"נות שהוקדש להעלאת המודעות לפנייה לעזרה ראשונה נפשית בכל מצב של מצוקה, ולהדגשת תפקידן הקריטי של הקשבה ותמיכה בהצלת חיים.

הנתונים שמציגים בער"ן ממחישים את עומק המשבר הנפשי בישראל. בציון שנתיים למלחמה, התקבלו בעמותה כ-650,000 פניות לעזרה, מתוכן כ-135,000 פניות של ילדים ומתבגרים - כל שיחה חמישית בממוצע התקבלה מצעירים. מדובר בעלייה מתמשכת במספר הפונים, המשקפת מצוקות נפשיות מורכבות החוצות גילאים ואוכלוסיות, ופוגעות בילדים, צעירים, מבוגרים וקשישים כאחד.

לדברי ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של ער"ן, ילדים ומתבגרים בישראל גדלו בשנים האחרונות בתוך מציאות מתמשכת שהותירה מעט מאוד מקום לחוויית ילדות. עבור רבים מהם זו הייתה ילדות נשכחת, כזו שהתנהלה בצד, בזמן שהעולם סביבם היה עסוק בהתמודדות עם משבר אחר משבר.

"זהו דור של ילדים שהתפתח תוך רצף של טלטלות", היא מסבירה. "מהקורונה והבידוד החברתי, דרך חיים מתמשכים בצל חרדה ופחד, ועד מלחמת חרבות ברזל, פינוי מבתים, הורים במילואים, שיבוש שגרה וחוסר ודאות קיומי. ילדים רבים למדו להסתגל מהר מדי. חלקם הפכו בוגרים לגילם, אחרים שומרים הכול בפנים, דרוכים, שקטים, מתקשים לבקש עזרה או אפילו לזהות שהם במצוקה. אלה לא תמיד הילדים שמביעים מצוקה בקול, אלא דווקא אלה שממשיכים לתפקד, בזמן שהעומס הרגשי מצטבר".

הנתונים מחזקים את הדברים: בשנת 2025 בממוצע, כמעט כל פנייה חמישית לער"ן מגיעה מילדים ובני נוער. מאחורי הנתון עומדים סיפורי חיים של בדידות, חרדה מתמשכת, עומס רגשי ופגיעה בקשרים חברתיים ומשפחתיים. רבים מהפונים מתמודדים גם עם קשיים לימודיים, ירידה במוטיבציה וביכולת להתרכז, ועם דאגות סביב גיוס קרב לצבא וההתמודדות עם מציאות ביטחונית מתוחה. לצד זאת עולים פחדים יומיומיים, תחושת חוסר יציבות ושייכות, ושאלות הנוגעות לזהות האישית, למקום שלהם בעולם וליכולת להתמודד עם מה שמצפה להם בהמשך הדרך, לעיתים כבר בגיל צעיר מאוד.

בתוך המציאות הזו מצביעה ד"ר דניאלס על תפקידם הקריטי של ההורים כגורם המייצב המרכזי בחייהם של ילדים ומתבגרים. לדבריה, ההורה הישראלי נדרש כיום להחזיק עבור ילדיו תחושת יציבות וביטחון גם כאשר הוא עצמו מתמודד עם עומס רגשי, חרדה ועייפות מתמשכת.

"ההורה נמצא בעמדה מורכבת מאוד", היא אומרת. "גם כשהוא מותש, מודאג או מוצף, מצופה ממנו לווסת רגשות, להרגיע, להסביר את המציאות ולהישאר דמות שניתן להישען עליה. עבור ילדים, האופן שבו ההורה נוכח ומגיב הוא לעיתים ההבדל בין חוויה שניתן להכיל לבין מצוקה שמסלימה. זהו תפקיד תובעני מאי פעם, המוטל על הורים רבים, לעיתים ללא ליווי מספק, וללא מרחב לעיבוד רגשי אישי".

לדבריה, אחד האתגרים המרכזיים של הורים כיום הוא לתווך את המציאות לילדים באופן כן אך מווסת, מבלי להגביר את רמות החרדה. "אין צורך להסתיר את האמת", היא מדגישה, "אך חשוב להתאים אותה לגיל הילד, להשאיר מרחב לשאלות ולהעביר תחושה ברורה שיש מבוגר אחראי שמבין את התמונה הרחבה ומחזיק אותה. ילדים צריכים לדעת שיש מי שנמצא שם עבורם ושומר עליהם, רגשית לא פחות מאשר פיזית".

ד"ר דניאלס מוסיפה כי לא פעם ילדים ומתבגרים בוחנים בעקיפין את יכולת ההורים להכיל מצוקה. לעיתים זה קורה דרך הערה אגבית או סיפור על חבר, מעין בלון ניסוי שנועד לבדוק האם מותר לדבר על קושי. "כשילד אומר, למשל, שחבר שלו התחיל להיפגש עם היועצת", היא מסבירה, "תגובה שיפוטית כמו 'מה, יש לו בעיות?' עלולה לסגור את הדלת. לעומת זאת, אמירה כמו 'זו באמת תקופה לא פשוטה' מזמינה שיחה ומעבירה מסר שמותר להרגיש, מותר להתלבט ומותר לבקש עזרה. כך נפתח מרחב שבו הילד יכול לשתף ברגשותיו בלי חשש מביקורת או תיוג".

ברקע נמצאת גם השפעתו של שירות מילואים ממושך על התא המשפחתי. היעדרות של הורה מהבית, שינוי חלוקת התפקידים ולעיתים חזרה של הורה המתמודד בעצמו עם פגיעה רגשית או נפשית משפיעים ישירות על תחושת הביטחון ועל הקשר עם הילדים. "גם במצבים כאלה", מדגישה ד"ר דניאלס, "הנוכחות הרגשית של ההורה משמעותית, גם אם היא חלקית ולא מושלמת". לצד זאת היא מדגישה את החשיבות של שמירה על שגרה, פנאי ומשחק, דווקא בתקופות של עומס וקושי. "משחק אינו מותרות", היא אומרת. "עבור ילדים זהו כלי ויסות מרכזי, שפה רגשית ודרך לעבד מציאות מורכבת".

• שינוי מתמשך בהתנהגות, במצב הרוח או בדפוסי שינה ואכילה
• הסתגרות, פגיעה בתקשורת או הימנעות מקשרים חברתיים
• היעדרויות מלימודים או חוגים, קשיי ריכוז ותפקוד בלימודים
• חוסר שקט או אדישות, ביטויי חרדה או אמירות המעידות על מצוקה

• להיות נוכחים, להקשיב ולהזמין שיחה פתוחה ללא שיפוט וביקורת
• לתקף רגשות ולהעביר מסר שמצוקה היא תגובה מובנת למציאות
• להימנע מהקטנת הקושי, השוואות לאחרים או מתן פתרונות מהירים
• לפנות לתמיכה או לעזרה מקצועית בעת הצורך

שבוע הער"נות, מדגישה ד"ר דניאלס, מבקש להזכיר שפנייה לעזרה היא בחירה אמיצה. "דווקא בתוך מציאות מתוחה, היכולת לעצור ולומר שקשה היא כוח. מצוקה צריכה לקבל ביטוי ולא להישמר בבטן, אצל ילדים, אצל הורים ואצל כל אדם".

*ד"ר שירי דניאלס היא המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן וראשת התוכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי במכללה למנהל. מחברת הספרים 'עוצמת ההקשבה - כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר' ו-'כאב אנלוגי בעידן דיגיטלי' בהוצאת מטר.

אם אתם/ן או מישהו קרוב חווים מצוקה - ער"ן מעניקה שירות עזרה ראשונה נפשית מצילת חיים 24/7 לכל אדם, בכל גיל ובכל סוג של מצוקה. הסיוע מוענק באנונימיות ובאופן מיידי.
לקבלת סיוע נפשי חייגו 1201 ובאתר ער"ן eran.org.il
בווטסאפ 052-8451201, פורום, מייל ומסרונים.