השעה 7:45 בבוקר. אתם קופצים לבית הקפה השכונתי, לוקחים קפה לדרך, מחממים את הידיים סביב הכוס, לוגמים ויוצאים לעבודה. לרובנו זה נראה תמים לגמרי - בסך הכול כלי נוח להעברת קפאין.
אבל אם הכוס עשויה פלסטיק, או אפילו נייר עם ציפוי פלסטי דק, יש סיכוי גבוה שהיא משחררת אלפי חלקיקי מיקרופלסטיק ישירות לתוך המשקה שלכם.
במחקר חדש ופורסם בכתב העת המדעי Journal of Hazardous Materials: Plastics, חוקרים בדקו מה באמת קורה לכוסות האלה כשהן פוגשות חום.
המסקנה ברורה: החום הוא הגורם המרכזי לשחרור מיקרופלסטיקים, וסוג החומר של הכוס חשוב הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב.
מה הם מיקרופלסטיקים?
מיקרופלסטיקים הם חלקיקי פלסטיק זעירים בגודל שבין מיקרומטר אחד ל-5 מילימטרים - החל מגודל של אבק ועד גרגר שומשום.
הם נוצרים כאשר מוצרי פלסטיק גדולים מתפרקים, או משתחררים ישירות ממוצרים במהלך שימוש רגיל. בסופו של דבר הם מגיעים לסביבה, למזון ולגוף שלנו.
נכון להיום, אין עדיין הוכחות חד־משמעיות לכמה מיקרופלסטיק נשאר בגוף האדם. המחקר בתחום מורכב מאוד, רגיש לזיהומים וקשה למדידה. גם ההשפעות ארוכות הטווח על הבריאות עדיין נבדקות, אך ברור שנדרש מחקר נוסף. בינתיים, חשוב להיות מודעים למקורות החשיפה היומיומיים.
הטמפרטורה עושה את ההבדל
"בשלב הראשון ערכנו מטא־אנליזה - ניתוח סטטיסטי של 30 מחקרים מדעיים - שבדקה כיצד פלסטיקים נפוצים כמו פוליאתילן ופוליפרופילן מתנהגים בתנאים שונים", הסביר לאתר ב־The Conversation ד"ר שיאנגיו ליו, חוקר, בית הספר למדעי הסביבה והמכון לחקר נהרות אוסטרליה, אוניברסיטת גריפית שערך את המחקר.
גורם אחד בלט מעל כולם: הטמפרטורה.
ככל שטמפרטורת הנוזל עולה, כך גדל גם שחרור המיקרופלסטיקים. במחקרים שנבדקו, נמצאו בין מאות בודדות ועד יותר מ־8 מיליון חלקיקים לליטר - תלוי בסוג החומר ובשיטת המדידה.
מעניין לציין שמשך הזמן שהמשקה נמצא בכוס לא היה גורם משמעותי. כלומר, לא כל כך משנה כמה זמן הקפה יושב בכוס - אלא כמה הוא חם ברגע שהוא פוגש את הפלסטיק.
ניסוי ב־400 כוסות קפה
כדי לבדוק את זה בתנאי אמת, החוקרים 400 כוסות קפה משני סוגים נפוצים:
כוסות פלסטיק מלאות (פוליאתילן)
כוסות נייר עם ציפוי פלסטי פנימי דק
בדקנו אותן בשתי טמפרטורות:
5 מעלות (קפה קר) ו־60 מעלות (קפה חם).
שני סוגי הכוסות שחררו מיקרופלסטיקים - אך התגלו שני דפוסים ברורים:
החומר קובע - כוסות נייר מצופות פלסטיק שחררו פחות מיקרופלסטיקים מאשר כוסות פלסטיק מלאות.
החום מגביר שחרור - בכוסות הפלסטיק, מעבר ממשקה קר לחם העלה את כמות החלקיקים בכ־33%.
לפי החישובים שלנו, אדם ששותה 300 מ"ל קפה ביום מכוס פלסטיק עלול לבלוע כ־363 אלף חלקיקי מיקרופלסטיק בשנה.
למה חום כל כך משפיע? בדיקות הדמיה ברזולוציה גבוהה גילו כי הדפנות הפנימיות של כוסות פלסטיק מלאות מחוספסות הרבה יותר - עם "פסגות ועמקים" זעירים - לעומת כוסות נייר מצופות.
המבנה המחוספס מקל על השתחררות חלקיקים. החום מרכך את הפלסטיק, גורם לו להתרחב ולהתכווץ, וכך נוצרים עוד סדקים ושברים מיקרוסקופיים שנכנסים למשקה.
איך מצמצמים סיכון?
אין צורך לוותר על קפה הבוקר, אבל אפשר לצמצם חשיפה:
עדיפות לכוס רב־פעמית מנירוסטה, קרמיקה או זכוכית - חומרים שאינם משחררים מיקרופלסטיקים
אם כבר חד־פעמי - כוס נייר עם ציפוי פלסטי עדיפה על כוס פלסטיק מלאה
להימנע מיציקת נוזלים רותחים מאוד לכלי פלסטיק
אפשר לבקש מהבריסטה שהקפה יהיה מעט פחות חם לפני המזיגה
הבנת הקשר בין חום לחומר מאפשרת גם פיתוח מוצרים בטוחים יותר וגם קבלת החלטות חכמות יותר ביומיום.