לפני 3 שבועות, הטלפון צלצל. ליטל (שם בדוי) מטופלת בעבר והחברה הכי ספורטיבית שלי בהווה, הייתה על הקו. "אילנה, את יכולה לעזור לי? בבקשה תגידי לי שאני לא הולכת למות", היא אמרה בקול איטי וכבד.
היא סיפרה על אמבטייתנ קרח שעשתה שלושה ימים קודם לכן. דקה אחת ועשרים שניות בלבד בתוך המים הקפואים, ובום: "תוך שניה הרגשתי כאילו גרזן מבקע לי את הראש". למרות שנותרה עם כאב ראש עמום היא ניסה לחזור לשגרה, אבל בשיעור פילאטיס שלושה ימים לאחר הטבילה בקרח, ה"גרזן" הכה שוב בקדקוד, באותו המקום בדיוק.
אחרי שביקשתי ממנה לעצור בצד הדרך ועוד סדרת שאלות להבנת האירוע המתגלגל, היה לי ברור שמדובר בארוע רפואי חירומי ודחוף. התייעצתי עם ג'מיני (AI) ועם עוד מנוע ליתר בטחון והתשובה
התכווצות :בעברית .RCVS - Reversible Cerebral Vasoconstriction Syndrome :היתה
הפיכה של כלי הדם המוחיים.
בהכרותי עם ליטל (סרבנית בתי-החולים), ניסיתי להתמקח עם הרובוט, אבל ג'מיני התעקש: "דוקטור, היא חייבת טיפול בחוסמי סידן להרחבת כלי דם מוחיים תחת השגחה, וזה ניתן רק בבית חולים. מיון ועכשיו."!
ליטל, אחרי שני אופטלגין והקלה מסויימת בכאב, התעקשה ש"יהיה בסדר ולא צריך בית חולים", אבל אחרי שג'מיני סיפק לי רשימה של סיבוכים אפשריים - מארוע מוחי איסכמי ועד דמם מוחי - ושלחתי לה אותם בווטסאפ, היא התחילה את דרכה לאיכילוב.
אם יש לפעמים ניסים קטנים, הם קרו באותו ערב. רופאת המיון הסכימה לקרוא את מכתב ההפניה האסרטיבי שלי בעיון, והתייעצה מייד עם הכונן הנוירולוג, ששלח את ליטל לבדיקה הנחוצה - .CTA זוהי הדמייה לכלי הדם המוחיים, שלא עושים בדרך כלל במסגרת חדר מיון. בסיטי רגיל, לא רואים כלום.
ליטל אושפזה ל-5 ימים, ויצאה לחופשת החלמה בביתה לעוד 6 שבועות, שבמהלכה אסור לה להתאמץ.
אבל הסיפור הוא הרבה יותר גדול יותר מהמקרה של ליטל. אמבטיות קרח הן הטרנד הכי חם (או קפוא) כרגע. מבטיחים הרים וגבעות של בריאות, אבל מה שחסידי הטרנד לא מספרים לכן, זה שרוב מחקרי הפיזיולוגיה של הטיפול בקור נעשו על גברים, לרוב חיילים או ספורטאים צעירים. נשים, כמה מפתיע, הן לא "גברים קטנים". הפיזיולוגיה שונה, במיוחד סביב גיל המעבר.
קבוצת הסיכון העיקרית לRCVS היא נשים בגילאי 44 עד 60. השינויים ההורמונליים בגיל הזה הופכים את כלי הדם שלהן לרגישים הרבה יותר לתנודות של אדרנלין וסטרס. כשאישה בקבוצת הגיל הזו קופצת למים קפואים, היא מבצעת "ניסוי וסקולרי חי" על המוח שלה.
נכון להיום, אין עדיין מחקרים מסודרים על הקשר בין אמבטיות קרח לתסמונת הזו. מה שיש זה בעיקר "סיפורי מקרה" (Reports Case) שמצטברים במחלקות הנוירולוגיות בישראל ובעולם.
מדריכת אמבטיית הקרח של ליטל לא זיהתה את התופעה בעת התרחשותה, וכנראה לא ידעה על הסיכון הזה. גם רוב הרופאים הראשוניים לא נתקלו בו. אבל חשוב שתדעו: RCVS יכול לקרות לא רק בקרח, אלא גם במצבים אחרים של "סטרס" למערכת כלי הדם: סקס )כאב ראש אורגזמי,( מאמץ בשירותים, הקאות מאסיביות, קנאביס )שכיח מאוד,(! ואפילו תרופות פשוטות לצינון המכילות פסאודואפדרין.
בחיפוש בספרות הרפואית המקצועית ניתן למצוא דיווחי מקרה על נשים, שהגיעו לחדרי המיון עם 'כאב ראש רעמי' לאחר טבילה בקרח. המדע מתחיל להדביק את הטרנד, והנתונים מראים שהמנגנון שנועד להגן עלינו מהקור- כיווץ כלי דם - הופך אצל נשים מסוימות למלכודת מסוכנת בתוך המוח.
נשים יקרות ומדענים יקרים, מה לעשות שלפעמים המדע מפגר אחרי הטרנד. לפני שאתן קופצות לקרח כי "כולם עושים את זה וזה בריא", זכרו שחלים עליכן חוקים פיזיולוגיים אחרים.
ד"ר אילנה לאוף היא מומחית ברפואת משפחה עם מעל 30 שנות ניסיון קליני. לאחר קריירה במערכת הציבורית, היא עוסקת כיום בלווי מטופלים במצבים רפואיים מורכבים ו"שקופים" כCase- Manager (מנהלת מקרה רפואי).