לפני שלושה שבועות, הטלפון צלצל. ליטל (שם בדוי), מטופלת בעבר והחברה הכי ספורטיבית שלי בהווה, הייתה על הקו. "אילנה... את יכולה לעזור לי? בבקשה.. תגידי לי שאני לא הולכת למות", היא אמרה בקול איטי וכבד.
היא סיפרה על אמבטיית קרח שעשתה שלושה ימים קודם לכן. דקה אחת ועשרים שניות בלבד בתוך המים הקפואים, ובום: "תוך שנייה הרגשתי כאילו גרזן מבקע לי את הראש". למרות שנותרה עם כאב ראש עמום היא ניסתה לחזור לשגרה, אבל בשיעור פילאטיס, שלושה ימים לאחר הטבילה בקרח, ה"גרזן" הכה שוב בקדקוד, באותו המקום בדיוק.
אחרי שביקשתי ממנה לעצור בצד הדרך ועוד סדרת שאלות להבנת האירוע המתגלגל, היה לי ברור שמדובר באירוע חירום רפואי דחוף. התייעצתי עם מנוע ה-AI ג'מיני ועם מנוע נוסף (ליתר בטחון) והתשובה היתה RCVS - Reversible Cerebral Vasoconstriction Syndrome, ובתרגום לעברית - התכווצות הפיכה של כלי הדם המוחיים.
בהיכרותי עם ליטל (סרבנית בתי החולים), ניסיתי להתמקח עם הרובוט, אבל ג'מיני התעקש: "דוקטור, היא חייבת טיפול בחוסמי סידן להרחבת כלי דם מוחיים תחת השגחה, וזה ניתן רק בבית חולים. מיון ועכשיו"!
ליטל, אחרי שני אופטלגין והקלה מסויימת בכאב, התעקשה ש"יהיה בסדר ולא צריך בית חולים", אבל אחרי שג'מיני סיפק לי רשימה של סיבוכים אפשריים - מאירוע מוחי איסכמי ועד דמם מוחי - ושלחתי לה אותם בווטסאפ, היא החלה לעשות דרכה לאיכילוב.
אם יש לפעמים ניסים קטנים, הם קרו באותו ערב. רופאת המיון הסכימה לקרוא את מכתב ההפניה האסרטיבי שלי בעיון, והתייעצה מייד עם הכונן הנוירולוג, ששלח את ליטל לבדיקה הנחוצה. CTA זוהי הדמייה לכלי הדם המוחיים, שלא עושים בד"כ במסגרת חדר מיון. בסיטי רגיל, לא רואים כלום.
ליטל אושפזה ל-5 ימים, ויצאה לחופשת החלמה בביתה לעוד 6 שבועות, שבמהלכה אסור היה לה להתאמץ.
אבל הסיפור הוא הרבה יותר גדול יותר מהמקרה של ליטל. אמבטיות קרח הן הטרנד הכי חם כרגע. מבטיחים הרים וגבעות של בריאות, אבל מה שחסידי הטרנד לא מספרים לכן, זה שרוב מחקרי הפיזיולוגיה של הטיפול בקור נעשו על גברים, לרוב חיילים או ספורטאים צעירים. נשים, כמה מפתיע, הן לא "גברים קטנים". הפיזיולוגיה שונה, במיוחד סביב גיל המעבר.
קבוצת הסיכון העיקרית ל-RCVS היא נשים בגילאי 44 עד 60. השינויים ההורמונליים בגיל הזה הופכים את כלי הדם שלהן לרגישים הרבה יותר לתנודות של אדרנלין וסטרס. כשאישה בקבוצת הגיל הזו קופצת למים קפואים, היא מבצעת "ניסוי וסקולרי חי" על המוח שלה.
נכון להיום, אין עדיין מחקרים מסודרים על הקשר בין אמבטיות קרח לתסמונת הזו. מה שיש זה בעיקר "סיפורי מקרה" שמצטברים במחלקות הנוירולוגיות בישראל ובעולם.
מדריכת אמבטיית הקרח של ליטל לא זיהתה את התופעה בעת התרחשותה, וכנראה לא ידעה על הסיכון הזה. גם רוב הרופאים הראשוניים לא נתקלו בו. אבל חשוב שתדעו: RCVS יכול לקרות לא רק בקרח, אלא גם במצבים אחרים של "סטרס" למערכת כלי הדם: סקס, כאב ראש אורגזמי, מאמץ בשירותים, הקאות מאסיביות, קנאביס ואפילו תרופות פשוטות לצינון המכילות פסאודואפדרין.
בחיפוש בספרות הרפואית המקצועית ניתן למצוא דיווחי מקרה על נשים, שהגיעו לחדרי המיון עם 'כאב ראש רעמי' לאחר טבילה בקרח. המדע מתחיל להדביק את הטרנד, והנתונים מראים שהמנגנון שנועד להגן עלינו מהקור- כיווץ כלי דם - הופך אצל נשים מסוימות למלכודת מסוכנת בתוך המוח.
נשים יקרות ומדענים יקרים, מה לעשות שלפעמים המדע מפגר אחרי הטרנד. לפני שאתן קופצות לקרח כי "כולם עושים את זה וזה בריא", זכרו שחלים עליכן חוקים פיזיולוגיים אחרים.
ד"ר אילנה לאוף היא מומחית ברפואת משפחה עם מעל 30 שנות ניסיון קליני. לאחר קריירה במערכת הציבורית, היא עוסקת כיום בלווי מטופלים במצבים רפואיים מורכבים ו"שקופים" כ-Case Manager (מנהלת מקרה רפואי).