האם יש קשר בין חיסוני קורונה לסרטן? המחקר והסערה סביבו

פרסום מדעי שיצא בתחילת ינואר עורר גל כותרות דרמטיות ברשתות החברתיות ובחלק מאמצעי התקשורת: סקירה בינלאומית שבחנה דיווחים על הופעת סרטן לאחר חיסוני קורונה, וכתב העת שפרסם אותה הושבת זמנית בעקבות מתקפת סייבר. השילוב בין שני האירועים הוביל לטענות על "צנזורה" - אך בחינה מדוקדקת של הנתונים מעלה תמונה מורכבת בהרבה.

הסקירה פורסמה ב־Oncotarget ב־3 בינואר, ונכתבה על ידי חוקרים מ־Tufts University ומ־Brown University. ימים ספורים לאחר מכן הפך אתר כתב העת לבלתי נגיש, תקלה שיוחסה על ידי המערכת למתקפת סייבר ונבדקת על ידי הרשויות בארה"ב.

מדובר בסקירה שיטתית של 69 מחקרים ודוחות מקרים שפורסמו בין השנים 2020-2025, מ־27 מדינות שונות. החוקרים זיהו 333 מקרים שבהם אובחן סרטן חדש או חלה החמרה מהירה של מחלה סרטנית קיימת, בטווח של שבועות עד חודשים לאחר קבלת חיסון נגד COVID-19.

חשוב להדגיש: הסקירה אינה מחקר אפידמיולוגי חדש, אלא איסוף וניתוח של דיווחים קיימים. החוקרים עצמם מציינים במפורש כי **אין בנתונים כדי להוכיח קשר סיבתי** בין החיסון לבין התפתחות סרטן.

המחברים כתבו כי מטרת הסקירה היא לזהות "דפוסים מדווחים" ולהצביע על תחומים שדורשים מחקר המשך, לא לקבוע שהחיסון גורם לסרטן.

במהלך שנות מבצע החיסונים לקורונה חוסנו מאות מיליוני בני אדם ברחבי העולם. באוכלוסייה כה גדולה, אבחנות חדשות של סרטן - כולל התלקחות של מחלות קיימות - יתרחשו גם באופן אקראי וללא קשר לחיסון.

מומחים לאפידמיולוגיה מזכירים כי כדי להצביע על קשר סיבתי נדרש:
* שיעור גבוה משמעותית מהממוצע באוכלוסייה הכללית
* מנגנון ביולוגי מוכח
* מחקרי עוקבה ארוכי טווח עם קבוצות ביקורת

תנאים אלה אינם מתקיימים** בסקירה הנוכחית.

חלק מהמחקרים הכלולים בסקירה התבססו על מאגרי מידע רחבי היקף, כולל נתונים מצבא ארה"ב, מאיטליה ומדרום קוריאה. בכמה מהם נצפתה עלייה בשכיחות אבחנות של סוגי סרטן מסוימים בקרב מחוסנים.

אלא שגם כאן התמונה מורכבת:
* העליות לא היו אחידות בין גילאים, מינים וסוגי חיסון
* במקרים רבים לא בוצעה התאמה מלאה לגורמי סיכון כמו עישון, גיל, מצב רפואי קודם ושיפור באבחון
* תקופת הקורונה לוותה בשיבושים במערכות בריאות, דחיית בדיקות ואבחון מאוחר - גורם שעלול ליצור "קפיצה מלאכותית" במספר האבחנות

אחד ממחברי המאמר טען ברשתות החברתיות כי השבתת אתר כתב העת מהווה ניסיון לצנזר את המחקר. עם זאת:

* אין ראיות פומביות לכך שהמתקפה, אם אכן הייתה כזו, קשורה לתוכן המחקר
* כתב העת לא טען שגורם ממשלתי או רפואי אחראי לכך
* פלטפורמת ביקורת המחקרים PubPeer הכחישה כל מעורבות

גורמי סייבר מציינים כי מתקפות DDoS ותקיפות על אתרי תוכן הן תופעה נפוצה, ואינן מעידות כשלעצמן על מניע אידאולוגי או פוליטי.

ארגוני בריאות בינלאומיים, רגולטורים ורוב הקהילה המדעית מסכימים כיום כי:

* אין הוכחה שחיסוני קורונה גורמים לסרטן
* יתרונות החיסון בהפחתת תמותה ותחלואה חמורה הוכחו במחקרים רחבי היקף
* ניטור תופעות לוואי נדירות נמשך, כולל מעקב ארוך טווח

גם מחברי הסקירה עצמם מסכמים כי יש צורך במחקרים אפידמיולוגיים וקליניים קפדניים נוספים, לפני שניתן יהיה להסיק מסקנות כלשהן.

השורה התחתונה לציבור - הסיפור סביב הסקירה והמתקפה על כתב העת מדגים כיצד מידע מדעי חלקי עלול להפוך לכותרות מטעות. המחקר אינו קובע קשר בין חיסוני קורונה לסרטן, ואינו משנה את ההמלצות הרפואיות הקיימות.

ברפואה ציבורית, זהירות בפרשנות חשובה לא פחות מזהירות במחקר. בשלב זה, המסקנה היחידה הנתמכת בראיות היא הצורך בהמשך מעקב מדעי שקול - לא בהסקת מסקנות מרחיקות לכת.