אלה הפירות והירקות הכי מזוהמים במטבח שלכם - וזו הסיבה לכך

פירות וירקות נתפסים (ובצדק) כמאכלים בריאים ביותר שאסור לוותר עליהם. הם צבעוניים, טבעיים ועשירים בוויטמינים ומינרלים חיוניים, אבל הבעיה שגם הם, כמו כל מאכל אחר שמגיע ישירות מהטבע, יכולים להכיל שאריות של חומרי הדברה, פטריות וחיידקים שנאספים מהשדה, מהאחסון ומההובלה. החדשות הטובות הן שבמרבית המקרים שטיפה פשוטה במים מספיקה כדי להפחית את הסיכון.

החדשות המורכבות יותר הן שיש פירות וירקות שדורשים הרבה יותר מתשומת לב בסיסית.

נתונים רשמיים שנאספו על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) ומשרד החקלאות של ארה"ב, ונותחו על ידי ארגון המחקר העצמאי Environmental Working Group, מראים שלא כל הפירות והירקות זהים בכל מה שקשור לרמת החשיפה שלהם לחומרים כימיים מזיקים. חלקם דורשים שטיפה הרבה יותר יסודית ממה שרובנו רגילים לעשות, ולא רק מטעמי ניקיון, אלא כחלק משמירה יומיומית על הבריאות.

ה-EWG מפרסם מדי שנה את הדוח המוכר בשם "Dirty Dozen" אשר סוקר של הפירות והירקות המזוהמים ביותר. אחד הממצאים הבולטים בדוח הוא שפירות רכים ובעלי קליפה דקה, כאלה שנאכלים כמו שהם, הם גם אלו שנוטים לספוג יותר חומרים מזיקים מהסביבה. תותים לדוגמה מככבים בעקביות בראש רשימות הפירות עם ריבוי שאריות חומרי הדברה. גם ענבים, אפרסקים, נקטרינות ודובדבנים נמצאים בקבוצת סיכון דומה, בעיקר בגלל העובדה שהקליפה שלהם אינה מהווה מחסום משמעותי ולכן החומרים חודרים בקלות אל פני הפרי.

גם ירקות עליים כמו תרד, קייל וחרדל ירוק נמצאים באותה הקטגוריה הבעייתית. זאת מכיוון ששטח הפנים הגדול והקיפולים הטבעיים שלהם יוצרים "כיסים" שבהם נשארים החומרים גם אחרי שטיפה קצרה.

גם פלפלים, מתוקים וחריפים, מתגלים כבעייתיים אבל מסיבה אחרת. בפלפלים אין בהכרח כמות גדולה של חומר הדברה אחד, אלא שבבדיקות נמצאו עליהם הרבה סוגים שונים של חומרי הדברה במקביל. לאורך השנים, בבדיקות מעבדה שונות זוהו פלפלים עם עשרות רבות ולעיתים אף מעל מאה חומרים כימיים שונים, גם אם כל אחד מהם בנפרד הופיע בכמות קטנה שאינה מזיקה.

זה המקום להרגיע ולהדגיש כי העובדה שפרי או ירק מכיל שאריות של חומרים מסוימים אינה אומרת שהוא מסוכן לאכילה. ברוב הפירות והירקות שנדגמו, כמות החומרים הייתה נמוכה משמעותית מהרף שנחשב בעייתי לבריאות. אבל כאשר מדובר בצריכה יומיומית, לאורך שנים, מומחים ממליצים לצמצם חשיפה מיותרת ככל האפשר לאותם החומרים המזיקים. לכן שטיפה יסודית במים זורמים, שפשוף עדין של הקליפה ולעיתים גם השריה קצרה יכולים להפחית חלק ניכר מהשאריות.

מנגד, יש גם פירות וירקות שמגיעים עם "מערכת הגנה" טבעית. לדוגמה: אבוקדו, בננה, אננס, בצל ומנגו מכוסים בקליפה עבה שמסירים רק לפני האכילה ולכן הם נמצאו כבעלי רמות נמוכות בהרבה של שאריות חומרים מזיקים. גם כרוב, פטריות ותירס מתוק נחשבים לבטוחים יחסית בהקשר הזה. זה לא אומר שאפשר לדלג לגמרי על השטיפה שלהם, אלא שפחות קריטי להשקיע בהם מאמץ מיוחד.

איך לשטוף נכון בלי להיסחף?
שטיפה במים קרים וזורמים היא הכלל הבסיסי לניקוי יסודי, גם של פירות שנראים "נקיים" ובטוחים למאכל. אין צורך בסבונים או חומרים מיוחדים, וברוב המקרים גם לא בתמיסות ביתיות. מה שכן חשוב זה משך ואופן השטיפה: לא להעביר את הפרי מתחת לברז לשתי שניות ולהמשיך הלאה, אלא לשטוף ביסודיות במשך עשרים שניות ויותר, לשפשף בעדינות ולהסיר עלים חיצוניים בירקות עליים.

מי שבוחרים לקנות תוצרת אורגנית עושים צעד נוסף להפחתת החשיפה לחומרי הדברה, אך גם כאן השטיפה היא עדיין חיונית, בעיקר בגלל חיידקים ולכלוך סביבתי. בסופו של דבר, המטרה אינה לייצר פחד מירקות ופירות, אלא לאכול אותם בצורה מודעת ובטוחה יותר.

חשוב לזכור כי פירות וירקות הם עדיין הבסיס של תזונה בריאה ואין שום סיבה לוותר עליהם. אבל כמו בהרבה תחומים אחרים בבריאות, גם כאן ההבדל בין הרגל אוטומטי להרגל מודע יכול להיות משמעותי. שטיפה יסודית היא פעולה קטנה, כמעט זניחה, שיכולה לצמצם חשיפה מיותרת ולתת לכם קצת יותר שקט נפשי בכל ארוחה.