תארו לעצמכם שאתם יושבים מול מישהו שמתאר לכם שני סרטים. אתם מקשיבים בקשב, מנסים להחליט מה מעניין אתכם יותר - אבל בזמן הזה, מבלי שתשימו לב, הפנים שלכם כבר עושות את העבודה "ובחרו" בשבילכם מה אתם מעדיפים. אתם מחייכים קלות כשהוא מחייך, מרימים גבות כשהוא מפתיע, מכווצים שרירים כשהוא מדגיש משהו. התופעה הזו נקראת חיקוי הבעות פנים - והיא מתגלה כגורם שמנבא את הבחירה שלכם טוב יותר מכל דבר אחר.
זהו הממצא המרכזי של מחקר חדש מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב שנערך בהובלת הדוקטורנט לירון עמיחי במעבדתה של פרופ' יערה ישורון (יחד עם אלינור שרביט, הילה מן ופרופ' יעל חנין). המחקר פורסם ב־Communications Psychology .
המחקר נערך בהשתתפות עשרות זוגות שבהם אחד מבני הזוג סיפר לחברו על 2 סרטים שונים ולאחר מכן הנבדקים היו צריכים לבחור מה הסרט המועדף עליהם לצפייה. באמצעות טכנולוגיה ייחודית צוות החוקרים הצליח לעקוב אחר מיקרו־תנועות פנים שלא נראות כלל בעין.
הממצאים הראו כי המשתתפים בחרו בעקביות את הסרט שבמהלך ההקראה שלו הם חיקו יותר את ההבעות הפנים החיוביות של מי שסיפר אותו. הם עשו זאת אפילו כשנאמר להם במפורש לבחור לפי הטעם האישי שלהם, ולא לפי הדובר.
ממצא זה מעניין במיוחד לאור זאת שהבעות הפנים של המאזינים עצמם (למשל כמה הם חייכו באופן כללי) לא ניבאו את בחירתם אלא כאמור בעיקר מידת חיקוי הדובר.
בשלב נוסף בניסוי, המשתתפים האזינו לשחקנית שהקריאה את התקצירים בקול בלבד, ללא תמונה. למרות שלא ראו את פניה, החוקרים מצאו שהמשתתפים מחקים את "החיוך בקול" שלה — והחיקוי הזה ניבא שוב את בחירתם.
צוות החוקרים: "המחקר מצביע על כך שחיקוי הבעות אינו רק מנגנון חברתי שמסייע לנו ליצור חיבור עם אנשים אחרים. הוא כנראה משמש גם כמעין "סיגנל פנימי" למוח שמאותת לו מה מרגיש לנו נכון, מה חיובי עבורנו, ומה כדאי לבחור".
לירון: "המחקר הראה שאנחנו לא רק מקשיבים לסיפור - אנחנו למעשה "נסחפים" אל הדובר עם הבעות הפנים שלנו, והפידבק השרירי הזה משפיע גם על ההחלטות שלנו. שרירי הפנים שלנו מזהים מה אנחנו אוהבים עוד לפני שהמודעות שלנו תופסת את זה. החיקוי הזה קורה אוטומטית, והוא מצליח לנבא איזו אפשרות נעדיף הרבה לפני שאנחנו חושבים על זה במילים. מכאן שהבעות פנים הן לא רק מחוות של נימוס - הן חלק ממערכת קבלת ההחלטות".
לירון מסכם: "בעזרת הטכנולוגיה והממצאים נוכל בעתיד לבנות מערכות שמזהות העדפות רגשיות בצורה טבעית, מבלי לשאול אפילו שאלה אחת.
לסיכום, המחקר ממחיש כי קבלת החלטות היא לא רק עניין של מחשבה, אלא גם של תחושה, תגובה גופנית ותקשורת לא־מודעת. חיקוי הבעות פנים, התגלה כמנבא משמעותי של ההעדפות שלנו. מדובר בצעד משמעותי בהבנת האופן שבו אנחנו בוחרים, מרגישים ומזדהים עם אחרים ויש לכך השלכות רבות על עולמות הפרסום והשיווק, ותהליכי קבלת ההחלטות".