איך להפוך את חופש חנוכה מ"זמן מת" להזדמנות לפיתוח מיומנויות חיים

חופש. אחחח, איזה כיף.
לרווקים, כן?
עבור הורים לילדי גן ובית ספר יסודי, חנוכה הוא לא רק חופש - אלא גם שבוע ארוך של אתגרים: מאבקים יומיומיים, שעות מסך שנמתחות, ארוחות, אירועי "הדלקת נרות" משפחתיים וילדים משועממים - ובין כל אלה, עוד רובינו מנסים 'לדחוף' כמה שעות עבודה. ובכלל, בשביל מה הם צריכים עוד "חופשה"? הרי רק לפני שעתיים סיימנו את חופשות חגי ספטמבר - אוקטובר ונכנסו סוף סוף לשגרת לימודים.

"שגרה" - זוכרים את זה? אחרי קורונה ומלחמה, נראה שאין דבר הילדים שלנו זקוקים לו יותר משגרה. משאב חיוני ליציבות הנפשית של כולנו, אבל עבורם במיוחד. והחופשה, כן כן "עוד חופשה" מערערת שוב את מה שהשגנו בחודשיים האחרונים בעמל רב.

ילדים, גם כאלו שחיים בסקנדיביות ללא איומי טילים ואזעקות, זקוקים לסדר יום, לארוחות קבועות, למפגשים עם חברים, למסגרת - וגם לחוקים. ובקצוות, כמו תמיד, יש ילדים שזקוקים למסגרת אפילו יותר מהאחרים. כן, גם בחופש. למרות שהכי קל "לשחרר" ולאפשר להם את השקט שלהם ושלנו, גם בחופשה של 7 ימים שגרה כל שהיא חייבת להתקיים.

יש ילדים ש"נעלמים". שקטים, מכונסים, מה שהמורה מגדירה "ילדים טובים". אבל ברגע שהשגרה מתפרקת סביבם הם מאבדים כיוון. עבורם החופשה היא זמן שנחווה כאינסופי, המשימות נראות בלתי אפשריות, והברירה הקלה ביותר היא המסך - מקום שבו לא צריך ליזום, לא לתכנן ולא לתפקד.

לעומת, ישנם הילדים שמתמודדים עם הקשב והריכוז - הילדים שנאבקים כל השנה במסגרת, נלחמים בכללים, בסמכות ובשיגרה. אף שרבים נוטים לחשוב שהעדר המסגרת בחופשה הוא חוויה חיובית עבורם, זהו לא המקרה. ילדי הקשב והריכוז, נוטים להשתעמם מהר מאד, הם מחפשים ריגושים, לעיתים נוטים להסתבך - וזקוקים להפעלה רציפה ולתנועה.

אז איך נקח את החופשה הכפויה הזו, ונהפוך אותה מ"זמן מת" להזדמנות לפיתוח מיומנויות חיים?
העולם שבו אנחנו גדלנו שונה מאוד מהעולם שבו הילדים שלנו גדלים ובתוכו הם יחיו ויעבדו.
בעידן שבו טכנולוגיה ו־AI משנים את שוק העבודה, והכול זמין בפלאפון - הדבר החשוב ביותר הוא היכולת לנהל את עצמנו בצורה טובה בעולם נטול מסגרות חיצוניות.

ליכולת הזאת יש שלושה חלקים:
ראשית, שאלת הזהות: מי אני, מה אני אוהב, ומה אני בוחר.
שנית, היכולת להתמודד עם מסיחים, פיתויים וגירויים: במה אני בוחר להשתתף, ממה להתרחק, ואיך להתאים את עצמי לסיטואציות מורכבות
שלישית - התפקודים הניהוליים - ניהול זמן, סדרי עדיפויות, קשב ממוקד ועבודה יעילה.

אם נרצה להפוך את החופשה הזו למשהו אפקטיבי, כדאי להפוך אותו "למעבדת התנסות" - לתרגול היכולת העצמית ליצור מרחב פנימי שעליו הילד אחראי. מרחב שבו אין מורים או מערכת שעות חיצונית. החופש הוא כר פורה להתנסות, ללמידת אחריות - וגם למילוי "מאגר החוויות המשפחתי" בחוויות מחזקות.זה לא יקרה לבד, אבל בהובלה הורית פשוטה זה יכול להצליח.

1. תכנון
אל תיגררו אחרי המציאות. יום שלא מתוכנן נוזל לנו בין האצבעות ואנחנו עסוקים בעיקר בלכבות שריפות. חבל. בנו עם הילדים תוכנית ברורה עם משימה או שתיים בכל יום.

2. התאמה
אתם המומחים לילדים שלכם. התאימו את התוכניות למה שהמשפחה שלכם באמת מסוגלת להכיל.
רמז: לא כל משפחה בנויה לנסיעה של 4.5 שעות לאילת ובטח שלא כל ילד. לפעמים זה לא יהיה שווה גם את כל החופש שאחריה. הסוד הוא בתוכניות מותאמות, לרמת הקשב, האנרגיה ושתף הפעולה של הילדים. לא צריך לטרוף את העולם ויומן מפוצץ בטיולים הוא לא ערובה לשקט, הוא בעיקר ערובה לתסכול ועייפות.

3. מסכים
הגבלת זמן המסך היא אולי העצה הכי טרנדית בשוק, אבל כשמדברים על הגבלת מינוני זמן המסך - זה כולל גם את הילדים, אבל בעיקר אותנו ההורים.

ניהול משפחתי שמתבצע ברבע קשב, תוך גלילה אינסופית בטלפון, פשוט לא עובד. אני יודע, הילדים בחופשה, אתם לא. אבל אם תקדישו בלו"ז זמן ילד ללא מסך, הוא יקבל את "מנת האמא" היומית ואתם תזכו לשעה של שקט.

ומילה למתקדמים שכבר רואים את החזרה לשגרה ולבתי הספר בעוד שבוע. בדיוק כפי שהעדר השגרה הוא משבר ידוע על לוח השנה, גם החזרה ללימודים היא אישיו. עבור ילדים שמתקשים במעברים, שינויים חדים עלולים לגרור שבועות ארוכים של הסתגלות מתישה אחרי החג. אם הילדים שלכם שם - ואתם יודעים - גם בחופשה אל תוותרו על מסגרת:

לילדים שמתקשים עם כללים: שמרו על פעילות פיזית ועל גבולות גם בחופש.
ארבע שעות של תנועה ועשייה פיזית ביום יחסכו הרבה מאבקים אחר כך.
זה הזמן לתת להם משימות יזומות מקניות לשבת ועד נקיון הרכב.
גם לילדים שנוטים "להישפך": חוסר פעילות מקשה מאוד על ההתנעה מחדש.
הגדירו פעילות ברורה ומסגרת שמחייבת עשייה.

חנוכה יכול להיות חופש מתיש או חופש מגדל. ההבדל נמצא בתכנון, בהתאמה, ובנוכחות שלכם.

הכותב הוא פסיכולוג חינוכי מומחה, מייסד עמותת מרכז מרחב לשינוי מערכתי במערכת החינוך- יוצרים אקלים מצמיח