רגע לפני שאתם רצים לבית החולים: הורים רבים מכירים היטב את התרחיש הלילי. במשך היום הילד מרגיש לא רע בכלל ואז, לקראת הלילה, החום מזנק, הילד מתעורר בבכי או נראה מותש, והחרדה בבית עולה . אנחנו רואים את זה מדי ערב. הורים מגיעים מבוהלים כי החום קפץ בלילה אבל מבחינה פיזיולוגית, דווקא זה די צפוי.
יש שלושה מנגנונים שמסבירים מדוע החום עולה בשעות אחר הצהריים המאוחרים/ערב:
1. השעון הביולוגי: הטמפרטורה הבסיסית של הגוף גבוהה יותר לקראת ערב. גם אצל מבוגרים זה קורה, אבל אצל ילדים ההבדל מורגש יותר. מאחר שהשעון הביולוגי פעיל יותר בשעות האלו הגוף מערב את מתווכי הדלקת שמעלים את החום. אם נוסיף על כך מחלת חום או פרכוסי החום, הדבר יבוא לביטוי בשעות אלו ביתר שאת, כשהפיק יהיה בטווח השעות 16-20.
2. פעילות חיסונית מוגברת: בלילה הגוף משחרר חומרים (ציטוקינים) שמפעילים את מערכת החיסון. זו תגובה טבעית לגמרי. החום הוא לא אויב, הוא חלק מההגנה.
3. תנאי שינה: שמיכות, חדר סגור, שינה לא רציפה - כל אלה מגבירים את הקושי של הגוף להתקרר.
אז מתי באמת צריך לדאוג?
חשוב להדגיש המספר במדחום הוא לא המדד העיקרי: החום עצמו פחות מטריד אותנו. מה שחשוב זה איך הילד נראה. האם הוא מגיב? שותה? נשאר עירני? אלה הפרמטרים שבאמת קובעים. כשהילד נראה כאוב, מתנשם ומתנשף ויש לו חום גבוה, הדבר הראשון הוא לתת משכך כאבים ומוריד חום.
החום לא חייב להיעלם אבל כן להראות מגמת ירידה. למשל, אם מדדנו חום לילד והוא עמד על 40 מעלות ולאחר מתן תרופה הוא נשאר על 38.5, זה מספיק טוב.
יש כמה מקרים בהם כן צריך לפנות למלר"ד:
- שינויים במצב הכרה: ישנוניות גם כשהחום יורד, או אי שקט קיצוני שלא ניתן להרגיע את התינוק בשום אופן
- קשיי נשימה: גם לאחר ירידת החום התינוק / הילד עדיין נושם מהר ומתאמץ בנשימתו
- צבע גוף חיוור מאוד או כחול
- הקאות מרובות וחוזרות
- פריחה שאינה נעלמת בלחיצה
- חום גבוה שמלווה במצב כללי ירוד לאורך זמן
חשוב לדעת שהגוף מעלה חום על ידי הצטמררות. הרעידות מייצרות אנרגיה וזה מה שמעלה את חום הגוף. להבדיל ממצב של פירכוס כשמחזיקים לילד את היד, הרעד אמור לחלוף.
מה כן עושים בבית? עצות הזהב של מנהל המלר"ד?
1.הפחתת שכבות: הרבה הורים מכסים את הילד יותר מדי. דווקא צריך לאוורר ולאפשר לו לשחרר חום.
2. שתייה מרובה: ילדים יכולים להתייבש מהר. זה אחד הדברים שהכי חשוב לעקוב אחריהם. אם קשה לילד לשתות להציע כמויות נוזלים קטנות בתכיפות גבוהה יותר.
3. טיפול תרופתי כשצריך: לא בגלל המספר אלא אם הילד לא ישן, עצבני או כאוב. התרופה מיועדת להרגשה, לא למדחום.
ומה לגבי הנטייה לרוץ למיון בלילה? זה טבעי. אבל הרבה פעמים הסיטואציה נראית דרמטית יותר כי זה לילה, כי כולם עייפים, וכי החום מגיע לשיאו. חשוב לזכור שזה חלק מתגובה חיסונית תקינה.
עליית החום בלילה היא תופעה טבעית אבל תמיד כדאי להסתכל על הילד, לא רק על המספר.
ד"ר רון ברנט הוא מנהל המלר"ד (המחלקה לרפואה דחופה) במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית