לכולסטרול יצא שם רע לאורך השנים. שמה של התרכובת האורגנית השומנית הזו נקשר לטרשת עורקים, לאירועי לב ואירועים מוחיים (שבץ) ועל כן ערכים גבוהים של כולסטרול מדליקים נורות אדומות בקרב הרופאים.
אולם, למרות המוניטין הגרוע, הכולסטרול נחשב לתרכובת חיונית ביותר עבור תפקוד גופנו בין היתר בשל היותו שותף בבניית אבני הבניין של הגוף דוגמת קרום התא, הורמונים סטרואידלים ומיצי המרה. למעשה, קיימת חשיבות לשמירת רמה מסוימת של ערכי כולסטרול בדם. הבעיה מתחילה במקרים בהם ישנם ערכים גבוהים מהמומלץ.
"בניגוד למה שמרבית האנשים חושבים הכולסטרול לא תמיד מגיע מהמזון אותו אנו צורכים ולמעשה כ-70 אחוז מהכולסטרול בגופנו מיוצר בכבד ורק כ-30 אחוז מקורו בתזונה", אומרת ד"ר לימור בושארי מנהלת מערך הקרדיולוגיה בבית חולים העמק שבעפולה. "כשמדברים על עודף כולסטרול ועל השלכותיו המסוכנות לא ניתן להפריד בינו לבין קבוצת שומנים נוספת - הטריגליצרידים. יחד מרכיבים השניים את פרופיל שומני הדם המכונים 'ליפידים'", היא מוסיפה .
רמות גבוהות של כולסטרול עלולות לגרום לאירוע לב ושבץ מוחי
הכולסטרול נע בזרם הדם בחלקיקים המכילים שומנים וחלבונים וכך הוא מגיע לכל התאים . נהוג לחלקו לשני סוגים: כולסטרול טוב (HDL) וכולסטרול רע (LDL) הנבדלים ברמת הצפיפות שלהם.
הכולסטרול הטוב נקרא כך משם שהוא עוזר לפנות את הכולסטרול הרע מהדם. לעומתו הכולסטרול הרע זורם בגוף ובמקרים בהם הוא מיוצר בעודף , הוא שוקע בדפנות כלי הדם המובילים לאיברים שונים תוך יצירת רובד שומני הגורם לשינוי במבנה הדופן. כך נוצרת לה לאיטה טרשת עורקים שעלולה לגרום לחסימה מלאה של העורק.
מצבים אלו נחשבים למסוכנים מפני שהיווצרות קרישי דם וחסימה בלתי צפויה של העורק גורמים לכך שהדם לא זורם לאיבר החיוני אליו הוא צריך להגיע, בין אם מדובר על הלב, המוח, הריאות, הכליות או הגפיים וכתוצאה מכך עלול להתרחש אירוע לבבי או שבץ מוחי .
הקבוצה השנייה היא כאמור הטריגליצרידים, ולעומת הכולסטרול, הם מושפעים בעיקר מהתזונה שלנו ומאורח חיינו. ככל שהתזונה תתאפיין במאכלים המורכבים משומנים רוויים או שומני טראנס דוגמת מאפים, חטיפי שוקולד, נקניקים וכדומה ובמקביל לא נשמור על אורח חיים פעלתני, כך רמת הטריגליצרידים תעלה.
ד"ר בושארי מוסיפה: "כאן ראוי לציין כי היפר ליפידמיה, כלומר עודף שומנים בדם, קיים הן בציבור הרחב והן בקרב אנשים שיש להם נטייה תורשתית לייצור של עודף כולסטרול וטריגליצרידים. מצב זה נקרא 'היפרכולסטרולמיה משפחתית' והוא דורש טיפול ייעודי."
רמה גבוהה שלהם אינה מתבטאת רק בפגיעה בכלי דם אלא גם באיברים עצמם, ובין השאר היא עלולה לגרום ל דלקות לבלב, סרטן לבלב, בעיות הורמונליות שונות, השמנת יתר ועוד. "המשמעות היא שכאשר מטפלים בכולסטרול גבוה יש לטפל במקביל גם בהורדת רמת הטריגליצרידים במידה והיא מעל הערכים התקינים", מציינת ד"ר בושארי.
מה ערכי הכולסטרול המומלצים?
"ערכי הכולסטרול נמדדים באמצעות בדיקת דם פשוטה. הערך הכללי של הכולסטרול צריך לעמוד על מתחת ל 200- מיליגרם/ד"ל ו הערך של הכולסטרול הטוב ) HDL )צריך לעמוד על רמה של 40 מיליגרם/ד"ל ומעלה. ערכי הייחוס של הכולסטרול הרע ) LDL ) נקבעים בהתאם למאפייני לנבדק בהתאם לגיל, להיסטוריה המשפחתית וכמובן אם היו אירועים קרדיווסקולריי ם קודמים בעבר."
לדבריה, "במניעה ראשונית, כלומר במקרים בהם ערכי הכולסטרול גבוהים אבל הנבדק לא חווה אירוע לב קודם , אנו ממליצים להתחיל בביצוע פעילות גופנית בשילוב עם דיאטה ים-תיכונית בריאה. השאיפה שלנו בשלב הזה היא להוריד את רמת הכולסטרול בלפחות 50 אחוזים. אם זה לא עוזר או שמלכתחילה המטופל הגיע עם רמות מאוד גבוהות של כולסטרול אנו צריכים להתחיל בטיפול תרופתי כשהיעד שלנו הוא הגעה ל רמת כולסטרול של מתחת ל 100- מיליגרם/ד"ל ועדיף אפילו מתחת ל 70- מיליגרם/ד"ל . "
במצב של מניעה שניונית, כלומר מקרים בהם האדם כבר עבר אירוע לב או אירוע מוחי - הטיפול שלנו יהיה יותר אגרסיבי וערכי המטרה יהיו ערכי כולסטרול רע מתחת לרמת ה55- מיליגרם/ד"ל ובמטופלים עם "סיכון קיצוני" כמו באירועים נשנים או מחלה טרשתית רב -מערכתית, ניתן לשקול יעד מחמיר אף יותר של ≤40מ"ג/ד"ל , זאת מאחר ואנחנו יודעים שיש רבדי שומן בעורקים (פלאק), ויש צורך למנוע את ההתקף הבא שעלול להיות מסוכן יותר מהתקף הראשון ואפילו קטלני" .
פתרונות רפואיים מתקדמים לכולסטרול גבוה
מכיוון שמרבית הכולסטרול מיוצר בכבד ולא תמיד ניתן להפחית את הערכים של הכולסטרול הרע רק באמצעות שינוי תזונה ואורח חיים, נעשה שימוש גם בטיפול תרופתי. קבוצת התרופות הראשונית והנפוצה ביותר היא הסטטינים - תרופות שחוסמות אנזים חיוני בתהליך ייצור הכולסטרול בתוך הכבד, ובכך מביאות להורדת הרמות שלו בדם.
קבוצה נוספת של טיפולים מתמקדת בעיכוב ספיגת הכולסטרול מהמעיים ובכך מסייעת להפחית את הערכים הגבוהים שלו בדם. תוספי תזונה שאינם תרופה לא הראו הפחתת סיכון קרדיו־וסקולרי; החריג הוא איקוספנט -אתיל (EPA טהור) במינון פרמקולוגי גבוה, שניתן כתרופה למטופלים בסיכון גבוה עם טריגליצרידים מוגברים.
"בשנים האחרונות נכנסו למערך הטיפול שלנו תרופות חדשניות החוסמות חלבון שנקרא 9PCSK הקשור במנגנון ייצור הכולסטרול", מסבירה ד"ר בושארי. "למעשה, מדובר בנוגדנים הומניים (יש גם תת-קבוצה מבוססת על טכנולגיית siRNA) שחוסמים את החלבון הספציפי וכך הם מורידים בצורה משמעותית מאוד את רמת הכולסטרול בגוף.
השימוש בתרופות אלו נעשה במקרים בהם לא מצליחים להגיע לרמות נמוכות יחסית של כולסטרול רע, או שהחולים לא מסוגלים לסבול את תופעות הלוואי של הסטטינים (בעיקר כאבי שרירים). תרופות אלו מוזרקות מתחת לעור אחת לכמה שבועות (או אחת לחצ י שנה במקרה של ה siRNA) והן נמצאו יעילות מאוד בהורדה משמעותית של ערכי הכולסטרול ובהפחתת אירועים קרדיווסקולריים חוזרים (הפחתת אירועים קרדיווסקולריים טרם הוכחה בתרופות בטכנולוגיית ה siRNA) .
במטופלים שאינם מסוגלים ליטול סטטינים, או כשנדרש צעד ביניים נוסף לפני טיפול בתרופות ממשפחת ה- i9PCSK הניתנות בהזרקה, ניתן לשקול חומצה במפדואית (acid Bempedoic) כטיפול פומי שמפחית LDL בכ- 25%--20 ואף הוכיח הפחתת אירועים במטופלים שאינם סובלים סטטינים.
"נכון להיום, קיים קושי להגיע לערכי LDL נמוכים מ-55 מיליגרם/ד"ל רק באמצעות קווי הטיפול הקלאסיים", מסכמת ד"ר בושארי, "לכן יש חשיבות רבה לטיפול באמצעות מעכבי 9PCSK, הן בקרב חולים שכבר חוו התקפים קודמים והן בקרב אלו הסובלים מסיכון גבוה בגלל היפרכולסטרולמיה משפחתית".
שירות לציבור. בחסות סאנופי.
* למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת