אם תשאלו כמעט כל ילד להורים גרושים על ההפרידה של ההורים שלו הוא יספר שזה היה קשה, מאוד קשה. והם לא מגזימים, גירושים הם תהליך מורכב וכואב, גם להורים וגם לילדים. אבל - הוא לא חייב להיות משבר מתמשך.
ניהול נכון של המציאות החדשה, מורכבת ככל שתהיה, יכול למנוע מצוקה ארוכת טווח אצל הילדים. וההבדל בין תקופה קשה לבין אירוע טראומתי שייצבע את העתיד שלהם - נמצא אצלנו ההורים.
המלכוד של הורים גרושים
מחקרים מראים שילדים שההורים שלהם ממשיכים לשתף פעולה אחרי הגירושים מסתגלים טוב יותר למציאות החדשה. במילים אחרות, אם אחרי הפרידה ההורים שומרים על קשר מכבד וממשיכים לפעול בשיתוף פעולה לטובת הילדים - הסיכוי שהגירושים יחוו כמשבר אצל הילדים הולך ופוחת. מנגד, אם ההורים לא בקשר בכלל, ובעיקר אם הם מערבים את הילדים בסכסוך ביניהם, הילדים יתקשו להסתגל למציאות החדשה.
רוב ההורים הגרושים מבינים את זה, אבל כאן בדיוק נכנס הקושי. אף אחד לא מתגרש כי טוב מדי, אנשים מתגרשים לרוב בגלל קשיים בתקשורת, פערים משמעותיים ברצונות ובצרכים או פגיעה באמון, כך שבדרך כלל יש לפחות צד אחד מאוד כועס בתהליך הפרידה, וברוב המקרים שני הצדדים כועסים. ומאוד קשה להיות שקול והגיוני במצב כזה.
בנוסף, גירושים הם משבר משמעותי מאוד בחיים של ההורים. הם מטלטלים את כל מערכת האמונות ומכניסים את החיים לסערה - אישית, משפחתית וכלכלית - שלוקח לרוב שנה עד שלוש שנים לצאת ממנה. גם העובדה הזו מקשה מאוד על ניהול יחסים הוריים רגועים עם אדם שהיחסים הזוגיים איתו נגמרו.
אבל למרות הקושי הזה, חשוב מאוד לשים את טובת הילדים במרכז, כיוון שגם החיים שלהם עוברים טלטלה משמעותית, גם הם בחוויית חוסר שליטה וחוסר וודאות, וגם הם עלולים להיות במצוקה. ואם מחליטים לשים את הילדים במרכז יש דבר אחד שחשוב במיוחד לעשות - לשמור על קשר טוב עם הגרוש או הגרושה.
וכאן בדיוק טמון הכוח של ההורים לשנות את המציאות עבור הילדים - לא תמיד אפשר לשלוט ברגשות, אבל אפשר לשלוט בדרך שבה אנחנו משתפים פעולה.
האמת שלהרבה גרושים קשה לקבל היא שלמרות שהיחסים נגמרו ואף שיש הסכם גירושים חתום, הורים קשורים אחד לשני לנצח. ימי הולדת, אסיפות הורים, שמחות משפחתיות, מחלות, אבחונים ואפילו סתם ילד ששכח נעלי ספורט בבית השני - אתם תמיד תצטרכו לעבוד ביחד.
אם לא תעשו את זה, סביר שתצטרכו לומר לילדים לא פעם "תגיד לאבא שלך ש..." או "תגידי לאמא שלך ש...", וזה אחד הדברים שהכי מקשים על ילדים להורים גרושים. הדבר האחרון שהם צריכים זה להרגיש שהם באמצע בין שני ההורים שלהם. או בקיצור - אל תגרמו לילדים לבחור צד.
כשילדים שומעים מההורה ביקורת על ההורה השני, רואים מבטים כועסים ושומעים הערות ארסיות, הם מפתחים לאט לאט תחושה שהם צריכים לעשות משהו לגבי זה - לטפל בבעיה. חלק מהם נעשים "מגשרים" ומנסים להרגיע את שני ההורים או להסתיר מידע כדי לא לפגוע באף אחד. אחרים פשוט מצטמצמים: הם מספרים פחות, משתפים פחות, רק כדי שלא יגרמו לעוד ריב. והרבה מהילדים מרגישים שהם חייבים לבחור צד.
כשהתקשורת בין ההורים לא טובה והילדים מרגישים שהם צריכים לבחור צד, נוצר אצלכם ניגוד נאמנות קשה שאפשר רק להפסיד בו - לא משנה באיזה צד ייבחר הילד, הוא ירגיש שהוא בוגד בצד השני. זו מעמסה רגשית כבדה מאוד והיא פוגעת בילדים מאוד. היא משפיעה על השקט הנפשי שלהם ועלולה להשפיע על ההתנהגות שלהם בהווה ועל תפיסת היחסים שלהם בעתיד.
וזו בדיוק הנקודה שבה התנהלות הורית בריאה יכולה לשנות הכל. לא חייבים להיות "חברים", לא צריך להסתדר בצורה מושלמת ולא חייבים להסכים על כל דבר. צריך רק דבר אחד: שיתוף פעולה בסיסי והבנה שהילד לא צריך לשאת את המשבר של מבוגרים.
איך שומרים על שגרה בריאה בשני בתים?
1. גישור
אם אתם יכולים, לכו לגישור לפני הגירושים (אפשר גם אחרי) כדי לנסות לנסח הסכם שמכבד את שני הצדדים ומונע כעסים בהמשך. כאמור, קשה מאוד להיות שקול והגיוני בשעת סערה, ולכן גישור יכול לסייע לכם לראות את טובת הילדים. נסו להימנע מהליך משפטי ארוך ויקר שעלול להוביל להסלמה ביחסים, ונסחו הסכם מפורט ככל האפשר כדי למנוע אי הבנות בהמשך.
2. השאירו את הילדים מחוץ ליחסים
לא מערבים ילדים ביחסים בין ההורים - את השיחות עם בני הזוג לשעבר צריך לעשות באופן ישיר, לא דרך הילדים ולא מולם. הילדים לא צריכים לדעת מה אתם מרגישים או חושבים על ההורה השני שלהם. בנוסף, אל תחשפו אותם למידע שיכול לפגוע בהם, כמו ענייני בית משפט, מזונות או כעסים מהעבר.
3. הקפידו על הלו"ז
חשוב מאוד לכבד את זמני השהייה ולשמור על מסגרת זמנים מסודרת לפי הסכם הגירושים. לוח זמנים קבוע ולינה קבועה בשני הבתים מקלה מאוד על הילדים ומייצרת עבורם ודאות בתקופה מטלטלת. שגרה קבועה היא אחד העוגנים החשובים ביותר עבור ילדים בתקופה של שינוי.
4. סגנון תקשורת ענייני ומכבד
לא צריך לדבר באהבה, אבל חשוב מאוד לדבר בכבוד, גם כשנפגשים סביב הילדים, גם כשמדברים בטלפון וגם כשמתכתבים. נסו לדבר באופן ענייני, קצר, בלי עקיצות, בלי "רמזים" ובלי ניסיון לסגור חשבונות. הילדים מרגישים בדיוק את האווירה שבין ההורים גם אם הם לא רואים את ההודעות או שומעים את השיחה.
5. שתפו את ההורה השני במידע
חשוב מאוד שהגרוש או הגרושה יהיו מודעים לדברים משמעותיים שקורים בחיי הילד, כדי שהם יוכלו להיות מעורבים וגם כדי לאפשר התנהלות חלקה. לדוגמה, אם ביום שהילדים אצלך, התקשרו מבית הספר לדווח על אירוע בכיתה - חשוב לספר להורה השני. אם הילדה חזרה להרטיב בלילה - חשוב לדבר על זה ולחשוב יחד על פתרונות. ככל שתפעלו בתיאום הורי גבוה יותר - כך תקלו על הילדים שלכם.
6. גבו אחד את השני
נסו לגבות אחד את החלטות השני ואת הפעולות שלו. הילדים אולי לא יאהבו את זה בטווח הקצר, אבל זה יתרום לשקט הנפשי שלהם. גיבוי אומר גם לא להעביר ביקורת על ההורה השני בנוכחות הילדים.
7. שימו לב לפרטים הקטנים
ילדים של הורים גרושים לפעמים סובלים דווקא מהדברים הקטנים - ספר לימוד שנשכח בבית של אבא, מדי צופים בבית של אמא, תיק שסוחבים בו ציוד לשבוע. נסו להקל על הילדים שלכם באמצעות תיאום פשוט. כל פעם שההורים מונעים חיכוך או בלבול, הילדים מרגישים שהם לא לבד בתוך הסיטואציה.
הילדים צריכים לדעת שהם לא לבד
גירושים הם לא כישלון של הורות, לפעמים הם דווקא ההחלטה האמיצה שמאפשרת לילדים לגדול בבית רגוע ובריא יותר. אבל ההבדל בין פרידה שהיא פרק קשה לבין פרידה שהופכת למשבר מתמשך, לא נקבע על פי נסיבות הגירושים - אלא על פי ההתנהלות של ההורים אחרי.
ילדים לא צריכים הורים מושלמים - הם צריכים יציבות. הם לא צריכים שתסכימו על הכל - אלא שתראו להם שהם לא ייתקעו באמצע. הם לא צריכים הורה "טוב יותר" - אלא שני הורים שמסוגלים לשתף פעולה.
הילדים לא בחרו בגירושים - אבל הם כן מרגישים את כל מה שקורה אחריהם. וכשהם מרגישים שיש שני הורים שממשיכים להיות שם בשבילם, גם בנפרד - הם יכולים לפרוח מחדש. גירושים עלולים להיות משבר, אבל הם גם יכולים להיות תהליך שבסופו הילדים מגלים בעצמם כוחות ויכולת התמודדות.
ואם אתם רוצים מאוד להקל על הילדים שלכם באמצעות שיתוף פעולה ותיאום הורי, אבל פשוט לא מצליחים - דעו שיש למי לפנות. טיפול רגשי, הדרכת הורים לגירושים או גישור, יש מי שיעזור לכם לעבור את התקופה הזו.
יפעת סני היא מנחת הורים מוסמכת מכון אדלר. מתמחה בגיל הרך ובגיל ההתבגרות
