העבודה מהבית הפכה לחלק מרכזי מתרבות העבודה ברחבי העולם, אך השאלה כיצד היא משפיעה על הבריאות הנפשית עדיין שנויה במחלוקת. האם עבודה מהבית מחזקת את תחושת הרווחה? ואם כן, כמה ימים בשבוע? מי נהנה מהיתרונות יותר? והאם הכול בכלל קשור לחיסכון בפקקים?
מחקר חדש עונה על השאלות האלה על בסיס נתוני אורך של יותר מ־16 אלף עובדים אוסטרלים והתוצאות מפתיעות.
איך המחקר עבד?
הנתונים נלקחו מסקר HILDA הלאומי - מחקר שנמשך מעל 20 שנה ועוקב אחר עבודה, הכנסות ובריאות של אלפי משקי בית. שנות הקורונה (2020-2021) הוצאו מהמדגם, כדי למנוע השפעה של גורמי לחץ חיצוניים הקשורים למגפה.
באמצעות המעקב ארוך השנים יכלו החוקרים לבדוק כיצד משתנים מצבו הנפשי של אדם, זמני הנסיעה שלו, וכמה ימים הוא עבד מהבית - תוך נטרול השפעות כמו שינוי עבודה או לידות.
המחקר בחן שני גורמים מרכזיים:
זמן נסיעה לעבודה
עבודה מהבית (מלאה או חלקית)
ונבדקה ההשפעה אצל אנשים עם בריאות נפשית טובה לעומת חלשה יותר - רכיב חדש וייחודי במחקר.
עבודה היברידית: הטובה ביותר לנשים
ההשפעה החיובית ביותר נמצאה בקרב נשים שעבדו בעיקר מהבית, אך עדיין הגיעו למשרד יום-יומיים בשבוע.
אצל נשים עם בריאות נפשית ירודה מלכתחילה, הדפוס הזה שיפר משמעותית את מצב הרוח ורמת הלחץ. הממצא תואם מחקרים קודמים שהראו כי עבודה היברידית מעלה שביעות רצון ותפוקה.
היתרון הזה לא נבע רק מחיסכון בנסיעות (נסיעה ארוכה יותר קושרה לירידה במדדים הנפשיים), אלא הוא נשאר גם לאחר נטרול משתנה הנסיעה. לפי החוקרים, ייתכן שקשור ללחץ עבודה מופחת ולגמישות גדולה יותר בניהול חיי המשפחה.
עבודה מהבית רק לעיתים רחוקות כמעט לא השפיעה.
עבודה מהבית במשרה מלאה - פחות ברורה, בין השאר בגלל מיעוט נשים שעובדות כך לאורך זמן.
אצל גברים - לא נמצא קשר מובהק בין עבודה מהבית לבין הבריאות הנפשית, לא לכאן ולא לכאן.
החוקרים אומרים שהסיבה האפשרית נעוצה בתפקידים המסורתיים בבית, ובכך שלגברים רבים יש רשתות חברתיות המבוססות יותר על מקום העבודה.