מאז תחילת המלחמה חווים מערכי השיקום בישראל עומס דרמטי, לאחר שאלפי פצועי צה"ל ונפגעי פעולות איבה נקלטו במערכת. רובם אינם מתמודדים רק עם פגיעה פיזית, אלא גם עם תגובות נפשיות מורכבות, שמצריכות טיפול ממושך ושיקום מתמשך.
יותר מ־20 אלף פצועי ופצועות צה"ל ומערכות הביטחון נקלטו באגף השיקום מאז תחילת המלחמה, וכ־56% מהם מתמודדים בעיקר עם פגיעות נפשיות. בסך הכול מטופלים כיום באגף השיקום כ-81,700 פצועים מכל מערכות ישראל, בהם כ־31 אלף עם פוסט־טראומה ומצבים נפשיים מורכבים הדורשים טיפול ארוך טווח.
את הכתבה מלווה אביחי חיים, כתב הבריאות, הרווחה והחינוך של וואלה, המתמודד בעצמו עם מוגבלות ובוגר פרויקט "שווים" לשילוב מתמודדים בתעסוקה.
לצד הפצועים ממערכת הביטחון, הביטוח הלאומי מדווח על 80 אלף אזרחים שקיבלו מאז ה-7 באוקטובר הכרה ראשונית כנפגעי פעולות איבה , רובם עם פגיעות נפשיות ולא פיזיות. ביחד מדובר בקרוב ל־100 אלף ישראלים, וההערכות הן שהמספרים עוד יעלו בשנים הקרובות, כשהפוסט-טראומה צפויה להתפתח אצל חלק מהנפגעים רק בהמשך.
היקף הנפגעים גדל - והמערכת מתקשה לעמוד בעומס
מומחים בתחום בריאות הנפש מציינים, כי ישראל נמצאת כעת בעיצומו של אחד המשברים הנפשיים הגדולים שידעה. הצורך באבחון, טיפול מקצועי וליווי שוטף מזנק, אך מערכות השיקום, הטיפול והמענים הקהילתיים מתקשות לספק שירות במהירות ובאיכות הנדרשת.
המחסור בתקנים, בצוותים מקצועיים ובמסגרות טיפול מותאמות בולט מתמיד. רבים מהפצועים מדווחים על תורים ממושכים, על קושי למצוא אנשי מקצוע פנויים ועל פער משמעותי בין הצורך לבין מה שמתקבל בפועל.
שיקום ארוך שנים - אתגר לאומי מתמשך
במשרד הביטחון, הבריאות, הרווחה והחינוך מודעים למשבר ומדגישים שהמשימה הבאה של ישראל היא השיקום - פיזי ונפשי כאחד. אנשי מקצוע מעריכים כי תהליכי השיקום צפויים להימשך שנים, ויחייבו תוספת משמעותית של כוח אדם ומשאבים.
הנתונים אינם מותירים מקום לספק: לצד הפציעות הפיזיות, מתמודד הציבור הישראלי עם פגיעה נפשית עמוקה, שהשלכותיה ילוו את החברה עוד דורות.