סרטן השד הוא הגידול הממאיר השכיח ביותר בקרב נשים בישראל. מידי שנה מאובחנות יותר מ־5,400 נשים, מהן 4,812 עם גידול חודרני ועוד 609 עם מחלה ממוקדת (DCIS). מרבית המטופלות מאובחנות בשלב מוקדם שבו ניתן לשאוף לריפוי, אך חלקן מגיעות בשלב גרורתי שבו המטרה הטיפולית היא הארכת חיים ושמירה על איכותם. מאז שנת 2000, שיעור המאובחנות לראשונה בשלב גרורתי נע סביב 3%.
בשלב 3 הסיכון להישנות גבוה יחסית, ובסרטן הורמונלי הוא עשוי לנוע סביב 20-30% בחמש השנים הראשונות, נתון שמצדיק טיפול נוסף להפחתת סיכון במטופלות מתאימות. ישראל נמצאת בין המדינות עם היתכנות גבוהה של סרטן השד, אולם הודות לאבחון מוקדם ולטיפולים יעילים, שיעורי השרידות בה גבוהים. רפואה מותאמת-אישית, המבוססת על ביומרקרים, משנה את אופן קבלת ההחלטות ומקדמת טיפול מדויק יותר.
סרטן שד: לא מחלה אחת
סרטן השד הוא שם כולל לקבוצה של מחלות שונות מבחינה ביולוגית. החלוקה הראשית מתבססת על ביטוי קולטנים בתאי הגידול:
• הסוג השכיח ביותר הוא סרטן הורמונלי (ER/PR חיובי, HER2 שלילי) כ־70%-75% מהמקרים. במקרים אלו הטיפול מבוסס לרוב על חסימת אותות הורמונליים.
• HER2 חיובי כ-15%-20% מהמקרים. גידול שבעבר נחשב אגרסיבי במיוחד אך הגיב דרמטית לתרופות ביולוגיות ייעודיות.
• טריפל-נגטיב (TNBC) כ-10%-15% מהמקרים. גידול שאינו מבטא קולטנים להורמונים או ל- HER2 ונחשב מאתגר יותר, אם כי נוספו בשנים האחרונות אפשרויות ביולוגיות ואימונותרפיות. בנוסף, קיימות תת-חלוקות נוספות שביכולתן להשפיע על בחירת טיפול.
מהו ביומרקר - ולמה הוא כל כך משמעותי?
ביומרקר (סמן ביולוגי) הוא מדד שעוזר לאבחן את המחלה, להעריך סיכון להישנות, ובעיקר להתאים טיפול ייעודי. בסרטן השד, המשמעות עולה במיוחד בשלב הגרורתי, למשל במסלול PIK3CA/AKT האחראי לשגשוג תאי גידול.
מוטציה ב־PIK3CA היא הנפוצה ביותר ומופיעה מוקדם במהלך המחלה, ולמרבה הצער היא עלולה לרמוז על עמידות מוקדמת לטיפולים הורמונליים ופרוגנוזה פחות טובה.
מנגד, מוטציית ESR1 היא מוטציה "נרכשת". היא מתפתחת בעקבות חשיפה ממושכת לטיפולים מסוג מעכבי ארומטאז ומאותתת על עמידות לטיפולים אלה. לצד זאת, קיימות מוטציות BRCA1/2 או פרופיל HER2-low, כל אלו פותחים דלתות לאפשרויות טיפוליות נוספות, בכללן תרופות ביולוגיות ממוקדות. עם זאת חשוב להדגיש - לא כל ביומרקר יימצא בכל מטופלת, אך כאשר הוא מזוהה, יש לכך השלכה על בחירת הקו הטיפולי.
מתי וכיצד עושים אבחון מולקולרי?
לפי הנחיות בינלאומיות שנהוגות גם בישראל, בסרטן שד הורמונלי גרורתי מקובל לבצע אבחון מולקולרי לאחר התקדמות על קו ראשון של טיפול הורמונלי. יחד עם זאת, הכללת טיפולים חדשים התלויים בביומרקרים כבר בקו הראשון, צפויה להזיז את הבדיקה לשלב מוקדם יותר.
את הבדיקה ניתן לבצע בשתי דרכים משלימות:
• ביופסיית רקמה - הליך פולשני המספק תמונת מצב של הנגע בזמן הנטילה אך לא תמיד משקף את כל אתרי המחלה
• ביופסיה נוזלית - בדיקת דם שמאתרת מקטעי דנ"א של הגידול במחזור הדם. זו בדיקה פחות פולשנית, המאפשרת מעקב דינמי וחזרה תדירה ומדויקת יותר לזיהוי מוטציות נרכשות כמו ESR1, שעלולות להופיע באופן שונה באתרים שונים.
בפועל, שילוב בין שתי הבדיקות יכול לתת מענה קליני מיטבי.
איך התאמה אישית משפיעה על הטיפול בפועל
בקו הראשון של סרטן שד הורמונלי גרורתי מושגת לרוב יעילות טובה עם סבילות נוחה יחסית. אולם מהקו השני והלאה משך התגובה נוטה להתקצר, ולעיתים מתווספת פגיעה באיכות החיים. כאן נכנס הערך של התאמה לפי ביומרקר: כאשר מטפלים בהתאם למאפיינים המולקולריים, ניתן להעלות את הסיכוי לתגובה ולהימנע מחשיפה מיותרת לתרופות פחות יעילות.
חלק מהתרופות מותאמות ביומרקר נסבלות היטב, אך אחרות דורשות ניטור פעיל ותמיכה. המגמה בשנים האחרונות היא לנהל את המחלה כמצב הנשלט לאורך זמן, תוך התאמות חוזרות לפי שינויים שמתרחשים במאפיינים של הגידול.
נקודת המבט של המטופלת - להיות שותפה פעילה
לצד המושגים המורכבים, חשוב לשמור על שיחה פשוטה ועניינית עם הרופא/ה המטפל/ת. מומלץ לשאול: אילו אפשרויות טיפול עומדות לרשותי, מה משך הזמן המשוער ללא התקדמות מחלה בכל חלופה, ומה פרופיל תופעות הלוואי וההשפעה הצפויה על איכות החיים. כמו גם, האם בוצעו בדיקות לזיהוי ביומרקרים רלוונטיים עבורי ומה תוצאותיהן.
מטרת השאלות אינה "לבחון" את הצוות, אלא לאפשר קבלת החלטות משותפת, שקופה ומותאמת להעדפות המטופלת.
מבט קדימה - מחודש המודעות לשגרת הטיפול
חודש המודעות לסרטן השד שצוין לאחרונה נועד להזכיר עד כמה חשוב אבחון מוקדם, אבל גם עד כמה משמעותיים הסמנים הביולוגיים לאחר האבחון: הם מספקים "שפת תרגום" של הגידול ומכוונים את הרופאים לטיפול הנכון בזמן הנכון.
ההתקדמות במיפוי מולקולרי והזמינות הגוברת של בדיקות - כל אלה הופכים את ההתאמה האישית מכלל אצבע לפרקטיקה יומיומית. בשורה התחתונה: כשאנחנו מתאימים טיפול על פי הדנ"א של הגידול ולא רק לפי מיקום הגידול, אנחנו משפרים את הסיכוי לתגובה ומאפשרים לחיות לצד המחלה.
הכותבת הינה מנהלת שירות סרטן שד במכון לאונקולוגיה, המרכז הרפואי קפלן.
שירות לציבור. בחסות סטמליין ישראל בע"מ. למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת
* בחירת טיפול אפשרי היא בהתאם להחלטת רופא מטפל מוסמך ולהתייעצות עמו. המידע נכון לחודש נובמבר 2025. האמור בכתבה אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם רופא.
