איתמר פרנקו (16.5) מהיישוב נס עמים שבגליל המערבי ונועם חן (16.5) מנהריה, בסך הכל חיפשו ליהנות מהרפתקה בטבע. השניים, חברים טובים מהלימודים, החליטו לחקור מנהרה חצובה בסלע, אשר נמצאת באזור מגוריהם, ולטייל בה, אבל גילו בדיעבד שהיא טומנת בחובה סכנה לבריאות. רק כאשר הופיעו סימפטומים של פגיעה בראיה - העלה הבירור ברמב"ם שמדובר בתופעת לוואי נדירה של קדחת מערות.
"זו מעין מערה שאנחנו מכירים היטב מסיפורים של אנשים מהיישוב", הסביר פרנקו, "הייתי בה כמה פעמים בעבר, וגם חברים ואנשים נוספים שאנחנו מכירים. אף פעם לא היו בעיות או תקלות למי שנכנס לשם. זה פשוט פעילות כיפית. נכנסים לתוך הפיר של המערה עם חבלים, ואז, כשמגיעים למטה, יש אפשרות לזחול בתוך מנהרה חצובה עד שמגיעים ליציאה ממנה. לפני חודשיים בערך הצעתי לנועם, שאף פעם לא ביקר בה, להצטרף אלי לסיור ויצאנו לשם יחד".
ימים ספורים אחרי שהשניים ביקרו במערה ושבו לביתם הם החלו לחוש ברע. "היה לי חום גבוה במשך כמה ימים, אבל אז הוא נעלם, וחזר שוב, ונעלם", מספר חן על מה שאירע אחר כך. "זה חזר על עצמו כמה פעמים במשך שבועות, ובמקביל - התחלתי לראות צלליות שהלכו והתגברו". לדברי חברו איתמר, תחושות דומות תקפו גם אותו באותה התקופה. "בחום טיפלנו והוא נעלם, אבל כשראינו שיש פה בעיה שהולכת ומחמירה פנינו לרופאי עיניים", אומרות רעות פרנקו ונילי גוברמן חן, אימהותיהן של השניים, "הרופאים אבחנו שהבנים סובלים מדלקות עיניים חמורות והפנו אותנו באופן מידי להמשך בירור במיון".
עם הגעת הבנים למיון רמב"ם, הוחלט להמשיך את הבירור הרפואי ולהתחיל טיפול כשהם מאושפזים. "כשבדקנו את נועם בהתחלה, הוא דיווח על הימים שקדמו להגעתו, והיו מלווים בכאבים, אודם, תחושת סנוור של אור וירידה בראיה", מציינת ד"ר יעל בן אריה, רופאה בכירה במחלקת עיניים ומי שמרכזת את מרפאת האובאיטיס (דלקת תוך עינית) ברמב"ם, אשר ליוותה את המקרים, "היו גם תיאורים של מחלות חום חוזר והקאות, כך שהסיפור היה מאוד מדאיג ולא ברור. בעיקר כי מדובר בנערים בריאים, ספורטאים, ללא רקע מיוחד. יש תחקיר ברור שאנחנו עוברים עליו, שואלים שאלות ומנסים להבין מה הנסיבות, אבל בתשאול הראשוני הכל נשלל. העובדה הברורה היתה שיש פה דלקת משמעותית בעין שמצריכה אשפוז והמשך בירור, וכך החלטנו לעשות".
בימים הבאים מצבם של השניים לא השתפר, אבל אז, פרט מידע אחד קטן, גרם לתפנית משמעותית בעלילה: "עקבתי אחרי מצבם וההורים היו איתי בקשר ודיווחו על ההתפתחויות", משחזרת ד"ר בן אריה, "בשלב מסוים ציין אביו של נועם שלפני מספר שבועות השניים ביקרו במערה וזחלו בה. זה הדליק לי נורה אדומה וביקשתי ייעוץ של זיהומולוגית".
מערות הן אזורים מועדים לפורענות בגלל סכנות רבות, אחת מהן היא האפשרות שהתנאים השוררים בהן מהוות קרקע אידיאלית עבור קרצית המערות, קרצית רכה השוכנת באדמת המערה ועלולה להעביר לבני אדם את חיידק הבורליה פרסיקה באמצעות עקיצה, ולגרום למחלת קדחת המערות.
על פי נתוני המשרד לאיכות הסביבה, הקרצית יודעת לחוש ברטט מתנועה של בני אדם או בעלי חיים על הקרקע, וכן מזהה את דו תחמוצת הפחמן שנפלטת בנשימה. שני אלו מהווים עבורה סימן לעלות אל פני הקרקע, להיצמד לגוף החי, לעקוץ, ולנשור שוב אל הקרקע, שם היא מטילה ביצים. אלו אשר יחלו בקדחת בעקבות החשיפה לקרצית, עלולים לסבול מתסמינים של התקפי חום חוזרים, המאופיינים בעליה מהירה של חום הגוף, כאבי שרירים, כאבי ראש, לעיתים בחילות והקאות, ובמקרים נדירים שיתוקים בפנים, כאבי עיניים, דלקות עיניים (אובאיטיס) ושינויים בראייה.
"עד שלא נאמר לנו שהשניים טיילו במערה, לא הצלחנו לקשר בין דלקת העיניים לחום", מבהירה ד"ר מיכל מאיר, רופאה בכירה ביחידה למחלות זיהומיות בבית החולים "רות" לילדים ברמב"ם, "שניהם סבלו מתסמינים לא ספציפיים שיכלו להעיד על וירוס כזה או אחר. מהלך המחלה היה מקביל אצל שניהם: העלו חום באותו זמן, פתחו דלקות עיניים באותו שלב, סבלו מכאבים וירידה בראיה, אבל שום דבר לא הסתדר עם הסבר מניח דעת. צריך להבין שגם התסמין של דלקת עיניים כביטוי לקדחת המערות הוא די נדיר. זה קרה אצל שניהם.
ברגע שהתגלה הביקור במערה, החשד התמקד בחיידק הבורליה. ביצענו בדיקת משטח דם, כדי לבחון אותו מתחת למיקרוסקופ. הבדיקה לא השאירה ספק. קיבלנו תמונה מאוד ייחודית לבורליה, מראה סלילי של החיידקים בדם אצל אחד הבנים. אצל השני אנו ממתינים לתוצאות הבדיקה הסרולוגית, אבל מעריכים שהתשובה תהיה זהה. לאחר טיפול באנטיביוטיקה וסטרואידים, חל שיפור משמעותי אצל שני הנערים ואנו מצפים שישתחררו בקרוב כשהם חשים בטוב". לדברי המומחים, בשל הסכנה, מומלץ להימנע משהות ארוכה במערות, וממצב של ישיבה או זחילה בתוכם. כאשר נכנסים למערה, יש להקפיד על נעלים גבוהות וכיסוי העור בבגדים ארוכים, כמו גם שימוש בחומר דוחה חרקים על העור החשוף.
עבור הנערים, ההרפתקה בטבע הסתיימה באופן אחר ממה שתכננו, ועל ביקור במערות אין מה לדבר בזמן הקרוב: "האתר הוא מקום ידוע ודי פופולרי בקרב המכרים שלנו. הזהרנו את כל מי שאנחנו מכירים לגבי מה שחווינו", אומרים השניים, "אני עם מערות סיימתי כרגע", מבהיר איתמר, "אם יצליחו לנקות שם את השטח מקרציות האלה, אולי נחזור לעוד סיבוב", אומר נועם, "אבל עכשיו אנחנו מתמקדים בהחלמה".