אלו זמנים רגשיים עבור כולם - אבל מחקר ישראלי חדש גילה כי גברים ישראלים עם קשיים בניהול רגשותיהם פיתחו יותר דפוסי הימורים בעייתיים בתקופה שלאחר ה-7 באוקטובר.
המחקר, בהובלת פרופ' מריו מיקולינסר ו-ד"ר אורי ליפשין מה־ICAMH (המרכז הישראלי להתמכרויות ולבריאות הנפש) שבאוניברסיטה העברית, נערך בשיתוף חוקרים ממספר אוניברסיטאות ומרכזים רפואיים ברחבי הארץ, ופורסם לאחרונה בכתב העת המדעי היוקרתי Journal of Gambling Studies.
מדובר במחקר אורך ראשון מסוגו בישראל, שעקב אחר כ-900 ישראלים בוגרים בארבע נקודות זמן שונות- לפני פרוץ המלחמה ובמהלכה. "הממצאים ברורים, המלחמה הגבירה את הנטייה להימורים", אומר ד"ר ליפשין בריאיון לוואלה.
החוקרים מצאו כי אצל גברים בעלי קשיים בוויסות רגשי, נצפתה עלייה חדה בתסמיני התמכרות ובהתנהגות הימורים בעייתית. "אנחנו רואים שהמלחמה והצל שלה, תחושת האיום, חוסר הוודאות, הפחד, גורמים לאנשים שמתקשים לווסת רגשות לחפש דרכי התמודדות שמספקות שליטה רגעית. אצל גברים רבים, זה מתבטא בהימורים. זה לא בהכרח אנשים שהיו מהמרים קודם לכן, אלא כאלה שמפתחים את ההתנהגות הזו בתקופות משבר. "היו לנו נתונים עוד מ-2022, לפני המלחמה. לכן יכולנו לומר בבירור שהאירועים הביטחוניים הם שגרמו לעלייה בהתנהגות הזו".
הממצאים הצביעו על פערים מגדריים בולטים. בעוד שנרשמה עלייה מובהקת בהימורים בקרב גברים, אצל נשים כמעט שלא נצפתה עלייה דומה. "ההבדלים האלה אינם מפתיעים", אומר ד"ר ליפשין. "בתרבות הישראלית, הימורים מזוהים יותר עם גבריות, עם לקיחת סיכונים, עם הצורך 'להוכיח' משהו. נשים נוטות לווסת רגשות בדרכים אחרות, דרך קשרים ויחסים בין-אישיים".
החוקרים מסבירים כי התופעה אינה עומדת בפני עצמה אלא חלק ממגמה רחבה של עלייה בהתנהגויות התמכרותיות בעקבות טראומות לאומיות.
"אנחנו רואים את זה גם בהתמכרויות אחרות, חומרים, פורנוגרפיה, צריכה כפייתית", אמר ליפשין. "אצל חלק מהאנשים, זו דרך להתמודד עם פחד, חוסר שליטה או חוסר ודאות. אבל ההתמודדות הזו רק מעמיקה את המצוקה".
ממצאים דומים נצפו גם במחקרים נוספים שמבצעים החוקרים, בהם מחקר בקרב מפוני יישובי העוטף ומחקר בקרב מילואימניקים שנחשפו ללחץ וחרדה במלחמה. בשניהם, גברים נטו יותר מנשים לפתח דפוסי התנהגות התמכרותיים, ובהם גם הימורים.
כשנשאל ד"ר ליפשין על התגובה הציבורית והתפקוד הממשלתי בתחום, הוא ביקר את הנורמות הקיימות: "יש פרסומות שמעודדות הימורים כדוגמה: בבורסה, בטוטו, בערוצי הספורט וכו'. זה עטוף בסיסמאות כמו 'תהמר באחריות', אבל בפועל זו לגיטימציה להתנהגות ממכרת. אנחנו כחברה חייבים להיות מודעים לזה- במיוחד בתקופה שבה אנשים פגיעים יותר רגשית".
לצד ההיבט הישראלי, החוקרים מציינים כי מדובר בתופעה עולמית: "יש מחקרים מאוקראינה וממדינות אחרות, שמראים דפוס דומה של עלייה בהימורים בקרב חיילים ואזרחים לאחר מלחמות," אומר ליפשין . "אבל בישראל, בגלל האינטנסיביות של האירועים והחשיפה המתמשכת, זה קורה בעוצמה גדולה יותר".
המחקר מדגיש כי מצבי חירום וטראומה קולקטיבית עלולים להוות קרקע פורייה להתנהגויות סיכוניות, במיוחד בקרב אוכלוסיות שנמצאות מראש בקושי רגשי. "יש לנו אחריות כחברה לזהות את זה מוקדם", מסכם ד"ר ליפשין. "ההתמודדות עם פחד דרך הימורים או התמכרות אולי נותנת תחושת שליטה רגעית, אבל היא לא פותרת דבר, להפך, היא עלולה להחמיר את המשבר הנפשי".
ההשפעה של טראומות קולקטיביות אינה מסתיימת עם תום האירועים עצמם", סיכם פרופ' מיקולינסר. "הן ממשיכות לעצב את האופן שבו אנשים חושבים, מרגישים ופועלים הרבה אחרי שהמציאות החיצונית נראית שחזרה למסלולה".