כולנו חווים סטרס - מהעומס בעבודה, מהתמרון בין משפחה לקריירה או מהקשיים הכלכליים, אבל כשהמתח הופך לכרוני, הוא עלול להזיק לגוף ולנפש בדרכים שקטות אך עמוקות.
ד"ר מייקל זמנידס, רופא משפחה ושותף-מייסד של מרפאת A-Z בבית החולים וולינגטון בלונדון, מסביר לאתר האינדיפנדנט מהו סטרס כרוני, איך מזהים אותו ומתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית.
מה בעצם קורה לגוף כשאנחנו במתח תמידי?
"סטרס הוא תגובה טבעית לגמרי", אומר ד"ר זמנידס. "קצת לחץ יכול אפילו לעזור לנו. לדוגמה, לקראת דד־ליין חשוב. אבל כשהגוף נשאר במצב 'כוננות חירום' זמן רב מדי, הוא מתחיל לשלם מחיר ביולוגי". מצב זה, שבו הורמוני הסטרס כמו קורטיזול ואדרנלין מופרשים לאורך זמן, מכונה סטרס כרוני. הוא אינו הגדרה רפואית רשמית, אך ידוע כגורם תורם לדיכאון, חרדה, נדודי שינה ואף מחלות לב.
7 סימנים שעלולים להעיד שאתם חיים במתח כרוני
1. דופק מהיר ולחץ דם גבוה
התגובה הטבעית של הגוף לסכנה - "הילחם או ברח" - גורמת לשחרור אדרנלין שמאיץ את קצב הלב ומעלה את לחץ הדם. כשהמצב הזה נמשך חודשים או שנים, הוא עלול להעמיס על מערכת הלב וכלי הדם.
2. כאבי שרירים וצוואר תפוס
הגוף שנמצא כל הזמן במתח "ננעל" על עצמו, במיוחד באזור הכתפיים, הצוואר והגב. השרירים נמצאים במצב של כיווץ מתמיד, מה שעלול לגרום לכאב כרוני ואף לפגיעה ביציבה.
3. כאבי ראש חוזרים
מתח שרירי בצוואר ובראש עלול לגרום לכאבי ראש אופייניים - תחושת "חגורה" לוחצת סביב הראש, שמלווה בעייפות או קושי בריכוז.
4. בעיות עיכול
כשאנחנו במתח, הגוף מעדיף לספק אנרגיה למוח ולשרירים, על חשבון מערכת העיכול. התוצאה: עיכול איטי, תחושת כבדות, גזים ונפיחות.
5. עצבנות, דכדוך או חרדה
סטרס מתמשך משנה את האיזון ההורמונלי במוח. אנשים רבים חווים עצבנות, רגישות יתר, התפרצויות בכי, תחושת חוסר אונים או חרדה מתמשכת.
6. פריחות או גירויים בעור
הורמוני הסטרס מעוררים תגובות דלקתיות בגוף, שעלולות להתבטא כפריחות, אקנה או אפילו סבוריאה.
7. שינויים בתיאבון
חלק מהאנשים מאבדים תיאבון ולרוב גם משקל, בעוד שאחרים נוטים לאכילת יתר - בעיקר מאכלים עתירי סוכר או שומן - כאמצעי הרגעה רגעי.
מתי לפנות לרופא?
אם הסימפטומים נמשכים שבועות או חודשים ומפריעים לשינה, לעבודה או למערכות יחסים, הגיע הזמן לבקש עזרה.
"כאבי ראש שלא עוברים, דפיקות לב, עייפות כרונית או בעיות עיכול - כולם סיבות טובות לפנות לרופא המשפחה", מדגיש ד"ר זמנידס.
הוא ממליץ להביא לפגישה "יומן סטרס" -- רשימה יומית של מצבי מתח, תגובות רגשיות ותסמינים גופניים. "כך ניתן לזהות דפוסים ולחבר בין רמת הלחץ לבין השפעתה על הגוף", הוא מסביר.