במהלך שני העשורים האחרונים, סוכרת הפכה לאחד האתגרים הרפואיים המרכזיים בעולם. מדובר במחלה כרונית, שמחולקת לשני סוגים עיקריים: סוכרת סוג 1 (T1D) וסוכרת סוג 2 (T2D).
בישראל, אחוז הסובלים מסוכרת בקרב האוכלוסייה הבוגרת (מעל גיל 21) עומד על כ-10%, כאשר כ-700 אלף ישראלים מתמודדים עם המחלה. שכיחות המחלה עולה עם הגיל, ומעט גבוהה יותר בקרב גברים. ובכל זאת נשים עם סוכרת, במיוחד סוכרת מסוג 2, נמצאות בסיכון גבוה במיוחד למחלת לב כלילית, הנגרמת מהיצרות או חסימה של העורקים שמספקים דם לשריר הלב ועלולה לפגוע בתפקוד הלב, וכן להתקף לב (אוטם שריר הלב) או שבץ. מחקרים מראים שנשים עם סוכרת חשופות לתמותה ממחלת לב כלילית פי שלושה בהשוואה לנשים ללא סוכרת, מה שמדגיש את החשיבות באבחון, מעקב וטיפול מוקדם.
מה גורם לכך?
● נשים מציגות לעיתים קרובות נטל גדול יותר של גורמי סיכון כדוגמת השמנת יתר ולחץ פסיכו-סוציאלי באבחנה.
● שינויים הורמונליים לאורך החיים כולל הריון, סוכרת הריונית וגיל המעבר המעלים עוד יותר את הסיכון.
● נשים נוטות לקבל פחות טיפולים המפחיתים סיכון למחלות לב וכלי דם ומומלצים על פי הנחיות קליניות, מה שמחמיר את התוצאות.
● סוכרת למעשה מבטלת את ההשפעה המגנה של מין נקבה מפני מחלות לב וכלי דם, מה שהופך את השפעת הסוכרת על סיבוכים בכלי הדם למודגשת יותר בנשים.
הסיבוכים הנפוצים של סוכרת הייחודיים לנשים כוללים : אי-סדירות במחזור החודשי, גיל וסת ראשון מאוחר, אי-פוריות, תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) וגיל חדלון וסת מוקדם. סיבוכים אלה נגרמים על ידי סוכרת מסוג 1 ומסוג 2 כאחד, כאשר לתנגודת לאינסולין ולעודף אינסולין תפקיד מרכזי בהתפתחות תסמונת השחלות הפוליציסטיות.
בנשים עם סוכרת קיימים גם סיבוכים ספציפיים להיריון. נשים עם סוכרת טרום-הריונית או סוכרת הריונית נמצאות בסיכון מוגבר באופן ניכר לתוצאות הריון שליליות, כולל רעלת הריון, לידה מוקדמת, ניתוח קיסרי, לידת עובר מת וסיבוכים ביילוד כגון היפוגליקמיה ותסמונת מצוקה נשימתית. הסיכון לתוצאות אלו גבוה משמעותית בנשים עם סוכרת מסוג 2 בהשוואה לאלו עם סוכרת הריונית או ללא סוכרת.
מ
הם הגורמים הפוגעים באיכות הטיפול בנשים עם סוכרת?
● נשים עם סוכרת מקבלות בפועל פחות טיפולים להפחתת סיכון קרדיווסקולרי (הסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם, כמו התקף לב ושבץ מוחי), המומלצים על פי הנחיות, תרופות להורדת שומנים בדם ותרופות נגד יתר לחץ דם.
● תת-ייצוג של נשים בניסויים קליניים של תרופות סוכרת (בדרך כלל 28-36% מהמשתתפים).
● שיעור השמנה גבוה בקרב נשים ובפרט במעמד סוציואקונומי נמוך.
● תפיסה מוטעית שנשים מוגנות יותר מתחלואה לבבית גם לאחר הפסקת הווסת ובנוכחות סוכרת.
טיפול בפערים במרשמים, בייצוג בניסויים ובניהול גורמי סיכון, ואימוץ גישות מותאמות אישית וספציפיות למין, חיוניים לשיפור התוצאות הקרדיווסקולריות עבור נשים עם סוכרת, כפי שהודגש על ידי איגוד הלב האמריקאי והאגודה האמריקאית לסוכרת.
החדשות הטובות הן שהתערבויות אורח חיים אינטנסיביות הכוללות שינוי תזונתי, פעילות גופנית מוגברת וירידה במשקל, משפרות את בקרת הסוכר בדם ומפחיתות את גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם בנשים עם סוכרת. עם זאת, נשים עשויות להזדקק לפעילות גופנית בתדירות ובעצימות גבוהות יותר מאשר גברים כדי להשיג הפחתה דומה בסיכון הקרדיווסקולרי, ולעיתים ההיענות לכך עשויה להיות נמוכה יותר עקב גורמים חברתיים והתנהגותיים.
נוסף על כך, ישנן תרופות רבות המוכחות כמפחיתות תחלואה לבבית בנשים עם סוכרת ובניהן תרופות ממשפחת הסטטינים להפרעות בשומני הדם, תרופות ליתר לחץ דם, ותרופות אחרות.
לסוכרת אצל נשים פוטנציאל נזק גבוה אף יותר מאשר בגברים, אך בהחלט יש מה לעשות. אבחון וטיפול בגורמי סיכון, שינוי אורח חיים ומגוון רחב של תרופות הזמינות בסל התרופות מעניקים כלים להתמודדות ומסייעים להציל חיים. לצד זאת, על המערכת הרפואית להשקיע בצמצום הפערים המגדריים גם בתחום זה כדי שכל אישה תקבל טיפול מותאם ויעיל.
ד"ר אורית ברנהולץ היא מומחית ביילוד, גינקולוגיה ואנדוקרינולוגיה ומנהלת תחום הסוכרת במאוחדת מחוז ירושלים