מידי שנה לוקים כ-20,000 בני אדם בהתקף לב בישראל ויותר מ-7,000 איש מתים ממחלות לב. למעשה, מסוף שנות ה-90 מחלות לב הן גורם המוות השני (לאחר מחלת הסרטן) בקרב נשים וגברים בישראל. השכיחות הגבוהה של אירועי הלב מעלה את הצורך במידע מהימן לא רק אודות האירוע הלבבי עצמו, אלא גם על השיקום וחשיבותו על מנת שהמטופל יוכל לחזור לשגרה ובעיקר לשם מניעת אירוע לבבי חוזר העלול להיות מסוכן יותר.
"באופן כללי חשוב למנוע התקפי לב, בין אם מדובר בהתקף ראשון או התקף חוזר כיוון שהתקף לב מבטא פגיעה באספקת הדם, דבר שיכול להתבטא בהמשך באירוע מוחי (שבץ) או פגיעה בכלי דם היקפיים בגוף ובכך לגרום לבעיות בריאותיות מורכבות. גורמי הסיכון לכל המקרים האלו הם זהים ולכן חשוב לטפל בהם", אומר ד"ר דב גביש, מנהל המרפאה הקרדיו מטבולית בשערי צדק ויו"ר החברה לחקר גילוי וטיפול בטרשת העורקים.
לדבריו, חלק משמעותי מהתקפי לב ניתנים למניעה. "אחד הדברים העיקריים אותם אנו עושים הוא להעריך את גורמי הסיכון של המטופל ובראשם את ערכי הכולסטרול הרע הנחשב לגורם הסיכון הראשון במעלה.
גורמי סיכון נוספים הם סוכרת, יתר לחץ דם וכמובן המגיפה של המאה ה-21 - השמנה וחוסר פעילות גופנית", הוא מסביר. "שני גורמי סיכון נוספים הם היסטוריה משפחתית של התקפי לב או אירועים קרדיו-וסקולריים (מחלות לב וכלי דם) וכן מתח ועומס נפשי גבוה.
במחקר שנעשה במרכז הרפואי שערי צדק על ידי פרופ' אלעד אשר, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, נמצא כי מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל הייתה עליה של כ- 35% בפניות על רקע אירועי לב באוכלוסייה היהודית. ממצאי המחקר מלמדים על כך שמתח ועומס נפשי מהווים גם הם גורם סיכון משמעותי".
לדברי ד"ר גביש, הדרך המהירה והיעילה ביותר להפחתת הסיכון להתקף לב, ראשוני או אירוע נוסף (הסטטיסטיקה מלמדת כי שיעורים גבוהים של מטופלים חווים אירוע לבבי נוסף בפרק זמן של חמש שנים מאירוע הלב הראשון) היא באמצעות הורדת ערכי הכולסטרול.
מהו הכולסטרול וכיצד הוא עלול לסכן אותנו?
הכולסטרול הוא חומר שומני בעל תפקיד חשוב בבניית קרום התא, ביצירת הורמונים סטרואידים ובייצור מיצי המרה. הכולסטרול נע בזרם הדם בחלקיקים המכילים חלבון ושומנים (ליפופרוטאינים) וכך מגיע לכל התאים.
ישנם לפחות שני סוגים של חלקיקים נושאי כולסטרול. האחד - "הכולסטרול הטוב" (HDL-C) שהחלבון העקרי שלו הינו אפופרוטאין A - תפקידו להעביר את עודפי הכולסטרול מרקמות הגוף בחזרה אל הכבד. הסוג השני - חלקיקי הכולסטרול הרעים בהם החלבון העיקרי הינו אפופרוטאין B שתפקידם להעביר כולסטרול לתאי הגוף.
חלקיקי הכולסטרול הרע גורמים להתפתחות טרשת עורקים ולהיווצרותן של מחלות לב, זאת כיוון שיש להם נטייה לשקוע בדפנות כלי הדם ולגרום לדלקת מקומית בתהליך שפוגע בתפקוד כלי הדם ובאספקת הדם לשריר הלב. מצב זה יכול לגרום לקרעים בדופן האנדותל עם היווצרות קרישי דם שיגרמו לחסימה מלאה ולהתקף לב או לאירוע מוחי במידה ומדובר בעורק המוביל דם למוח."
"ערכי הייחוס המומלצים של רמת כולסטרול "רע" (LDL) לאדם בריא ללא מחלות רקע והיסטוריה משפחתית הם פחות מ-100 מ"ג לד"ל. אדם עם טרשת עורקים מוכחת שחווה אירוע לבבי עליו להוריד לפחות בחצי את ערכי הכולסטרול ובכל מקרה אל מתחת ל55% מיליגרם", מסביר ד"ר גביש.
"כך שאם המטופל חווה אירוע לבבי עם כולסטרול רע של 100 או 120 מ"ג לד"ל נצטרך להביא אותו לרמות של 50 או 55 מ"ג לד"ל בהתאמה. זה נראה אולי מאתגר אבל עם התרופות הקיימות כיום זה בהחלט בר השגה. כך למשל, אם אדם חווה התקף לב או אירוע מוחי כאשר הערכים נמוכים יותר עדיין המטרה הינה ערך נמוך ב50% מהערך בעת האירוע."
האמצעי הראשון לטיפול הוא באמצעות שינוי אורחות חיים. "תזונה בריאה, הימנעות מעישון ופעילות גופנית סדירה בהחלט חשובים ותורמים לירידת הסיכון.", מציין ד"ר גביש, "ברוב המקרים צריכים להפחית בסדרי גודל משמעותיים את ערכי הכולסטרול, ולכן הטיפול התרופתי הוא חיוני."
קווי הטיפול הראשוניים להורדת הכולסטרול הן תרופות ממשפחת הסטטינים. תרופות אלו חוסמות אנזים חיוני בתהליך ייצור הכולסטרול בתוך הכבד, הקו השני לטיפול הן תרופות המעכבות את ספיגת הכולסטרול במעי והקו השלישי הן תרופות המעכבות חלבון בשם PCSK9. שלושת קבוצות הטיפול מגבירות את פינוי הכולסטרול מהדם לכבד. טיפול בסטטינים כמונותרפיה/כמשלב עם תכשירים אחרים הדגים הפחתה בתחלואה ותמותה.
ד"ר גביש: "לרוב הטיפול בכולסטרול יתחיל עם התרופות הראשונות אותן הזכרתי ובמקרי הצורך המטופל יועבר לקו הטיפול הבא והמתקדם יותר - בין אם רמות כולסטרול שלו אינן יורדות ובין אם יש לו תופעות לוואי שאינן נסבלות משימוש בסטטינים".
לשקם את הלב
בקרב מטופלים שכבר חוו התקף לב, דרך חשובה ועיקרית להתמודדות ומניע, אירוע נוסף היא באמצעות השתתפות בתוכניות לשיקום לב. תוכניות אלו מפחיתות באופן משמעותי את הסיכוי לאירוע לב נוסף, מעודדות אורח חיים בריא ומשפרות את איכות החיים של המטופלים.
השיקום כולל ביקורים אצל קרדיולוג שיקומי שעובד במשותף עם הקרדיולוג של החולה, מעקב, בדיקות דם וגם תמיכה בשינויים התנהגותיים כמו אימונים גופניים, התאמת תזונה ועוד. הפעילות הגופנית כוללת אימונים שבועיים במכון השיקום ובחלק מהחולים גם ליווי מרחוק,הכולל ניטור הפעילות הגופנית של המטופל.
"במסגרת השיקום, הצוות עוקב אחר מינוני התרופות וערכי הכולסטרול של המטופל על מנת לוודא שהוא עומד ביעדים שהוגדרו כדי להפחית את הסיכויים לאירוע לבבי נוסף", מחדד ד"ר גביש. "חשוב לציין שבמסגרת השיקום ניתן גם לקיים פגישות עם פסיכולוג ואף לקחת חלק בקבוצות תמיכה שונות.
למעשה, המענה השיקומי אינו רק פיזי אלא גם רגשי ונפשי שכן ישנם אנשים שמפתחים חששות מהגעה לבית חולים או מביצוע פעילות גופנית, ומסגרת השיקום מסייעת גם בהתמודדות עם קשיים רגשיים אלו, כמו גם בהתמודדות עם פגיעה אפשרית בתפקוד המיני שעלולה להיגרם בעקבות האירוע הלבבי".
לשיקום לב זכאים חולים שעברו אירוע לבבי או צנתור עם התערבות, וכן מטופלים שעברו ניתוח מעקפים, חולי אי ספיקת לב משמעותית או חולים אשר הושתל בגופם דפיברילטור. "בסל שירותי הבריאות בישראל קיימת זכאות לשיקום למשך שלושה חודשים והביטוחים המושלמים מכסים חודשי ליווי נוספים.
ראוי לציין' כי במרבית המקרים מומלץ לבצע שיקום לב למשך 12 חודשים. במידה וקיימת בעיה של זמינות תורים, כפי שקורה לא אחת, מומלץ להסתייע ב'שיקום לב מרחוק' עד להגעה למכונים הפיזיים", מסכם ד"ר גביש. "בנוסף למכוני השיקום יש מרפאות "קרדיו-מטבוליות" בצמוד למערכי לב מובילים ברוב בתי החולים בארץ, בהם גם מערך הלב בשערי צדק בו אני פועל. המטופלים המגיעים ליעוץ מקבלים הדרכה והתאמה של כלל הטיפול המונע, מרכזי יעוץ דומים קיימים גם בקופות החולים בארץ. "
למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת.
שירות לציבור בחסות סאנופי.