אם אתם או מישהו מקרוביכם סובלים מקוצר נשימה כרוני, שיעול מתמיד וירידה בכושר הגופני - יש סיכוי שמדובר במחלת COPD. זוהי מחלת ריאות קשה שמשפיעה על מיליוני אנשים בעולם, ועד לאחרונה אפשרויות הטיפול היו מוגבלות. אך בכנס רפואי בינלאומי שהתקיים לאחרונה הוצגו ממצאים מעודדים במיוחד: טיפול ביולוגי חדשני שמצליח להפחית משמעותית את ההתלקחויות המסוכנות של המחלה.
COPD (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) היא מחלת ריאות חסימתית כרונית, הנחשבת כיום לאחת ממחלות הרקע המשמעותיות והקטלניות ביותר בעולם המערבי. המחלה נגרמת ברוב המקרים מחשיפה ממושכת לעישון סיגריות, אך גם זיהום אוויר, חשיפה לחלקיקים מזהמים במקום העבודה ונטייה גנטית עלולים להיות גורמי סיכון.
במחלה זו דרכי האוויר והריאות נפגעות באופן הדרגתי ובלתי הפיך: הן מוצפות בליחה, הופכות נוקשות וחסומות, מה שמוביל לקשיי נשימה קשים, שיעול כרוני, ירידה דרמטית בכושר הגופני ובאיכות החיים, ובמקרים חמורים - אף למוות.
לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, COPD היא אחת מסיבות התמותה המובילות בעולם, ומגמה זו צפויה להחמיר בשנים הקרובות ככל שאוכלוסיית העישון מתבגרת.
התלקחויות: האויב הגדול ביותר של חולי COPD
מעבר להחמרה האיטית והמתמשכת של המחלה, קיימת סכנה נוספת ומיידית: התלקחות - אירוע חריף שבו התסמינים מתגברים באופן דרמטי תוך ימים או אפילו שעות. החולה פתאום מתקשה לנשום יותר מהרגיל, השיעול מחמיר, כמות הליחה עולה ולעיתים מופיע חום.
כל התלקחות כזו היא לא רק אירוע בודד - היא עלולה להוביל לאשפוז דחוף, להחמיר באופן קבוע את הפגיעה ברקמת הריאה ולזרז את הידרדרות המחלה. חולים שחווים התלקחויות חוזרות סובלים מתוחלת חיים קצרה יותר ומאיכות חיים ירודה משמעותית.
הגילוי המפתיע: לא כל חולי COPD שווים
בכנס ה-ERS (European Respiratory Society) שהתקיים לאחרונה, בהשתתפות מומחים בינלאומיים מובילים, נדון באחד הנושאים הבוערים בתחום הרפואה הריאתית - ההתמודדות עם מחלת COPD והתלקחויותיה.
במהלך סימפוזיון ייעודי הודגש גילוי חשוב: כ-40% מחולי COPD סובלים מסוג מיוחד של דלקת בריאות, הנקראת "דלקת מסוג 2". מדובר באוכלוסיית חולים שמאופיינת בפעילות יתר של תאים מסוימים במערכת החיסון (אאוזינופילים).
המספרים מדברים בעד עצמם:
• שיעור ההתלקחויות בקרב קבוצה זו גבוה ב-74% לעומת חולי COPD אחרים
• הסיכון לאשפוז גבוה ב-64%
• האימפקט על איכות החיים משמעותי ביותר
אך הנקודה החיובית היא שדווקא אוכלוסייה זו עשויה להפיק תועלת רבה ביותר מטיפולים ביולוגיים מתקדמים - ובלבד שיזוהו בזמן.
הבעיה: רבים מהחולים לא מאובחנים נכון
למרות שהבדיקה לזיהוי דלקת מסוג 2 היא פשוטה ביותר - ספירת דם שגרתית למדידת רמות האאוזינופילים - בפועל רבים מהחולים אינם מאובחנים כראוי.
סקר עולמי שהוצג בכנס חשף ממצאים מדאיגים:
• כ-40% מהרופאים אינם מבצעים את הבדיקה באופן קבוע
• כ-10% אינם מבצעים אותה כלל
• כ-30% מבצעים אותה פעם אחת בלבד, בעת האבחנה הראשונית
הבעיה היא שבדיקה חד-פעמית אינה מספיקה. רמות האאוזינופילים משתנות לאורך זמן, ולכן נדרש מעקב תקופתי כדי לזהות את כל המטופלים הרלוונטיים. אבחון חסר זה מוביל להחמצת הזדמנות טיפולית חשובה שיכולה לשנות את מהלך המחלה.
החדשות הטובות: טיפול ביולוגי שמוכיח יעילות
במוקד הסימפוזיון הוצגו תוצאות מחקר MATINEE - מחקר קליני שבחן את היעילות של טיפול ביולוגי חדשני בשם נוקלה (Nucala, השם הגנרי: מפליזומאב). מדובר בנוגדן חד-שיבטי שפועל נגד חלבון בשם IL-5, המעורב בדלקת מסוג 2.
המחקר התמקד בחולי COPD עם התלקחויות חוזרות ודלקת מסוג 2, שכבר קיבלו את הטיפול הסטנדרטי המקסימלי בשאיפה (המכונה "טיפול משולש").
התוצאות היו ברורות ומשמעותיות: הטיפול הביולוגי הפחית ב-21% את שיעור ההתלקחויות הבינוניות והקשות בהשוואה לפלצבו (תרופת דמה).
מדובר בהישג משמעותי במיוחד לחולים שעד כה אפשרויות הטיפול שלהם היו מוגבלות ומיצו את כל האפשרויות הקיימות. כל הפחתה בהתלקחויות משמעה פחות אשפוזים, פחות סבל, שימור טוב יותר של תפקוד הריאות ואיכות חיים משופרת.
טיפול זה מצטרף לתרופה ביולוגית נוספת - דופיקסנט (Dupixent) - שכבר הוכיחה יעילות בהפחתת התלקחויות בקרב חולי COPD עם דלקת מסוג 2.
לא הכל עובד: למה חשוב להבין את ההצלחות והכישלונות
חשוב לציין שלא כל הניסיונות להפחית התלקחויות הצליחו. בסימפוזיון הוצגו חמישה מחקרים נוספים על שלוש מולקולות שונות, שכולם הסתיימו בתוצאות שליליות - כלומר, לא הצליחו להראות הפחתה משמעותית בתדירות ההתלקחויות.
הואיל ועומס התחלואה, התמותה והעומס הכלכלי של התלקחויות COPD כה גבוהים, מתקיימים כיום מחקרים רבים בשלבים מתקדמים (פאזה 2 ו-3) על מולקולות רבות ושונות. הצלחתו של מחקר ה-MATINEE עם נוקלה בולטת במיוחד על רקע הכישלונות האחרים, ומדגישה את החשיבות של מציאת הטיפול הנכון לאוכלוסיית המטופלים הנכונה.
התלקחויות COPD הן לא רק בעיה רפואית אישית. הן גם אתגר כלכלי וחברתי עצום. כל התלקחות כרוכה באשפוזים חוזרים, ימי מחלה ממושכים, ירידה דרמטית בתפקוד ונטל כבד על מערכות הבריאות ועל משפחות החולים. לכן, כל התקדמות בטיפול - במיוחד כזו שמונעת התלקחויות - עשויה לשנות את חוקי המשחק.
המסקנה העיקרית שעלתה מהכנס: העתיד טמון בגישה פרואקטיבית
1. זיהוי מוקדם של מטופלים עם דלקת מסוג 2 באמצעות בדיקות דם תקופתיות
2. מעקב מתמשך אחר רמות האאוזינופילים לאורך זמן
3. התאמה אישית של הטיפול הביולוגי למטופלים המתאימים
באמצעות גישה זו נוכל להפחית אירועים מסכני חיים, לשפר משמעותית את איכות חייהם של המטופלים, להפחית אשפוזים ואף להאריך את תוחלת החיים שלהם.
תקווה חדשה לאוכלוסייה שסבלה שנים רבות
הנתונים שהוצגו בכנס מהווים נקודת ציון משמעותית במסע לשיפור הטיפול בחולי COPD. אמנם הדרך עוד ארוכה והמחקר ממשיך, אך התרופות הביולוגיות החדשות מסמנות עידן חדש ואופטימי.
לראשונה קיימת אפשרות לתת מענה מותאם ואפקטיבי לאוכלוסייה רחבה של חולים שנזקקו לכך זה שנים רבות - בתנאי שיזוהו נכון ויטופלו בזמן.
המסר החשוב לחולים ולמשפחותיהם: אם אתם מטופלים בגין COPD ועדיין חווים התלקחויות חוזרות למרות הטיפול, שווה לשוחח עם הרופא המטפל על אפשרות לבצע בדיקת דם לאאוזינופילים ולבדוק האם אתם מתאימים לטיפולים הביולוגיים החדשים. זיהוי נכון יכול לשנות את איכות החיים שלכם בצורה משמעותית.
ד"ר אמיר בר שי, מומחה ריאות, מנהל המכון לרפואת ריאות באיכילוב