לא חייבים לרוץ מרתון - לפעמים מספיק פשוט ללכת. מחקר חדש שפורסם ב־Nature Medicine מצא כי הליכה יומיומית של כמה אלפי צעדים בודדים בלבד עשויה לעכב את התקדמות מחלת האלצהיימר, גם בקרב אנשים שכבר סובלים מסימנים ביולוגיים מוקדמים של המחלה.
לפי המחקר, אנשים שצעדו בין 3,000 ל־5,000 צעדים ביום עיכבו את הירידה בזיכרון וביכולות החשיבה בכשלוש שנים בממוצע. אלו שצעדו בין 5,000 ל־7,500 צעדים ביום - הרוויחו בממוצע עיכוב של כשבע שנים.
ד"ר ווי־יינג ונדי יאו, נוירולוגית מבית החולים מסצ'וסטס ג'נרל בבוסטון, הסבירה כי "הפעילות הגופנית עשויה להאט את הצטברות חלבון הטאו במוח - החלבון שקשור ישירות לאובדן הזיכרון - ובכך לעכב את התפתחות המחלה".
לא מדובר רק במספר הצעדים
לצד ההתלהבות, מומחים מזהירים שלא להתמקד רק במספר. ד"ר ריצ'רד אייזקסון, נוירולוג ומומחה למחלות ניווניות, אמר לאתר CNN כי אין "נוסחת קסם" של צעדים ביום: "מי שסובל מלחץ דם גבוה, סוכרת גבולית או עודף משקל, לא יסתפק רק בהליכה מסוימת. צריך תוכנית מותאמת אישית - תזונה, שינה, ניהול מתחים ופעילות גופנית משולבת".
ובכל זאת, יש מסר מעודד: הליכה של לפחות שעה ביום משפרת את זרימת הדם, מאזנת את רמות הסוכר ומיטיבה גם עם הלב וגם עם המוח.
במהלך המחקר, שכלל 296 משתתפים בגילאי 50 עד 90 ונמשך 14 שנה, החוקרים מדדו את מספר הצעדים, ביצעו סריקות מוח (PET) ומבחני זיכרון שנתיים. התוצאה: אצל הצועדים הקבועים, חלבון הטאו הצטבר בקצב איטי משמעותית, בעוד שאצל היושבים מול המסך - נרשמה החמרה מהירה יותר בזיכרון ובתפקוד היומיומי.
ד"ר אייזקסון מוסיף: "גם בניסויים בבעלי חיים ראינו שפעילות גופנית מפחיתה בכ־50% את הצטברות חלבוני האלצהיימר. אין ספק שגם בבני אדם - כל תנועה חשובה".