"כל שישה זיהומים חיידקיים שאובחנו במעבדה וגרמו לזיהומים נפוצים בקרב אנשים ברחבי העולם בשנת 2023 היה עמיד לטיפולים אנטיביוטיים, כך עולה מדוח חדש של ארגון הבריאות העולמי (WHO) שפורסם לאחרונה.
בין השנים 2018 ו-2023, עמידות לאנטיביוטיקה עלתה ביותר מ-40% משילובי הפתוגן-אנטיביוטיקה שנבדקו, עם עלייה שנתית ממוצעת של 5-15%. על פי נתונים שדווחו למערכת המעקב הגלובלית אחר עמידות ושימוש באנטיבטיקוביות (GLASS) של ארגון הבריאות העולמי ממעל ל-100 מדינות מזהירים כי עמידות גוברת לאנטיביוטיקה חיונית מהווה איום גובר על הבריאות העולמית.
מדובר על דוח המעקב החדש אחר עמידות לאנטיביוטיקה העולמי לשנת 2025 המציג, לראשונה, אומדני שכיחות עמידות ב-22 אנטיביוטיקה המשמשת לטיפול בזיהומים של מערכת השתן ומערכת העיכול, זרם הדם ואלו המשמשות לטיפול בזיבה. הדוח מכסה 8 פתוגנים חיידקיים נפוצים - Acinetobacter spp. , Escherichia coli , Klebsiella pneumoniae , Neisseria gonorrhoeae , Salmonella spp. שאינו טיפוסי , Shigella spp. , Staphylococcus aureus ו- Streptococcus pneumoniae - שכל אחד מהם קשור לאחד או יותר מהזיהומים הללו.
על פי ארגון הבריאות העולמי, ישנה הערכה כי העמידות לאנטיביוטיקה היא הגבוהה ביותר באזורי דרום-מזרח אסיה ומזרח הים התיכון כאשר 1 מכל 3 זיהומים שדווחו היה עמיד. באזור אפריקה, 1 מכל 5 זיהומים היה עמיד. העמידות נפוצה יותר ומחמירה במקומות שבהם מערכות הבריאות חסרות יכולת לאבחן או לטפל בפתוגנים חיידקיים.
"עמידות לאנטיביוטיקה עוקפת את ההתקדמות ברפואה המודרנית, ומאיימת על בריאותן של משפחות ברחבי העולם", כך הזהיר יו"ר מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברייסוס. "בעוד מדינות מחזקות את מערכות המעקב שלהן לאנטיביוטיקה, עלינו להשתמש באנטיביוטיקה באחריות, ולוודא שלכולם יש גישה לתרופות הנכונות, לאבחון איכותי ולחיסונים. עתידנו תלוי גם בחיזוק מערכות למניעה, אבחון וטיפול בזיהומים ובחדשנות באנטיביוטיקה מהדור הבא ובבדיקות מולקולריות מהירות בנקודת הטיפול".
הדוח החדש מציין כי חיידקים עמידים לתרופות הופכים למסוכנים יותר ברחבי העולם, כאשר הנטל הגדול ביותר נופל על המדינות הפחות ערוכות להגיב. מבין אלה ה- E. coli ו- K. pneumoniae הם החיידקים הגראם-שליליים העמידים המובילים לתרופות הנמצאים בזיהומים בדם. אלה נמנים עם הזיהומים החיידקיים החמורים ביותר, שלעתים קרובות גורמים לאלח דם, אי ספיקת איברים ומוות.
עם זאת, יותר מ-40% מחיידקי ה- E. coli ומעל 55% מחיידקי K. pneumoniae ברחבי העולם עמידים כעת. הטיפול המועדף עליהם בזיהומים אלה. באזור אפריקה, העמידות אף עולה על 70%. אנטיביוטיקה חיונית אחרת מצילת חיים, כולל קרבפנמים ופלואורוקינולונים, מאבדת מיעילותה כנגד אי קולי , ק. פנאומיאה, סלמונלה ואצינטובקטר . עמידות לקרבפנמים , שבעבר הייתה נדירה, הופכת שכיחה יותר, מצמצמת את אפשרויות הטיפול וכופה על הסתמכות על אנטיביוטיקה של מוצא אחרון. האנטיביוטיקה יקרה, קשה להנגישה, ולעתים קרובות אינה זמינה במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית (עולם שלישי).
יש לציין כי השתתפות המדינות ב-GLASS גדלה פי ארבעה, מ-25 מדינות בשנת 2016 ל-104 מדינות בשנת 2023. עם זאת, 48% מהמדינות לא דיווחו על נתונים ל-GLASS בשנת 2023 וכמחצית מהמדינות המדווחות עדיין חסרו את המערכות ליצירת נתונים אמינים. למעשה, מדינות העומדות בפני האתגרים הגדולים ביותר חסרו את יכולת המעקב להעריך את מצב העמידות שלהן לאנטיביוטיקה (AMR).
ארגון הבריאות העולמי קבע יעדים לטיפול בנגיף המיקרוביאלית באמצעות חיזוק מערכות הבריאות ועבודה בגישת "בריאות אחת" המתואמת בין מגזרי בריאות האדם, בריאות בעלי החיים והסביבה. כדי להתמודד עם האתגר הגובר של אנטי-מיקרוביאלית, מדינות חייבות להתחייב לחיזוק מערכות המעבדה וליצירת נתוני מעקב אמינים, במיוחד מאזורים מוחלשים, כדי ליידע טיפולים ומדיניות.
בתוך כך, ארגון הבריאות העולמי קורא לכל המדינות לדווח על נתונים איכותיים על עמידות לאנטי-מיקרוביאלית (AMR) ושימוש בתרופות אנטי-מיקרוביאליות עד שנת 2030. השגת יעד זה תדרוש פעולה מתואמת לחיזוק האיכות, הכיסוי הגיאוגרפי והשיתוף של נתוני מעקב נגד AMR כדי לעקוב אחר ההתקדמות. מדינות צריכות להגדיל את ההתערבויות המתואמות שנועדו לטפל בעמידות לאנטי-מיקרוביאלית בכל רמות הבריאות ולהבטיח שהנחיות הטיפול ורשימות התרופות החיוניות תואמות את דפוסי העמידות המקומיים.
על פי מומחים במערכת הרפואה, טוענים כי הדוח הנוכחי הוא מדאיג במיוחד.
מכיוון שבשנים הקרובות במידה ואנשים לא יבינו את החשיבות של פיתוח ומעקב נוגדנים נכונים, אנו ניתקל ביותר ויותר חיידקים עמידים שלרפואה הנוכחית לא תהיה יכולת להגן על בני האדם. המשמעות היא פשוטה, יהיו הרבה יותר מקרי מוות בעולם כי האנטיביוטיקה לא תצליח לגבור על החיידקים. לאור כך בארגון הבריאות העולמי מבקשים את השתתפות המדינות במחקר ובקידום הנושא.