אושר הוא דבר חמקמק. כשאתה מחפש אותו - נדמה שהוא לא יגיע לעולם, וכשהוא כבר שם - אתה לא בטוח שם לב לנוכחתו. לא סתם הוא אחד הנושאים הכי נחקרים שיש, ובוודאות מאלה שכתבו עליהם הכי הרבה ספרים. כעת, לראשונה, מדענים הצליחו לחשב בדיוק כמה מאושרים בני אדם צריכים להיות כדי שאושרם ישפיע ממש על הבריאות ויעזור להם לחיות יותר - והתוצאות מפתיעות.
המחקר, שהתפרסם בכתב העת המדעי Frontiers in Medicine, מבוסס על נתונים מ־123 מדינות לאורך 16 שנה, ומצא סף מדויק: רמת שביעות רצון של 2.7 מתוך 10. מתחת לרמה הזו - לא נצפתה כל השפעה על תמותה. מעליה - כל עלייה של אחוז אחד באושר הפחיתה את הסיכון למוות מוקדם ב־0.43%.
החוקרים, בהובלת ד"ר יוליה כריסטינה יוגה מאוניברסיטת אלבה יוליה שברומניה, ניתחו נתונים מסקרי Gallup העולמיים, שבהם נשאלו משתתפים: "דמיינו סולם מ־0 עד 10, שבו 10 מייצג את החיים הטובים ביותר עבורכם. באיזו מדרגה אתם עומדים כעת?"
לאחר מכן הושוו רמות האושר הממוצעות במדינות לשיעורי התמותה ממחלות לב, סרטן, סוכרת ומחלות נשימה בקרב בני 30-70.
"מתחת לרמת שביעות רצון של 2.7, אין כמעט קשר בין אושר לתמותה", מסבירה יוגה. "אבל ברגע שעוברים את הרף - כל עלייה באושר מתחילה לתרגם את עצמה לפחות מקרי מוות".
החוקרים מדמים את האפקט ל"עמעם אור": מתחת ל־2.7 נקודות, לא משנה כמה תסובבו את הכפתור - עדיין יהיה חושך. אבל ברגע שעוברים את הסף הזה, כל סיבוב נוסף מאיר את החדר יותר ויותר.
"השגת היעד עוברת במסלול מפתיע"
"דמיינו סולם, עם שלבים ממוספרים מ-0 בתחתית ועד 10 בראש. החלק העליון מייצג את החיים הטובים ביותר האפשריים עבורכם, והתחתית את החיים הגרועים ביותר האפשריים", מסבירה ד"ר עידית גוטמן, מביה"ס לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. "על איזו מדרגה בסולם אתם מרגישים שאתם עומדים כרגע? תחשבו טוב לפני שתענו: התשובה שנתתם יכולה לרמוז על רמת הבריאות שלכם בחודשים הקרובים, ובטווח הארוך- אפילו על סיכויכם להינות מאריכות ימים".
"קשה להאמין, אבל התחושה הסוביקטיבית של רווחה ושמחה היא גורם חוסן שעשוי להגן ממחלות ומתמותה. המחקר מראה כי רווחה סובייקטיבית פועלת כגורם מכריע אמיתי וכמותי לתמותה ממחלות לא מדבקות, ומאושש שוב את הקשר בין אושר לבין חיים ארוכים ובריאים. אבל, מתברר, השגת היעד של בריאות ושמחה עוברת במסלול מפתיע למדי".
"אם התרגלתם לחפש את האושר אצלכם פנימה, המחקר מציע שפספסתם את התמונה הרחבה", מסבירה ד"ר גוטמן. "כדי לזכות באושר צריך לשקלל גם את התשובות שנתנו השכנים ברחוב, הנהגים בפקק, החברים במילואים והדיירים בבית האבות. במילים אחרות, צריך לחיות בחברה שמאפשרת, בממוצע, חיים סבירים לכל חבריה".
היא מסבירה כי "המחקר מצא כי בקהילה של אנשים שטוב להם, הבריאות משתפרת והולכת במובן הזה, הזולת הוא המפתח לאושר".
עוד נמצא כי במדינות שבהן שביעות הרצון הממוצעת נמוכה (כמו חלק ממדינות אפריקה, אפגניסטן ומדינות מוכות סכסוך. אולי גם ישראל), האושר לא הצליח להגן כלל מפני מחלות. במקומות אלה נדרשים קודם כל תנאים בסיסיים: ביטחון, מערכת בריאות מתפקדת, תעסוקה ויציבות.
לעומת זאת, במדינות "מאושרות" יותר - למשל סקנדינביה, ניו־זילנד או קנדה - נמצא קשר ברור: ככל שאנשים מרוצים יותר מחייהם, כך שיעורי התמותה נמוכים יותר.
"למדינה מפתחות מרכזיים להכריע האם נחיה חיים שמחים ובריאים", מסבירה ד"ר גוטמן. "מה יכולה המדינה לעשות למען הבריאות והאושר שלנו? המחקר קובע, למשל, שזיהום האוויר, ההשקעה במערכת הבריאות, יוקר המחיה ואיכות הממשל קשורים באופן מובהק לסיכון התמותה של האזרחים- וכל אחד מהמשתנים הללו עומד בפני עצמו. שחיתות נמוכה יותר, רשתות ביטחון חברתיות חזקות יותר וממשל יציב יותר מעלים את רמת האושר של התושבים, וכך מגינים לא רק על שמחת החיים אלא גם על הבריאות".
לדבריה, קל יותר להיות מאושר כשרואים עצים ירוקים, נושמים אוויר צלול, ומרגישים שניתן להאמין לפוליטיקאים המובילים אותנו. נעים יותר לעשות הליכה בפארק, ולשפר בכך את בריאות הלב ואת מצב הרוח (ואם נתקלים בשכנים נחמדים, גם את תחושת השייכות והידידות). שמחה עשויה לעכב דלקתיות ולהפחית את העצבים והתסכול שדוחפים אותנו להדליק עוד סיגריה או להרגיש כאילו אנחנו חייבים אלכוהול.
המדינה יכולה לטפח אושר על ידי עידוד תזונה בריאה, השקעה בפסיכולוגים ובצוותי רפואה, והפחתת הלחץ שגורמים למשל פקקי תנועה, רעש ושחיתות. ראיות מ-123 מדינות מדגימות בנתונים מספריים שברי המזל החיים במדינות כאלה נהנים משנים ארוכות של אושר ובריאות".
אז איך נהיים מאושרים?
אם אתם חיים במדינה יציבה ובעלת מערכת בריאות טובה, כנראה שאתם כבר מעל רף האושר הדרוש. עבורכם, השקעה בשיפור הרווחה הנפשית - כמו חיזוק קשרים חברתיים, הפחתת סטרס וטיפוח תחושת משמעות - יכולה להעניק ממש שנים של חיים נוספים. ואם אתם חיים בסביבה פחות מאושרת או יציבה, הדרך לאריכות ימים מתחילה קודם כל בבסיס: ביטחון, בריאות, וחברה מתפקדת - ורק אחר כך באושר עצמו.
לד"ר גוטמן יש כמה עצות בשבילכם:
קודם כל, להפטר מהאשליה כאילו אושרנו בידינו: להפסיק לחפש איפה טעינו או במה ניתן להשתפר כדי לחוש שמחה. ההלקאה העצמית מחמירה את ההרגשה, וכנראה שאין לה שחר במציאות.
תתחילו בקטן: קל יותר להיות קצת יותר בריאים אם אנחנו קצת יותר מאושרים, ולהפך. בירה אחת פחות, גרם מדרגות אחד יותר, או שיחה נוספת בשבוע עם חברה עשויים להתניע שינוי לטובה ולהצטבר לשיפור ממשי בטווח הארוך.
התבוננו על התמונה הגדולה: במקום להסחף למחשבות מטרידות או לעיסוק-יתר ברגשות ובתחושות, קחו צעד אחורה. מתי הצלחתן להגיע לממוגרפיה או לחיסון שפעת? אולי אם תתאמו כבר עכשיו תור לרופאה הנחמדה, ואפילו תתאמו אותו עם חברה, תצליחו יותר למנוע התפתחות של מחלה. מה משבש את התוכנית להגמל מעישון או ללכת לחדר כושר? אולי לדלג על מבזק החדשות הבא יקל עליכם לוותר גם על הסיגריה שמאפשרת לכם להרגע ממנו; וכנראה שלחדר כושר קרוב, גם אם פחות נוצץ, תצליחו להגיע גם כשקצת קר ובלי לעמוד בפקקים.
חישבו מערכתית (התמונה העוד-יותר גדולה): למשל, גינה קטנה ליד מקום מגוריכם יכולה לשפר את איכות האויר ואת מצב הרוח שלכם; יכולה לדרבן לטפח עץ פרי או ערוגת ירק (הגננות מועילה לכושר, והתנובה- לתפריט), ולתת הזדמנות להתיידד עם השכנים. אם אין כזו, אולי תוכלו לנסות לפנות לעיריה, או להקים אחת בחצר הבנין.
עדיף לפעול ביחד: קבוצה של הורים, אזרחים או דיירים, מעצימה את השפעתם, וגם מספקת תמיכה הדדית ותחושת שייכות.
"ממצאי המחקר החדש תומכים בטענת הפסיכולוגים האקזיסטנציאליסטים: נסו לחשוב על האחר, במקום על עצמכם", מסכמת ד"ר גוטמן. "כבר נמצא כי עזרה לזולת משמחת את התורמים, לא פחות מאת הנעזרים. במקום להתמקד בעונג אישי ורגעי, נסו להושיט יד או מילה טובה לאנשים אחרים. מתברר שאושרנו תלוי בהם".