ניתוח הקטנת חזה נחשב במשך שנים לאחד ההליכים האסתטיים הנפוצים ביותר בקרב נשים. אך מחקר חדש שנערך במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה חושף כי מאחורי ההליך הקוסמטי מסתתרת גם השפעה רפואית משמעותית - שיכולה להגן על בריאות המטופלות בטווח הארוך.
המחקר, שנערך על ידי צוות החוקרים ד"ר מור ריטבלט, ד"ר נטע אופיר שילה, ד"ר נתן לישנסקי-פישר, ד"ר דמיטרי קוטוביץ', ד"ר דלית עמאר לישה, פרופ' אלכסנדר מרגוליס וד"ר תומר צור, מצא כי נשים שעברו ניתוח הקטנת חזה נמצאות בסיכון מופחת לפתח סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות מטבוליות אחרות - בהשוואה לנשים שלא עברו את ההליך.
החוקרים השתמשו במאגר נתונים רפואי בינלאומי (TriNetX), הכולל מידע של יותר מ־170 מיליון מטופלים ברחבי העולם. מתוך המאגר נבחרו למעלה מ־17 אלף נשים בגילאי 18-50, כולן ללא היסטוריה של מחלות מטבוליות, אשר עברו ניתוח להקטנת חזה.
הנשים חולקו לשלוש קבוצות לפי מדד מסת הגוף (BMI): נשים במשקל תקין, נשים עם עודף משקל ונשים הסובלות מהשמנת יתר. הנתונים של כל קבוצה הושוו לקבוצת ביקורת תואמת - נשים בעלות מאפיינים רפואיים דומים שלא עברו את הניתוח.
התוצאות: פחות סוכרת, פחות מחלות לב וכליות
הממצאים הראו באופן ברור כי ניתוח הקטנת חזה קשור בירידה משמעותית בסיכון לפתח תסמונת מטבולית, הכוללת בין היתר: סוכרת ותנגודת לאינסולין, יתר לחץ דם, הפרעות בשומנים בדם (דיסליפידמיה) ומחלת כליות כרונית.
ההשפעה החיובית נצפתה בכל קבוצות המשקל, אך בלטה במיוחד בקרב נשים במשקל תקין או עם עודף משקל קל. עם זאת, גם בקרב נשים עם השמנת יתר נמצאה מובהקות סטטיסטית המעידה על שיפור בבריאות המטבולית לאחר הניתוח.
לדברי החוקרים, ההסבר האפשרי לתופעה טמון בשיפור היכולת הגופנית לאחר הניתוח, בהפחתת עומס על עמוד השדרה והמערכת האנדוקרינית, ובשינויים הורמונליים המתרחשים בעקבות הפחתת מסת הרקמה השומנית.
"הנתונים החדשים מחזקים את ההבנה שניתוחים פלסטיים מסוימים יכולים להשפיע לא רק על מראה הגוף, אלא גם על תפקודו המטבולי," אמר ד"ר מור ריטבלט, אחד ממובילי המחקר. "זהו שינוי תפיסה חשוב שמחייב אותנו לבחון את הערך הבריאותי של ניתוחים אסתטיים מעבר לשיקול החיצוני".
הקשר הפחות מדובר בין אסתטיקה לבריאות
בעשורים האחרונים הפך ניתוח הקטנת חזה לפופולרי במיוחד בישראל ובעולם - לא רק מסיבות אסתטיות, אלא גם כדי להקל על כאבי גב וצוואר, בעיות יציבה וקשיי נשימה.
המחקר החדש מוסיף נדבך רפואי משמעותי: הניתוח עשוי להגן על המטופלות מפני מחלות מטבוליות עתידיות - ולהפוך לכלי נוסף במניעת סוכרת ומחלות לב.
לדברי החוקרים, תוצאות המחקר צפויות לעורר דיון חדש בשאלת הגדרת ניתוחים אסתטיים כפרוצדורות בעלות ערך רפואי מובהק, ולהשפיע על מדיניות מערכת הבריאות בנוגע למימון חלק מהניתוחים במסגרת ציבורית.
ממצאי המחקר יוצגו בכנס השנתי של האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית, שייערך בין ה־4 ל־5 בנובמבר 2025 ויעמוד השנה בסימן "חוסן והתחדשות".
בכנס ישתתפו מאות מומחים מהארץ ומהעולם, והוא יעסוק לא רק בהיבטים הרפואיים של הכירורגיה הפלסטית, אלא גם בשאלות אתיות וחברתיות - ביניהן השפעת הבינה המלאכותית על תכנון ניתוחים וניהול מרפאות, ואתגרי ההתמודדות עם עומסים רפואיים בעידן של מתיחות ביטחונית.
"המחקר ממחיש את מה שאנחנו כבר רואים בשטח - הרפואה האסתטית והפלסטית מתמזגות עם הרפואה המונעת," אמר ד"ר תומר צור, מנהל תחום ניתוחי שדיים בהדסה. "זה לא רק שינוי במראה - זה שינוי בחיים".