עם החזרה מהשבי החטופים ששהו שנתיים במנהרות חשוכות, מורעבים, ותחת התעללות קשה חוזרים עם תופעות פיזיולוגיות שונות, ולעיתים מעט משונות. כך, משפחתו של אבינתן אור אישרה כי הוא איבד 3 ס"מ מגובהו במהלך תקופת השבי ביקשנו לבדוק עם מומחית איך קורה דבר כזה, והאם זה בר תיקון?
"אנו מכירים ויודעים כי עם הזדקנותו אנו מאבדים מספר סנטימרים מגובהנו (תופעה פיזיולוגית טבעית ומוכרת), אולם תופעה של איבוד גובה בגיל צעיר הפתיעה את כולנו ועוררה סימני שאלה רבים", מסבירה אילנה למל- ליבשיץ מנהלת מערך הפיזיותרפיה בקופ"ח מאוחדת.
"מבלי להכיר לעומק את פרטי השבי הקשים של אבינתן, או את מצבו הבריאותי, ניתן להסביר את התופעה הפיזיולוגית בה בחור צעיר מאבד מגובהו:
הדיסק הוא מבנה סחוסי הנמצא בין חוליות עמוד השדרה, הוא בנוי מגרעין ג'לטיני (nucleus polposus) ומעטפת סיבית (annulus fibrosus). הדיסק משמש כבולם זעזועים ומאפשר תנועה וגמישות בעמוד השדרה. לדיסק הבין חולייתי אין אספקת דם ישירה, ולכן הוא תלוי בדיפוזיה של נוזלים וחומרים מזינים על מנת לשמור על תקינותו.
ליבת הדיסק (nucleus polposus) מורכבת בעיקר ממים ומפרוטאוגליקנים (מולקולות סופחות מים)- והם אלו שמעניקים לדיסק את גמישותו ויכולת בלימת הזעזועים. ככל שאנו מזדקנים, יכולת הדיסק לספוח ולאגור מים פוחתת, והוא הופך בהדרגה ליותר סיבי, צפוף וקשיח (ובשל כך הוא מתכווץ בגובהו).
במקרה המדובר, הסיבה להתנוונות הדיסק אינה נובעת מהגיל, כי אם בעיקר, וככל הנראה, מהתנאים הקשים בהם הוגבלה תנועתו".
"חשוב להבין כי תנועה חיונית לדיסק הבין חולייתי מכיוון שהיא מהווה את המגנון העיקרי לאספקת חומרי הזנה ולסילוק פסולת מהדיסק, שמתסתמך על תהליך שאיבה מכנית המופעל מעצם תנועת עמוד השדרה:
אספקת חומרי הזנה - הדיסק מקבל את מרבית המזון שלו בתהליך של דיפוזיה. כאשר אנחנו זזים (מתכופפים, מתיישרים, מסתובבים, הולכים) נוצר עומס דינמי על הדיסק, ודחיסה מסייעת לסילוק פסולת מטבולית.
שחרור לחץ- decompression: כאשר הלחץ משתחרר (כמו בשכיבה/ שינוי תנוחה) הדיסק פועל כמו ספוג וחוזר לצורתו. פעולה זו 'שואבת' פנימה חומרי הזנה טריים (מים, חמצן וגלוקוז) מכלי הדם המקיפים דרך דיפוזיה.
"ללא תנועה מתמדת, תהליך השאיבה נעצר והחלק הפנימי של הדיסק נשאר 'מורעב' מחמצן ומגלוקוז ומתמלא בחומצת חלב ובפסולת מטבולית.
כשאנחנו זזים, הלחץ המופעל על הדיסק "סוחט" אותו, וכשאין לחץ נוזלים וחומרי הזנה חוזרים פנימה. התנועה חיונית ונדרשת לחידוש החומרים המזינים את הדיסק. שיפור דיפוזיה של חמצן וסוכרים לתאים בדיסק. ככל שאין תנועה, יש פחות הזנה והדיסק מתנוון, ומאבד מגובהו ומגמישותו".
"תנועה, פעילות גופנית סדירה, תזונה ומערך ויטמינים ומינרלים תקין מסייעים בשמירה על בריאות הגוף, ובכלל זה בריאות וגובה הדיסק", מדגישה למל. "בנוסף לכך, לעיתים מצבים של חוסר תנועה מתמשך לצד חוסרים תזונתיים, עלולים לגרום לאוסטיאופורזיס בגיל צעיר (נדיר, אך אפשרי), שגם הוא עלול להשפיע על חוליות עמוד השדרה - בין אם בצפיפותן ושבירותן ובין אם במבנה החוליה. וגם מצב זה עלול לגרום לירידה בגובה".
האם מצב זה הפיך?
"זו שאלה שאנו לא ממש יודעים לענות עליה, שכן על פי רוב אובדן גובה קורה בהזדקנות. במקרה של אבינתן מדובר על גבר צעיר. עתה עם חזרתו מהשבי בהחלט יתכן כי חזרה לפעילות גופנית סדירה, השלמת החוסרים התזונתיים יחזירו לדיסק את גמישותו ותנועתו, ולצד כך יחזרו הסנטימטרים האבודים, עם הזמן נדע האם התהליך והשפעות השבי הפיכות במלואן".