התרופות הנפוצות שהורסות את בריאות המעיים, גם שנים אחרי השימוש

כשאנחנו חושבים על תופעות לוואי של תרופות, אנחנו בדרך כלל מדברים על בחילות, עייפות או כאבי ראש שנמשכים כמה שעות או ימים. אבל מה אם התרופה שלקחתם לפני חמש שנים עדיין משפיעה על הגוף שלכם היום, הרבה אחרי שהפסקתם להשתמש בה? מחקר חדש ומפתיע מאוניברסיטת טרטו באסטוניה מגלה שתרופות נפוצות שרבים נוטלים בכל יום עלולות לשנות את המיקרוביום במעיים לאורך שנים - ולא מדובר רק באנטיביוטיקה.

למי שלא מכיר, נסביר בקצרה שהמיקרוביום הוא מארג של מיליארדי חיידקים שחיים במערכת העיכול ומשפיעים על מגוון תהליכים ביולוגיים: מעיכול המזון דרך מערכת החיסון ועד לאיזון העצבי ופעילות המוח. עכשיו מתברר שחלק מהתרופות הכי נפוצות בארון התרופות משנות את האיזון העדין במעיים ומשאירות "טביעת אצבע" מיקרוביאלית שנשארת לאורך זמן.

במחקר שפורסם בכתב העת Computational Biology, חוקרים מאוניברסיטת טרטו באסטוניה בחנו יותר מ-2,500 דגימות צואה וכן נתונים שנאספו מהבנק הביולוגי הלאומי של אסטוניה (Estonian Biobank). הם גילו שרוב התרופות שניתחו היו קשורות לשינויים מדידים במאזן החיידקים במעי, אשר רבים מהם נשארו גם הרבה אחרי שהאנשים הפסיקו לקחת את התרופות.

ד"ר אוליבר אסמטס, המחבר הראשי של המחקר, הסביר בראיון ל-Science Daily: "רוב מחקרי המיקרוביום מתייחסים רק לתרופות שנלקחות באותם הימים, אבל התוצאות שלנו מראות שגם שימוש בתרופות בעבר יכול להיות משמעותי בהקשר הזה. זה גורם מפתיע ומשמעותי שיכול להסביר את ההבדלים האישיים במיקרוביום של אנשים שונים לאורך זמן".

צוותו של ד"ר אסמטס מצא בין היתר כי חלק מהשינויים נמשכים כאמור שנים ואף עשורים לאחר הפסקת הטיפול. בין התרופות שהשפיעו באופן מובהק על החיידקים במעי נמצאו נוגדי דיכאון ממשפחת ה־SSRI, חוסמי בטא (לטיפול בלחץ דם), תרופות לצרבת ולהפחתת חומציות הקיבה (PPI) ואף תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים שמיועדות לטיפול בחרדה ולשיפור השינה.

לדבrh החוקרים, הממצא המפתיע ביותר שלהם היה שבנזודיאזפינים, המשמשים כאמור בין היתר לטיפול בחרדה, מייצרים שינויים במיקרוביום שדומים לאלו שנגרמים מאנטיביוטיקה רחבת טווח. בנוסף, המחקר גילה שתרופות מאותה הקטגוריה, כמו דיאזפם ואלפרזולם, יכולות להשתנות באופן שבו הן משבשות את איזון החיידקים במעיים.

פרופסור אלין אורג מאוניברסיטת טרטו שהובילה את המחקר, הדגישה בראיון ל- Science Daily כי העבודה שלהם היא: "הערכה שיטתית, מקיפה וראשונה מסוגה של השפעות התרופות על המיקרוביום, תוך שימוש ברישומים רפואיים אמיתיים מהשטח. אנחנו מקווים שזה יעודד חוקרים ורופאים לקחת בחשבון את היסטוריית התרופות כשהם מפרשים את המידע על המיקרוביום של מטופלים".

מאזן החיידקים במעיים קשור למגוון רחב של מצבים בריאותיים - ממחלות מעיים דלקתיות והשמנת יתר ועד לדיכאון, חרדה ומחלות אוטואימוניות. כשתרופות משנות את המיקרוביום לאורך זמן, זה עלול להשפיע על הסיכון למצבים האלו ועוד רבים אחרים, כמו גם על התגובה לטיפולים מסוגים שונים.

חשוב להדגיש כי מסקנות המחקר לא אומרות שצריך להימנע משימוש בתרופות מסוימות או להפסיק להשתמש בתרופות שאתם נוטלים כיום. תרופות להפחתת לחץ דם, כמו גם נוגדי דיכאון הן חיוניות ביותר לאנשים שזקוקים להן. הן משפרות את איכות החיים ואף יכולות להציל חיים. אבל המחקר כן מזכיר שכל תרופה יכולה להשפיע על הגוף בדרכים שאנחנו לא תמיד מודעים להן.

אם אתם נוטלים תרופות לטווח ארוך, כדאי לדבר עם הרופא על הצורך המתמשך בהן ועל אפשרויות חלופיות אם יש. בנוסף, שמירה על תזונה מגוונת ועשירה בסיבים, צריכת מזונות כמו יוגורט ומוצרי חלב מותססים, תוך הימנעות משימוש מיותר באנטיביוטיקה - כל אלו יכולים לעזור לשמור על מאזן חיידקים בריא יותר במעיים. בסופו של דבר, המחקר מזכיר שהגוף שלנו הוא מערכת מורכבת, שבה מערכות שונות שזורות זו בזו ומשפיעות זו על זו. התרופות שאנחנו לוקחים היום יכולות להשפיע על הבריאות שלנו מחר ולפעמים גם שנים קדימה.