כמעט כל אישה בישראל מעל גיל 36 סובלת מתסמיני טרום גיל המעבר - אך רובן אינן מאובחנות, לא מקבלות טיפול, ונאלצות להתמודד לבד עם שורה ארוכה של תופעות גופניות ונפשיות. כך עולה מסקר חדש וראשון מסוגו בישראל, שנערך בקרב 1,669 נשים, ביוזמת קהילת #מדברות_פֶּרִי, המאחדת נשים בתקופת הפֶּרִימנופאוזה (טרום גיל המעבר), בהובלת דסי (הדס) מנדל ובשיתוף האגודה הישראלית לגיל המעבר בראשות ד"ר גדעון קופרניק.
ממצאי הסקר הוגשו לאחרונה ל-FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקאי, כמענה לפנייה יזומה שלו לציבור, כחלק מתהליך היסטורי שמוביל הארגון לעדכון תוויות האזהרה והנחיות השימוש בטיפולים הורמונליים לנשים. מדובר ביוזמה ישראלית תקדימית, המשלבת עדויות מהשטח עם ראיות מדעיות עדכניות, אשר יכולה להשפיע על חייהן של מאות מיליוני נשים בארץ וברחבי העולם.
"אם יש לך מחזור - הכול תקין"
הסקר מציג תמונה מטרידה: מעל 70% מהנשים בגילאי 41-55 סובלות משישה תסמינים או יותר, וכבר בגילאי 36-40 57% מהנשים מדווחות על מצב דומה. למרות זאת, קרוב למחציתן כלל לא העלו את הנושא בביקור אצל הרופא, ורק 2.8% סיפרו שהרופא יזם את השיחה בעצמו. רק 11.4% דיווחו שהרופא עבר איתן על רשימת תסמינים מסודרת, כפי הנדרש בהתאם להנחיות האיגודים המקצועיים המובילים בעולם לאבחון וקביעת טיפול מותאם. רק 18.7% מהנשאלות אמרו שקיבלו הסבר מספק מהרופא.
"בגיל 44 פניתי לרופאה עם נדודי שינה, מצבי רוח, הזעות לילה ומחזור לא סדיר", מספרת דסי מנדל, יוזמת הסקר. "היא השתיקה אותי ואמרה: 'אם יש לך מחזור - הכול תקין'. לא. לא תקין. וזו בדיוק הבעיה - לפי הסקר שלנו, זו תשובה ששומעות לצערי כ-10% מהנשים. רוב הרופאים בכלל לא מודעים ולא מזהים את טרום גיל המעבר, והנשים נשארות לסבול בלי אבחנה וללא מענה".
הסקר מפריך את המיתוס הרווח שגיל המעבר מתחיל רק כשהווסת נפסקת או שהוא מתבטא בעיקר בגלי חום. ד"ר גדעון קופרניק, יו"ר האגודה הישראלית לגיל המעבר, מסביר: "לפי ההגדרה הרפואית, גיל המעבר עצמו הוא יום אחד בלבד - היום בו חלפה שנה מאז הווסת האחרונה. אבל בפועל זהו תהליך ארוך שמתחיל שנים קודם לכן. תקופת הפֶּרִימנופאוזה (טרום גיל המעבר) מתחילה כבר בשנות ה־30 וה־40, לעיתים כשהמחזור עדיין סדיר והאישה נמצאת בשיא הפוריות, אך רמות ההורמונים, אסטרוגן ופרוגסטרון, מתחילות לרדת ולצאת מאיזון. ומשם מגיעים רוב התסמינים".
התסמינים שתיארו המשתתפות בסקר מציירים תמונה רחבה הרבה יותר מגלי חום בלבד:
נדודי שינה (73%), שינויים במצב הרוח (71%), השמנה בטנית (59%), ערפל מוחי (56%), קושי בריכוז (54%) ואחד או יותר תסמינים וגינליים כמו יובש, כאב או דלקות חוזרות (51%). גלי החום, הסמל המזוהה ביותר עם גיל המעבר, הופיעו רק במקום ה-12 (37%).
"חלק מהנשים מגיעות אלינו כשמחזור הווסת עדיין פעיל, ולפעמים אפילו סדיר", מדגיש ד"ר קופרניק, "עם הפרעות שינה, מצבי רוח משתנים, שינויים קוגניטיביים ירידה בחשק המיני ותסמינים גופניים שמפריעים להן לעבוד, לנהל מערכות יחסים ולחיות חיים מלאים. זו לא 'תקופה חולפת' - זו תקופה עם השלכות רפואיות, נפשיות וחברתיות עמוקות. היא יכולה להתחיל בגיל צעיר ולהימשך חמש, עשר, ואפילו יותר שנים".
טיפול הורמונלי חלופי (HRT) נועד להשלים את רמות האסטרוגן והפרוגסטרון שיוצאות מאיזון ויורדות בתקופת טרום גיל המעבר. החשש מהטיפול נולד בעקבות פרסום מחקר ה-WHI בשנת 2002, שבו השתתפו נשים בגיל ממוצע של 63, שנים רבות אחרי גיל המעבר. אף על פי שהמחקר לא נועד לבחון את השפעת ההורמונים על נשים צעירות יותר, תוצאותיו הוצגו באופן גורף ויצרו בהלה עולמית. בעקבות כך הורה ה-FDA להוסיף לכל סוגי הטיפולים ההורמונליים אזהרת 'קופסה שחורה' - אזהרת הסיכון המחמירה ביותר.
מאז חלפו יותר משני עשורים, במהלכם הצטבר ידע נוסף ממחקר ה-WHI ופורסמו מאות מחקרים אחרים שהראו כי טיפול הורמונלי, כשהוא ניתן בזמן ובמינון הנכון, הוא בטוח, יעיל, משפר משמעותית את איכות החיים, ואף מעניק הגנה על הלב, המוח והעצמות. האיגודים המקצועיים המובילים בעולם מגדירים כיום טיפול הורמונלי כקו ראשון לטיפול בתסמיני טרום גיל המעבר.
"רופאים ונשים עדיין חוששים מהורמונים בגלל כותרות מלפני יותר מ-20 שנה ומיתוסים שהתפתחו לאורך השנים", אומר ד"ר קופרניק. "אבל המדע מספר סיפור אחר לגמרי. גם לפי הסקר, אמנם רק כרבע מהנשים קיבלו הצעה לטיפול הורמונלי, אך מבין המשתמשות קרוב ל-80% דיווחו על שיפור משמעותי לפחות בתסמין אחד, ביניהם שינה, גלי חום, הזעות לילה ומצב הרוח. תופעות לוואי חמורות דווחו אצל פחות מחצי אחוז, וגם הן ללא הוכחת קשר ישיר. יש בידינו טיפולים בטוחים שיכולים לשנות חיים והגיע הזמן לנפץ את המיתוסים והפחדים".
גם בתחום הטיפול הוגינלי המקומי, הנתונים מדאיגים. יותר ממחצית מהנשים דיווחו על תסמין וגינלי אחד לפחות, יובש, כאב, דלקות חוזרות או הפרשות, אך פחות מ-10% השתמשו בטיפול באסטרוגן וגינלי מקומי (LVE), שאינו נספג כמעט כלל למחזור הדם ונמצא במחקרים כבטוח כמעט לחלוטין.
"הפחד מאזהרות 'הקופסה השחורה' של ה-FDA עשה נזק עצום והרתיע רופאים מלהציע ונשים מלהשתמש בטיפול מקומי בטוח", אומרת דסי מנדל. "מנתוני הסקר עולה שיותר מ-70% מהנשים שטופלו דיווחו על שיפור בתסמינים".
למרות שמחקרים מראים שתסמינים וגינליים משפיעים באופן ישיר על איכות החיים, התפקוד, הביטחון העצמי והיחסים הזוגיים, נשים רבות עדיין אינן מקבלות טיפול פשוט, בטוח ויעיל שיכול להחזיר תחושת נוחות, ביטחון, אינטימיות ואיכות חיים.
"לאורך שני עשורים בתעשייה הרפואית, בהם גם ניהלתי ניסויים קליניים והובלתי תהליכי אישור מוצרים ב-FDA, ראיתי עד כמה נוסח התווית משפיע על הגישה לטיפול", מוסיפה מנדל. "כשיש אזהרת 'קופסה שחורה', גם טיפול יעיל ובטוח הופך לבלתי נגיש - לא רק בארה"ב, אלא גם כאן בישראל. הגיע הזמן לעדכן את ההנחיות כך שישקפו את הידע המדעי העדכני, ולא פחדים ישנים".
תוצאות הסקר הוגשו ל-FDA במטרה לתמוך בהסרת אזהרת 'הקופסה השחורה' על טיפול אסטרוגן וגינלי מקומי ובמטרה לעדכן את אזהרות והנחיות השימוש לטיפולים הורמונליים באופן כללי.
הסקר נערך ביוזמת הדס (דסי) מנדל, במסגרת פעילות קהילת #מדברות_פֶּרִי, קהילה שמהווה מרכז ידע ותמיכה עבור נשים בישראל. הקהילה מנגישה לנשים ידע ומידע מבוססי מחקר ומדע, כדי שכל אישה תדע לזהות מה קורה בגופה, תכיר את אפשרויות הטיפול ותבחר את מה שהכי נכון עבורה, במטרה לעבור את תקופת טרום גיל המעבר הכי בטוב שאפשר. המהלך התקיים בשיתוף האגודה הישראלית לגיל המעבר, בראשות ד"ר גדעון קופרניק, שפועלת מול רופאים להנגשת מידע עדכני, להפרכת פחדים ולעידוד שיח וטיפול מבוסס מחקר עם מטופלות. הסקר בוצע באופן עצמאי, ללא ניגודי עניינים וללא תלות בגורמים מסחריים.