הילד חטף מכה בראש? כל מה שחשוב לדעת על זעזוע מוח אצל ילדים

ילד בן 3 הגיע למלר"ד של מאוחדת באשדוד כשהוא לא מגיב ולא פותח עיניים, לאחר שנפל ונחבל בראשו. צוות המלר"ד הצליח להעיר אותו לאחר דקות ארוכות, ולאחר בדיקות ראשוניות שהראו זעזוע מוח, הילד והאם פונו להמשך בדיקות והשגחה בבית החולים. המקרה ממחיש את החשיבות של הערנות והתגובה המהירה של צוותי הרפואה במצבי חבלה בראש, במיוחד אצל ילדים צעירים.

לדברי ד"ר ולרי פיכמן, מנהל המחלקה לרפואת משפחה ומנהל תחום רפואת ראשונית במחוז דרום במאוחדת, הגורם הנפוץ ביותר לזעזוע מוח בקרב ילדים הוא נפילה. "פעוטות עלולים ליפול מהמיטה, מהספה, מהעגלה או מכיסא האוכל, וילדים בגיל הגן ובית הספר חשופים לנפילות במגרשי משחקים, בעת טיפוס על מתקנים, מגלשות או נדנדות, ולעיתים גם במעידה פשוטה בבית או ברחוב", מסביר ד"ר פיכמן.

"סיבה שכיחה נוספת היא פגיעה במהלך פעילות ספורטיבית. משחקי כדור כמו כדורגל, כדורסל או כדורעף עלולים לגרום להתנגשות בין שחקנים או לפגיעה ישירה בראש מכדור. גם רכיבה על אופניים, קורקינט, סקייטבורד או רולרבליידס ללא שימוש בקסדה מגבירה את הסיכון. נוסף על כך, ילדים המשתתפים בחוגי אמנויות לחימה או התאבקות חשופים להתנגשויות העלולות לגרום לזעזוע מוח".

זעזוע מוח מוגדר כפגיעה תפקודית זמנית במוח הנגרמת כתוצאה מחבלה בראש, כאשר לרוב אין עדות לנזק מבני בהדמיה מוחית. מדובר בהפרעה הפיכה, אך לעיתים היא עלולה להיות בעלת השלכות משמעותיות, המחייבות התייחסות רפואית קפדנית. בילדים, זעזוע מוח נחשב לתופעה שכיחה יחסית, בעיקר בשל חשיפתם למצבי סיכון שונים.

"התסמינים הקליניים מגוונים וכוללים כאבי ראש, סחרחורת, חוסר יציבות, בחילות והקאות, טשטוש ראייה, רגישות לאור או לרעש, בלבול וקושי בריכוז, איטיות בתהליכי חשיבה, עייפות חריגה ושינויים בדפוסי השינה. בילדים צעירים במיוחד ייתכנו בכי חריג, חוסר שקט או סירוב לאכול, המהווים לעיתים הביטוי הראשוני לפגיעה. לצד תסמינים אלה, קיימים סימני אזהרה המחייבים פנייה מיידית לרופא: אובדן הכרה גם אם קצר, הקאות חוזרות, החמרה משמעותית בכאב ראש, פרכוסים, שינויים במצב ההכרה או בהתנהגות, לרבות ישנוניות חריגה ובלבול קשה, חולשה או ירידה בתחושה באחד האיברים, הפרעה בדיבור או בהליכה, וכן הופעת הפרשות דם או נוזל מהאוזן או מהאף".

על פי הערכות, חמישה עד עשרה אחוזים מכלל פגיעות הראש בילדים מסתיימות בזעזוע מוח. הנתון משקף את החשיפה הגבוהה של ילדים למצבי חבלה שונים ואת הרגישות המוגברת של גיל הילדות לפגיעות מסוג זה.

במקרה של חשד לזעזוע מוח, ההתנהלות הראשונית של ההורים כוללת הפסקה מיידית של הפעילות הגופנית או המשחק והשגחה צמודה במשך 24-48 שעות, תוך תשומת לב לסימני אזהרה. חזרה לפעילות ספורטיבית או גופנית מותרת רק לאחר קבלת אישור רפואי.

לדברי ד"ר פיכמן, הטיפול בזעזוע מוח מתמקד במנוחה פיזית וקוגניטיבית, הכוללת הפחתת פעילות גופנית, צמצום חשיפה למסכים ולהעמסה לימודית והימנעות מספורט עד לחלוף כל התסמינים. במידת הצורך ובהתאם להמלצת רופא, ניתן לשקול מתן משככי כאבים פשוטים. החזרה לשגרה נעשית בהדרגה, בהתאם לקצב ההיעלמות של התסמינים.

אשפוז אינו נדרש ברוב המקרים, אך הוא מומלץ כאשר מופיעים סימנים כגון אובדן הכרה ממושך, הקאות חוזרות, פרכוסים, סימנים נוירולוגיים חריגים, חבלה חמורה או מנגנון פגיעה מסוכן, וכן במצבים שבהם יש צורך בהשגחה צמודה, בעיקר אצל ילדים צעירים.

לרוב, ילדים מחלימים מזעזוע מוח תוך שבוע עד שלושה שבועות, אך בחלק קטן מהם עלולה להתפתח תסמונת פוסט־קונקוסיבית, המאופיינת בכאבי ראש, קשיי ריכוז ועצבנות הנמשכים שבועות ואף חודשים. חבלה חוזרת בטרם הושלמה ההחלמה עלולה להוביל לנזק מוחי חמור יותר, ולכן חשיבות ההדרכה להורים ולצוותי החינוך והספורט רבה מאוד.

• כאבי ראש, סחרחורת, חוסר יציבות
• בחילות והקאות
• טשטוש ראייה, רגישות לאור או לרעש
• בלבול, קושי בריכוז ואיטיות בתהליכי חשיבה
• עייפות חריגה ושינויים בדפוסי השינה

• הפסקה מיידית של פעילות גופנית או משחק!
• השגחה צמודה במשך 24-48 שעות, תוך תשומת לב לסימני אזהרה.
• מנוחה פיזית וקוגניטיבית.
• צמצום חשיפה למסכים.
• הימנעות מספורט עד לחלוף כל הסימפטומים.
• ניתן לשקול משככי כאבים פשוטים לפי הנחיית רופא.
• חזרה הדרגתית לשגרה בהתאם להתקדמות ההחלמה.