לא מה שחשבתם: מה קורה לגוף כשמפסיקים לאכול פחמימות?

משפיעניות ברשת מקדמות אותן בכל הכוח, קמפיינים שיווקיים מבטיחים שמדובר ב"דיאטות פלא" ואפילו מחקרים מוכיחים את יעילותן של דיאטות פופולריות כמו דיאטה קטוגנית (קטו) והימנעות מפחמימות. אז כן, לדיאטת קטו יש את היתרונות הרבים שלה, גם למשקל וגם לבריאות הכללית, אבל מה קורה כשבדיאטות כאלו מחליטים להימנע לחלוטין מצריכה של פחמימות מכל סוג?

פחמימות, בדיוק כמו שומנים וחלבונים, נחשבות לגורם בסיסי בתזונה שלנו והן חיוניות לייצור אנרגיה ולמגוון תהליכים ביולוגיים. אז מה בדיוק קורה כשמפסיקים לתת לגוף את מקור האנרגיה המרכזי שלו? בקיצור, זה גורם לשינויים דרמטיים באופן שבו הגוף מתפקד והם לא תמיד כל כך חיוביים כמו שנוטים לשער.

כשמפסיקים לאכול פחמימות, מתרחשים בגוף שני תהליכים מרכזיים בשלב הראשון. בהתחלה, הגוף מתחיל לפצות על המחסור באנרגיה בעזרת תהליך שנקרא גלוקונאוגנזה - יצירת גלוקוז ממקורות אלטרנטיביים כמו חומצות אמינו מהשרירים וגליצרול מהשומנים. זהו בעצם "מצב חירום" שהגוף נכנס אליו כדי לשמור על תפקוד המוח והשרירים.

מומחים מדגישים כי למרות שהתהליך הזה יכול להיות שימושי לירידה במשקל לטווח הקצר, הגוף לא אמור להישאר במצב הזה לתקופה ממושכת, מכיוון שזה עלול להוביל לחוסר איזון הורמונלי, רמות סוכר גבוהות בדם ובעיות בכבד ובבלוטת התריס.

הגוף האנושי צריך לפחות 130 גרם פחמימות ביום לתפקודים בסיסיים, ויותר אם אתם פעילים גופנית. לכן, בפרק זמן של 24 עד 48 שעות מהרגע שבו מפסיקים לצרוך פחמימות, מאגרי הגליקוגן שהגוף מאחסן לחירום מתחילים להתרוקן. כדי לשמור על תפקוד המוח והשרירים, הגוף נאלץ לעבור לשריפת שומן, תהליך שנקרא קטוזיס. מצב כזה יכול להיות מלווה בתופעות לוואי לא נעימות שכבר זכו לכינוי "שפעת קטו".

תופעות הלוואי השכיחות של התופעה כוללות עצבנות, עצירות, עייפות והתייבשות. בטווח הארוך, קטוזיס יכול להוביל גם לחוסר איזון באלקטרוליטים ובמקרים קיצוניים אפילו למצבים מסכני חיים, בייחוד אצל אנשים עם סוכרת.

הבעיה הגדולה ביותר בהימנעות מוחלטת מפחמימות היא שאתם לא באמת מקבלים גישה לחומרים מזינים חיוניים. הסכנה הזאת מתרחשת לא בדיאטות קצרות טווח, אלא כשנמנעים מפחמימות לתקופה ממושכת.

הימנעות מפחמימות עלולה להוביל למחסור בוויטמין C, חומצה פולית, ויטמינים מקבוצת B, סיבים תזונתיים ונוגדי חמצון - כל החומרים שהגוף זקוק להם כדי לתפקד בצורה תקינה. לדוגמה, מחקרים מצאו שספורטאים החלימו טוב יותר מאימונים כשצרכו פחמימות, בהשוואה לאלו כשהסתמכו על חלבון בלבד, מה שמוכיח שפחמימות חיוניות לא רק לאנרגיה אלא גם להחלמה ולעלייה במסת השריר.

בטווח הארוך, הימנעות מפחמימות עלולה גם להעלות את הסיכון לכולסטרול גבוה, אבנים בכליות, החלשת העצמות, בעיות במערכת העיכול ואפילו סוגים מסוימים של סרטן. בנוסף, דיאטות קטוגניות, שמגבילות את צריכת הפחמימות ל-50 גרם בלבד ביום, עדיין לא נחקרו מספיק לטווח הארוך. למרות שהן בהחלט יכולות לעזור לאנשים עם סוכרת או אפילפסיה בטווח הקצר, הבטיחות שלהן לטווח הארוך, בפרק זמן של עשרות שנים, עדיין לא ברורה.

דיאטות דלות פחמימות הן אסטרטגיה פופולרית לירידה במשקל כבר עשרות שנים וכאמור, הן יכולות להיות טובות להרזיה ולשיפור הבריאות. מחקרים קליניים אכן מראים כי הפחתה של הפחמימות תורמת לירידה במשקל ולשליטה טובה יותר בסוכר בדם בטווח הקצר, במיוחד אצל אנשים עם סוכרת סוג 2. אבל היתרונות האלו בדרך כלל מגיעים לרמת יציבות תוך שנה.

בטווח הארוך, מחקרים מלמדים כי התוצאות של אנשים שעושים דיאטה דלת פחמימות לעומת סוגי דיאטות אחרות הן פחות או יותר זהות. בנוסף, ברמה הפסיכולוגית, חוקרים גילו שדיאטות דלות פחמימות הן מאוד מגבילות וקשה להתמיד בהן לאורך זמן, כך שרוב האנשים ממילא מתקשים להפוך אותן לדרך חיים.

בשורה התחתונה, במקום להוציא לגמרי את הפחמימות מהתפריט, עדיף להתמקד באיכות ולא בכמות - להשתדל לצרוך פחמימות מורכבות כמו דגנים מלאים, פירות וירקות. פחמימות כאלו מספקות לא רק אנרגיה שנשמרת לאורך זמן, אלא גם סיבים, ויטמינים ונוגדי חמצון חיוניים. חשוב גם לזכור שהדיאטה הכי טובה היא כזאת שתוכלו לעמוד בה לאורך זמן ושתספק לגוף את כל מה שהוא צריך. קיצוניות בתזונה אולי יכולה לספק תוצאות מהירות, אבל בטווח הארוך היא עלולה לגרום יותר נזק מתועלת.