לאורך ההיסטוריה, מדענים ניסו שוב ושוב למצוא קשרים לא צפויים בין מאפיינים ביולוגיים לבין רמת מנת משכל, אופי והתנהגות. היו גם כאלו שניסו לקשור בין אלמנטים ביולוגיים כמו גודל האף ואיבר המין, אבל עד עכשיו, כל המחקרים שבוצעו בנושאים האלו נחשבו לאנקדוטות נחמדות במקרה הטוב או לקשקושים פסאודו מדעיים במקרה הרע.
אבל באוגוסט האחרון, מחקר עדכני שפורסם בכתב העת Communications Biology התייחס ברצינות רבה לקשר ייחודי מהסוג הזה. החוקרים בחנו את התיאוריה על קשר אבולוציוני ישיר בין האורך של איבר מסוים בגוף לבין גודל המוח ולרמת האינטליגנציה.
אז איזה איבר יכול להעיד על אינטליגנציה גבוהה?
המחקר הייחודי נערך באוניברסיטת רידינג שבבריטניה ובמסגרתו נותחו 94 מיני פרימטים, חיים ונכחדים. בקבוצה הזאת נכללים קופים, קופי אדם וגם כמובן אנחנו, בני האדם. החוקרים בחנו את הקשר בין מבנה היד ובעיקר אורך האגודל, לבין גודל המוח, בדגש על גודלו של הניאוקורטקס, האזור שאחראי על חשיבה מורכבת, עיבוד תחושות ותודעה.
החוקרים גילו בצורה חד משמעית כי קופי אדם ובני אדם בעלי אגודלים ארוכים יותר נטו גם להיות בעלי מוח גדול יותר. בנוסף, הם ציינו כי הממצאים מפתיעים במיוחד בגלל שהצפייה שלהם הייתה למצוא קשר כזה בין אורך האגודלים לבין "המוח הקטן" (cerebellum) שאחראי על תכנון, ויסות ולמידה של תנועות מוטוריות. אבל הקשר שהתגלה עם הניאוקורטקס משפיע בעיקר על קבלת החלטות, פתרון בעיות והבנה מורכבת של המציאות, מה שמעיד על אינטליגנציה מפותחת יותר.
האם אפשר לקבוע את רמת האינטליגנציה לפי אורך האגודל?
ד"ר ג'ואנה בייקר, חוקרת במחלקה לביולוגיה סביבתית באוניברסיטת רידינג ומי שהובילה את המחקר, סיפרה שמדענים כבר ידעו מזמן על הקשר בין התפתחות המוח למבנה כף היד אצל יונקים. אך במקרה הזה, לדבריה, מדובר בעדות ראשונה לקשר בין גודל האגודלים לרמת האינטליגנציה: "ככל שהאבות הקדמונים שלנו השתפרו באחיזה ובתמרון של חפצים, המוח שלהם היה חייב לגדול כדי לעמוד בקצב של המיומנויות החדשות", אמרה בייקר לראיון למגזין Neuroscience News.
בנוסף, גם כשהחוקרים הסירו מהניתוח שלהם את הנתונים על בני האדם, הקשר בין אורך האגודל לגודל המוח נותר מובהק, מה שמחזק את ההנחה שזהו מנגנון שמתקיים לאורך כל ההתפתחות של הומינואידים (קופי אדם).
זה המקום להדגיש שהממצאים האלו לא אומרים בהכרח שאם האגודל שלכם קטן מהממוצע אז רמת המשכל שלכם נמוכה. אבל כן מדובר באבן דרך חשובה בהבנת האופן שבו האבולוציה שלנו עיצבה גם את מבנה הגוף וגם את תפקוד המוח שלנו לאורך השנים.
ואיך כל זה קשור לטיקטוק ולסמארטפונים?
אז לא, אי אפשר לקבוע בבירור את רמת האינטליגנציה שלכם לפי גודל האגודל, אבל כן אפשר לומר שאגודל ארוך, שמסוגל לבצע פעולות עדינות כמו אחיזה של כלים קטנים, כתיבה או גלילה בסמארטפון, הוא עדות למערכת עצבית מתוחכמת שהתפתחה במשך מיליוני שנות אבולוציה.
הקשר בין מבנה היד לבין גודל המוח אולי מרתק ברמה האבולוציונית, אבל הוא קיבל באחרונה גם טוויסט מעניין ולא צפוי: סרטון שהפך לוויראלי בטיקטוק הראה סטודנטית לסיעוד שמסרבת למסור את הטלפון למרצה בטענה שהיא "לא מסוגלת להתרכז ולהעביר יום שלם בלי לבדוק את המסך".
הסיפור הזה ממחיש את התיאוריה שלאגודלים שלנו יש תפקיד חדש בעידן הדיגיטלי, כזה שמשפיע על תפקוד המוח לא רק ברמה הפיזית אלא גם ברמה ההתנהגותית והרגשית. מומחים עדיין חלוקים לגבי ההשלכות ארוכות הטווח של השימוש המסיבי בסמארטפונים ועל ההשפעות שלהם על התפתחות המוח בעתיד. יש מי שמודאגים מההשפעה הפוטנציאלית המזיקה שלהם, אבל על דבר אחד יש הסכמה רחבה: הקשר בין הידיים למוח לא נגמר בעידן הפרה-היסטורי, אלא ממשיך להשתנות גם היום, מול המסך הקטן שאנחנו מחזיקים כל היום.