הרימונים עם הקליפה הבהירה והחיוורת פחות פוטוגניים מאחיהם שמתהדרים בקליפה האדומה הבוהקת והפוטוגנית. אם מדובר בהעדפה לתמונה באינסטגרם לכבוד ראש השנה, ברור מי מהשניים עדיף. אבל מתברר שלרימון הבהיר יתרונות אחרים, משמעותיים יותר מנראות חיצונית והוא נחשב טוב ואיכותי מהרימון האדום. ממצא זה ונוספים עלו לאחרונה ממספר מחקרים מדעיים שנערכו בישראל.
המחקרים שנעשו במכון המחקר מיגל בשיתוף עם מכון וולקני, שופכים אור חדש על יתרונותיו הבריאותיים של הרימון, שיקבל מקום של כבוד על שולחן החג המתקרב. ממצאי המחקרים מוכיחים כי הרימון הוא אחד הפירות הבריאים שיש. הפרי מכיל רמות גבוהות של נוגדי חמצון רבי עוצמה, המגנים על הגוף מפני מחלות קשות. מחקרים נוספים שנעשו במכוני מחקר במדינות שונות מעלים ממצאים נוספים לגבי סגולותיו של הרימון. מאמר בנושא אף פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Nature.
לקראת ראש השנה מציגה פרופ' רחל אמיר, חוקרת בכירה במכון המחקר מיגל ודיקנית הפקולטה למדעים באקדמית תל-חי, חמש עובדות מעניינות על הרימון.
1. סגולות הרימון נגד מחלות כרוניות - גרגירי הרימון עשירים בפיטוכימיקלים, נוגדי חמצון, המסייעים לגוף במלחמה נגד רדיקלים חופשיים, אשר עלולים לגרום למחלות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, סרטן, טרשת עורקים ומחלות לב, כלי דם, קטרקט, אלצהיימר ועוד. גרגירי הרימון עשירים בפוליפנולים ובעיקר באנטוציאנינים. חומרים אלו תורמים את הצבע האדום. לכן כאשר צורכים רק את הגרגירים כדאי לאכול את אלו האדומים.
2. אך עם כל הכבוד לגרגירים, הסגולות של הרימון מרוכזות דווקא בקליפת הפרי. המחקר מוכיח כי הפעילות נוגדת החמצון בקליפה עולה פי 40 מהגרגרים! זאת בעקבות קבוצת טנינים ייחודיים המצויה רק בקליפה בריכוז מאוד גבוה. לכן יש חשיבות גבוהה לסחוט את הפרי עם הקליפה בדומה להפקת מיץ תפוזים. טנינים אלו בעלי השפעה על עיכוב גדילת תאי סרטן שונים וכן מניעת טרשת עורקים, שיפור זרימת דם, הורדת רמות הכולסטרול "הרע" והורדת לחץ דם.
3. מה הקליפה מספרת? בשוק היום מגוון של זני רימונים. לרוב יש קשר בין צבע הגריגרים לצבע הקליפה. הרימונים בעלי קליפה בגוון בהיר צהבהב-ירוק מכילים רמות טנינים גבוהה יחסית ולכן הם עדיפים לסחיטה, בעוד שהרימונים בעלי הקליפה האדומה, מכילים רמות מנמוכות יחסית של הטנינים.מכאן שזני הרימונים שגודלו בעבר בישראל כמו מליסי, וראש פרד שהם בעלי קליפה בהירה (ואולי פחות מזמינה) נחשבים לטובים ואיכותיים יותר מרימונים אדומי קליפה.
4. למרות שהחומרים הפעילים הקשורים בבריאות ידועים, המסלול הביוכימי המוביל ליצירת חומרים אלו אינו ידוע. בשנים האחרונות מתבצע מחקר במיגל-תל חי ובנווה יער של מכון וולקני שמשתמש בכלים של גנומיקה ובחינת הפרופיל של החומרים, כדי לזהות גנים הקשורים במסלולים אלו כמו גם את גורמי הבקרה המבקרים את המסלולים. המידע המצטבר עוזר לתוכניות טיפוח שבסופו של דבר יגרמו להעשרת חומרים אלו ברימון וליותר בריאות לאלו הצורכים את הפרי.
5. מכיוון שהמחקר דורש גם כלים של ביולוגיה מולקולרית והנדסה גנטית לאיתור הגנים, המחקר נעשה היום בתרביות של השורשים. גידול שורשים וביטוי גנים בהם הוא מהיר, זול וקל באופן יחסי מאשר גידול של העץ ויצירת פירות. שורשים מכילים את החומרים הפעילים המצויים בקליפה ולכן זה מאפשר איתור מהיר יחסית של הגנים המעורבים ביצירת החומרים הפעילים.