'הטיה חיובית' שמופיעה בגילאי זקנה היא תופעה מוכרת שבה אנשים מבוגרים מזהים בקלות רבה יותר רגשות חיוביים ומתקשים במידה מסוימת לזהות רגשות שליליים. עד כה סברו כי מדובר בהטיה פסיכולוגית ולפיה אנשים לקראת סוף החיים נוטים לגישה חיובית יותר. מחקר ישראלי חדש הראה שההטיה עשויה דווקא להצביע על פגיעה מוחית וירידה קוגניטיבית בגיל מבוגר.
שיתוף פעולה מחקרי בין חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה מצביע על קשר בין הטיה מוכרת לזיהוי רגשות חיוביים בהבעות פנים לבין תחילתה של ירידה קוגניטיבית בגיל מבוגר. המחקר המקיף כלל מאות נבדקים והשווה בין ממצאים ממגוון בדיקות: דימות MRI של המוח, מבחנים קוגניטיביים, שאלונים רגשיים, ומבחני זיהוי רגשות. החוקרים: "ייתכן שניתן להשתמש בממצאים שלנו לפיתוח מדד חדש ורגיש במיוחד לאבחון ירידה קוגניטיבית כבר בשלביה הראשוניים."
המחקר הובל על ידי ד"ר נוחם וולפה מבית הספר למקצועות הבריאות ומבית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם פרופ' ריצ'רד הנסון מאוניברסיטת קיימברידג', ד"ר דניאל הרלב מבית הספר למקצועות הבריאות באוניברסיטת תל אביב, וד"ר אייל ברגמן מהמרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. המאמר פורסם בכתב העת Journal of Neuroscience.
לדברי החוקרים לתופעה ניתן בין היתר הסבר פסיכולוגי: "ייתכן שמדובר בגישה חיובית הסתגלותית לקראת סוף החיים, שמשפרת את הרווחה הנפשית בגיל השלישי. מצד שני קיימת ספרות ענפה המקשרת בין ירידה בזיהוי רגשות שליליים לבין פגיעה קוגניטיבית במצבים כמו אירוע מוחי, מחלת פרקינסון או דמנציה בשלביה המוקדמים. במחקר שלנו ביקשנו לבחון את הסוגייה לעומקה ולנסות להכריע בין שתי הגישות".
החוקרים ערכו מחקר מקיף ראשון מסוגו ב-665 נבדקים בני 18 עד 90, בעלי קוגניציה תקינה. כדי לפרוס יריעה רחבה ולזהות קשרים בין הפונקציות השונות, בוצעו בכל המשתתפים מגוון בדיקות: בדיקות קוגניטיביות סטנדרטיות, מבחנים לזיהוי רגשות בהבעות פנים, מיפוי MRI של המוח, וכן שאלון על תחושות של חרדה ודיכאון.
"כפי שהראו מחקרי עבר, נבדקים מבוגרים נטו יותר לפרש הבעות לא ברורות או גבוליות כחיוביות, והתקשו יותר לזהות הבעות שליליות", אמר ד"ר נוחם וולפה. "לא מצאנו קשר בין תופעת אלו לבין דיכאון וחרדה, אך לעומת זאת זיהינו קשר מובהק לירידה ביכולת הקוגניטיבית, כפי שהתגלתה בבדיקה הקוגניטיבית. בדיקות ה-MRI חשפו בנוסף לכך שינויים מבניים במוחם של נבדקים מבוגרים, ספציפית באזורים שקשורים לרגש - ההיפוקמפוס והאמיגדלה, וכן שינויים בקישוריות בין האמיגדלה לבין אזור בקליפת המוח הקדם-מצחית שאחראי על ויסות רגשות."
"הממצאים שלנו מראים שההטיה החיובית המוכרת באנשים מבוגרים אינה שינוי פסיכולוגי הסתגלותי, אלא נובעת מפגיעה מוחית כלשהי, וקשורה לירידה קוגניטיבית", ד"ר וולפה מסכם. "אנחנו סבורים שבעתיד תוכל ההטיה לשמש כמדד רגיש מאוד לזיהוי ירידה קוגניטיבית ראשונית, לפני הופעת תסמינים חמורים יותר של פגיעה בזיכרון ודמנציה. אנחנו מאמינים כי מדדים מסוג זה, שקל ליישמם בקליניקה, יוכלו בעתיד להשלים את מבחני הזיכרון והקוגניציה הקיימים, ולשפר את יכולתנו לאתר אנשים בסיכון לירידה קוגניטיבית כבר בשלב ראשוני. אבחון כזה יאפשר התערבות מוקדמת שעשויה לעכב או אף למנוע את ההידרדרות." במחקרי המשך ינסו החוקרים לחשוף את המנגנון המוחי הגורם לתופעת ההטיה החיובית בגיל מתקדם, ולהבין את הקשר בינה לבין ירידה קוגניטיבית.
