בשיא הפריחה והחלומות לעתיד, פוגעת מחלת הסכיזופרניה ב-1 מכל 100 אנשים ברחבי העולם. סכיזופרניה היא מחלה נפשית מורכבת, הפוגעת במחשבה, בתפיסת המציאות ובתפקוד היומיומי. היא פורצת, לראשונה, בעיקר בצעירים, לרוב בגילאי 16 עד 30, בדיוק כשהחיים מתחילים.
כשהמחשבות משתלטות על המציאות
מאחורי כל חולה, משפחה הנאלצת להתמודד עם מציאות מורכבת, לעיתים הרסנית. משפחות יוצאות למסע טיפולי ארוך ומתיש, שמשנה את חייהם לחלוטין.
סכיזופרניה היא מחלה כרונית הפוגעת בליבת הזהות האנושית: בתחושת העצמי של האדם. "התפיסה של החולים נפגעת. הם קולטים דברים שלא היו וחושבים מחשבות נטולות אחיזה במציאות.
במצב כזה, החולים לא מזהים כלל שיש להם בעיה, והמחשבות הללו משתלטות עליהם. 'הוא קרץ לי', 'הוא הסתכל עליי ברחוב', 'זה בגלל שקרה משהו אחר, שעשיתי או לא עשיתי'. 'עוקבים אחריי', 'אני חשוב יותר מאנשים אחרים'. אלה דוגמאות למחשבות שהחולים בטוחים בנכונותם", מסביר הפסיכיאטר ד"ר אילן טל.
אחד האתגרים הגדולים ביותר בסכיזופרניה טמון בטיפול עצמו. כמחלה כרונית, הטיפול לאיזון המחלה חייב להילקח יום יום בהתמדה, לאורך כל החיים. ולמרות זאת, רבים מהחולים במחלה, אינם מתמידים בטיפול.
ד"ר טל: "אחת הסיבות להיעדר ההתמדה בטיפול היא שהמשפחות מתקשות להכיל ולקבל את הבשורה שהילד שלהם חולה במחלה פסיכיאטרית, הדורשת נטילת תרופות לכל החיים. יש להן רצון עז ומשאלה שהאבחנה אינה נכונה והם לא תמיד מפנימים שצריך ליטול תרופות, כדי להקטין את הסיכון להופעת אירועים פסיכוטיים חוזרים".
המחיר הכבד של התרופות הקיימות
"הטיפולים התרופתיים עד כה לוו בתופעות לוואי לא פשוטות ומתמשכות, ביניהן: עלייה משמעותית במשקל, הפרעות תנועה - טיקים או רעד, ריור, קהות רגשית וירידה בתפקוד המיני. עצם הידיעה שצריך לשלם מחיר כבד על נטילת התרופות המאזנות, מקשה להתחיל או להמשיך בטיפול.
החולים לא רוצים להתאשפז עקב התקף פסיכוטי חוזר, אבל גם לא רוצים לשלם את המחיר הכל-כך יקר. לכן, רבים מהם נמנעים מטיפול, מה שמחזיר אותם למעגל של החמרת המחלה והידרדרות קוגניטיבית ופיזית", אומר ד"ר טל.
הטיפולים הקיימים בסכיזופרניה גורמים לחלק מהחולים שלא להתמיד בטיפול. מחקרים מעידים ש-60-80% מהחולים אינם מתמידים בטיפול. 75% מפסיקים ליטול טיפול ב-18 החודשים הראשונים, ו-82% מהחולים יחוו התקף פסיכוטי נוסף תוך 5 שנים, בעיקר בגלל אי התמדה בטיפול.
טיפול חדש, עם מנגנון פעולה ראשון מסוגו מציע, לראשונה, אפשרות לשיפור במצבם הקליני של החולים ובאיכות חייהם. "עד עכשיו לא יכולנו לתת לחולים טיפול שמשפר את המצב הפסיכוטי, עם פחות תופעות לוואי. המחקרים שנעשו בטיפול מראים יעילות ובטיחות: אין תופעות לוואי של השמנה, ירידה בתפקוד מיני, או הפרעות בתנועה", מסביר ד"ר טל.
*במידת הצורך בהתאמת טיפול מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל.